ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שלש מדות בנותני צדקה, א. מי שנותן לשם מצות צדקה לקיים מצוות התורה. ב. מי שנותן מחמת רחמים שבלב, שאינו יכול לראות בסבלו של הזולת. ג. מי שנותן לא מתוך רצון אלא לא נאה לו שלא לתת.
בתרומת המשכן, היה צריך לבוא לידי ביטוי הרצון לקיים מצוות ה', וזהו מה שפרש"י ויקחו לי - לשמי. לא מתוך נדיבות לב סתמית ודאי שלא מתוך כפיה פנימית היות ולא נאה לו, אלא מתוך נדיבות לב לשם שמים.
ושתי סיבות לכך. א. המשכן בא לכפר על חאט העגל וכשם שבמעשה העגל נעשה הכל מתוך רצון פנימי, שבא לידי ביטוי של "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם" - הכפרה יכולה לבוא רק ע"י תשובת = המשקל של רצון פנימי והתנדבות כללית של כל העם.
ב. והוא העיקר: השראת השכינה על כל ישראל, שצריכה לבוא כתוצאה מהקמת המשכן, יכולה לבוא רק מתוך תשוקה לוהטת וכיסופים גדולים לקרבת אלוקים, ואהבה אינה באה מתוך הכרח, מתוך כפיה, וגם לא מתוך רחמים שבלב. לפיכך צריכה לבוא התרומה בגדר ויקחו לי - לשמי.
(התשמ"ט)
ב'
אנשי אמונה יודעים יפה כי "לה' הארץ ומלואה" וכל אשר ברשותנו, אשר השגנו אותו בצדק וביושר בזיעת אפינו, לא כוחנו וזרוענו עושה לנו את החיל הזה, אלא מתנה היא לנו "מידו הפתוחה הקדושה והרחבה" ואין לנו משהו משלנו שאנו יכולים לתת לשמו, אנו לוקחים מידו ונותנים לכבודו ועל כן אמר הכתוב: "ויקחן לי - לשמי - תרומה".
ועוד זאת! בנינו של המשכן לצרכי העם הוא ולצרכו של כל אחד ואחד מאתנו. אשר להקב"ה כבר אמר שלמה בחכמתו: "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה"! לא רק שאין הוא זקוק לבית, אין בית אשר יוכל להכיל אותו, הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, מהותו והויתו אין סופית היא.
כדי שאדם יוכל להתקרב אל בוראו, להרגיש שהוא עומד לפניו - הוא זקוק לפינה מיוחדת, ולשם זה הוקם המשכן, ועל כן נאמר "ויקחו לי תרומה" לא "ויתנו" כדרך שנאמר בנוגע למחצית השקל: "וזה יתנו כל העובר על הפקודים", המפקד אינו נותן לאדם משהו מוגדר, האדם הוא הנותן תמורה שעל ידה הוא מצטרף לחשבון הכללי של האוכלוסיה. מה שאין כן בבנין המשכן, יותר ממה שהוא נותן - הוא מקבל! מה ערכו של כסף וזהב לעומת ההרגשה של קרבת אלוקים והתעלות נפשית. וכל דבר ודבר ששם שמים מתכבד על ידו, האדם לוקח יותר ממה שהוא נותן.
(התשנ"ה)
ג'
ובירושלמי: "אמר רבי אבא בר אחא, אין אתה יכול לעמוד על אופיה של אומה זו, נתבעין לעגל ונותנין נתבעין למשכן ונותנין". כי עניין הנתינה, טבעה של האומה הוא לעיתים גם ללא הבחנה בין טוב לרע. ואף על פי כן היה בה בנתינה למשכן משום כפרה על חטא העגל.
הנתינה לעגל היה בה יותר מתוך נכונות ורצון לנתינה ולאו דוקא מתוך אמונה ודבקות בעבודה זרה. הנשים בכלל לא לקחו חלק בנתינה זו וגם הגברים שנתנו - רק כשלשת אלפים נכשלו ועבדו לו, והם הם שנהרגו ע"י שבט לוי. אמנם חרון אף ה' היה על כל העדה, משום האדישות שגילו כלפי ציבור עובדי העגל, כי "גם מתרפה במלאכתו אח הוא לכלי משחית".
לעומת זה בנתינה למשכן לא היה רק מתוך רצון הנתינה הטבעית, כאן התגלתה נשיאות לב ונדיבות הרוח, מתוך אמונה עמוקה ומתוך רצון לכפר על האדישות שלהם בשעת חטא העגל.
לא היה מישהו שמנע עצמו ולא השתתף בנתינה זו והנשים אף הגדילו לעשות וכל "חכמת לב בידיה טוו ויביאהו מטוה" "ואשר נשא לכן אותנה בחכמה טוו את העזים", והמלאכה היתה דים, עד שמשה צריך היה להכריז כאילו לאסור עליהם להביא "עוד מלאכה למלאכת המשכן" וכנראה קשה היה לעם לעמוד בגזירה זו, עדות לכך הוא הביטוי "ויכלא העם מהביא" הוא כאילו כלאה ואנס את עצמו שלא להביא עוד.
(התשנ"ו)
ד'
מדברי רבותנו למדנו: בנינו של המשכן הוא מעין יצירת שמים וארץ והם שאמרו "יודע היה בצלאל לצרף שמות בהם נבראו שמים וארץ". הקב"ה יצר את השמים והארץ וכל צבאם, עולם חומרי למחייתו והנאתו של האדם. ונתן כוחות נפש לאדם - בצלם אלקים עשה את האדם - ליצור עולם רוחני, המשכן וכל כליו. "השמים מספרים כבוד א-ל" - למי שמעמיק לחשוב "מעשיו מגיד לרקיע" - למי שמעונין ומשתדל לדעת. האדם הפשוט גם מישראל אינו מתרשם מזה ואינו מעלה זאת על דעתו. בשבילו זהו עולם חמרי שצריך ואפשר להינות הימנו.
המשכן - אות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל. לכל באי עולם ולא רק לאדם מישראל, המנורה - היה בה גילוי שכינה. הענן שהיה על המשכן כל שנות המדבר, היה בו גילוי שכינה.
"כבוד ה' הסתר דבר" הוא מהוה את הכל, ואינו גלוי לפנינו. אף הדברים: הלוחות שהיו מעשה אלקים והמכתב מכתבים אלקים חרות על הלוחות - שמו אותם בארון והכפורת כסתה אותם עיני אדם לא ראו אותם יותר. אף הארון שבתוכם היו הלוחות - מקומם בקדש הקדשים, מכוסה מעין אדם. השלחן מעשה אדם - עליו לחם הפנים ששבוע ימים נשאר כיום אשר ניתן על השלחן, המנורה - נר מערבי נשאר דולק עד הערב והוא העדות שהשכינה שורה בישראל.
(התשנ"ט)
ה'
יש שהאדם נותן - ולמעשה הוא "לוקח", כי קבלתו של האחר, גורמת לו שמחה ועונג רב ולפיכך בקידושין לדוגמא: "נתנה היא ואמר הוא" באדם חשוב שיש לה הנאה מהנתינה - הרי היא מקודשת.
ואם בין אדם לחברו כך - בין אדם למקום על אחת כמה וכמה. כי באמת מסוגל האדם לתת ליוצר הכל!? הרי "ממך הכל ומידך נתנו לך" (דה"י). ברם זו גדולתו של הבורא, שמחה היא לפניו שאנו לוקחים משלו ונותנים לכבודו.
ברם, אף על פי שרצונו של הקב"ה שתרומות למשכן תהיינה מתוך רצון ונדיבות הלב: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו", אבל מבחינה הלכתית יש מקום לגבות גם בכפיה, ובעל "העמק דבר" מביא מתוספתא בבבא בתרא שכופין על הציבור לבנות בית כנסת. ולזה לדבריו רומז הסיום "תקחו את תרומתי". לא נטעה אם נאמר שההלכה הנוגעת לבית כנסת איננה נוגעת למשכן, כאן רצה הקב"ה שהכל יהיה מתוך רצון.
ואף גם זאת: "לי - לשמי" - לא יכול להיות מתוך כפיה. דבר זה חייב להיות מתוך נדבת רוח. וכך גם היה הדבר למעשה: "מרבים העם להביא" וכל מי שהביא את מה שהביא - הביא מתוך יד פתוחה ורצון הלב.
(התשס"א)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.

אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?

כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות

יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.

אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.

לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.

אורות המלחמה צמיחת ישראל מתוך חורבן המלחמות
פסקה ז' - ט'
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לגבי המלחמות העולמיות כמנוע אלוקי להריסת הרוע ולקידום תהליך הגאולה ותיקון העולם. מתוך משברי האומות, מודגשת החובה של עם ישראל להכיר בכוחותיו הפנימיים, לבנות את קומתו הרוחנית ולהוביל את האנושות אל יעודה.

שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.

לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.

בית הרב קוק למה הרב קוק כל כך פופולארי?
מבט אל דמותו של הרב קוק: השילוב הנדיר בין גאונות ליטאית, עומק חסידי ונפש פיוטית. כיצד הרמונית הניגודים והיצירה הכוללת בכל חלקי הפרד"ס מעניקות תורה חיה ומחוברת לנפש הלומד. על הסוד שהפך אותו ל"הרב" בה' הידיעה ולנושא הלימוד המבוקש ביותר בעולם התורה כיום.












