- פרשת שבוע ותנ"ך
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"ואתה תצוה את בני ישראל"
הציווי על השמן למאור, שונה מכל הדברים שנעשו במשכן. לא דבר אל בני ישראל, ולא אמור לבני ישראל, אלא "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך". והדבר נשנה אח"כ בפרשת אמור: "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך".
מחכמי הלשון למדנו: דבור - הוא קשה וקצר. אמירה - היא רכה וארוכה. צו - זירוז לשעה ולדורות. וצריך להבין מה המיוחד בשמן למאור שהוא זקוק לזירוז, ובתקופת היות ישראל במדבר היה צריך להביאו בפני משה.
ומסביר את הדבר בעל "העמק דבר. הארון שהיה במשכן היה המקור לתורה שבכתב. ובבוא משה אל אוהל מועד היה שומע את הקול מדבר אליו מבין שני הכרובים, מה שכתב אח"כ ומסר לשבטים. המנורה - היא היתה המקור לתורה שבע"פ. כח הפילפול והחידוש שיוכל אדם לחדש מעצמו דבר הלכה. ולזה הכח הנפלא שנקרא תלמוד - היה מכוחה של המנורה, שנכללו בה שבע חוכמות וכל הכח הנדרש לפילפולה של תורה ובהיותם במדבר - משה היה המחדש תורה שבע"פ.
והנה מעניין: תורה שבכתב קבלו ישראל באהבה וברצון, התעלו לדרגת מלאכים והקדימו נעשה לנשמע. תורה שבע"פ - לא היו מוכנים עד שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית. ומדברי חכמים למדנו שעיקר הברית שכרת הקב"ה עם ישראל היה דוקא על תורה שבע"פ, וכל עוד שלא נתקבלה ברצון - היתה הברית שבין הקב"ה לישראל רופפת, על כן היה צורך לזרז אותם למקור התורה שבע"פ, על כן הובא הצו, הזירוז, לשמן זית זך.
(התשנ"א)
מחכמי הלשון למדנו: דבור - הוא קשה וקצר. אמירה - היא רכה וארוכה. צו - זירוז לשעה ולדורות. וצריך להבין מה המיוחד בשמן למאור שהוא זקוק לזירוז, ובתקופת היות ישראל במדבר היה צריך להביאו בפני משה.
ומסביר את הדבר בעל "העמק דבר. הארון שהיה במשכן היה המקור לתורה שבכתב. ובבוא משה אל אוהל מועד היה שומע את הקול מדבר אליו מבין שני הכרובים, מה שכתב אח"כ ומסר לשבטים. המנורה - היא היתה המקור לתורה שבע"פ. כח הפילפול והחידוש שיוכל אדם לחדש מעצמו דבר הלכה. ולזה הכח הנפלא שנקרא תלמוד - היה מכוחה של המנורה, שנכללו בה שבע חוכמות וכל הכח הנדרש לפילפולה של תורה ובהיותם במדבר - משה היה המחדש תורה שבע"פ.
והנה מעניין: תורה שבכתב קבלו ישראל באהבה וברצון, התעלו לדרגת מלאכים והקדימו נעשה לנשמע. תורה שבע"פ - לא היו מוכנים עד שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית. ומדברי חכמים למדנו שעיקר הברית שכרת הקב"ה עם ישראל היה דוקא על תורה שבע"פ, וכל עוד שלא נתקבלה ברצון - היתה הברית שבין הקב"ה לישראל רופפת, על כן היה צורך לזרז אותם למקור התורה שבע"פ, על כן הובא הצו, הזירוז, לשמן זית זך.
(התשנ"א)
בגדי קודש
שיחה לפרשת תצווה תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' אדר א' תשע"א

גדלות משה רבנו ומסירותו למען ישראל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

המשפט העברי וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
חלק ג
הרב יוסף כרמל | אדר א תשפ"ב

חושן המשפט
הרב יוסף כרמל | התשס"ד

הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
ראש ישיבת כפר הרוא"ה וראש ישיבות בני עקיבא

"וילך משה וידבר את כל הדברים האלה"
תשנ"ו

"שמחו את ירושלים"
תשס"א

"בהעלותך את הנרות"
תש"ן, התשנ"ז, התש"ס, התשס"א

"זמן מתן תורתנו"
תשנ"ג
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
טעינה למחשבה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
למטר השמיים
מה מברכים על ברקים ורעמים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
נס חנוכה בעולם שכלי ?

תפילת הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תמוז תש"ע

מהי מהותו של ט"ו בשבט?
רבנים שונים | ט"ו בשבט תשס"ז

רעידת אדמה ו"צונאמי" בעקבותיה
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה
