ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
כשם שקבלת התורה היתה כשהיו כל ישראל "כאיש אחד בלב אחד" כך גם בנינו של המשכן לשם השראת השכינה בישראל היתה צריכה להיות כשכל עדת ישראל הם כאיש אחד בלב אחד. הן במעשה הנתינה והן אלו העושים במלאכה. ובעיקר שלא יתגאה בונה הארון על עושה האדנים כיון שכל חלקי המשכן מהווים יחידה אחת, ובמיוחד כשכל הדברים היו צריכים להיות מקבילים זה לזה ותואמים זה לזה כדרך שנאמר "מקבילים אחת אל אחת".
והגם שכל אחד מעושי המלאכה, עשו עבודתם בנפרד, כאשר ראו אחר כך איך שנתחברו כל חלקי העבודה; הקרשים והאדנים והיריעות - כאילו עשאם אדם אחד, אז הבינו שכל מה שעשו, לא היה רק מכח כושרם הם, אלא סייעתא דשמיא היא שעמדה להם שבסופו של דבר "ויהי המשכן אחד".
לפיכך כנס משה את כל עדת בני ישראל ודבר עליהם כדי להחדיר ללבם את התשוקה לבנינו של המשכן לשם שמים. ומתוך שכונת לבם היתה כאחת - על כן גם זכו לעשות כל אחד ואחד את עבודתו, שתשתלב בצורה היפה ביותר בעבודת חברו. והמחשבה לא היתה נתונה שעבודתו תתבלט ביותר, אלא תהא תואמת ביותר. ולפיכך היתה העבודה בלב אחד, שכל אחד ואחד חשב אותו דבר וזכו שהמשכן "ויהיה המשכן אחד".
(התשמ"ו)
ב'
בפתיחת דבריו של משה על הקמת המשכן אנו מוצאים את הביטוי: "אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם" בדיוק כמו שפנה הקב"ה לישראל בקשר לשבת: "ושמרו בני ישראל לעשות את השבת". ובזכרוננו עולה גם: כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות. האם רק מקרה הוא שהמילה לעשות מופיעה בשלשת המקומות או כונה רבה טמונה בזה.
"בראשית ברא אלוקים" - בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית" (עיין רש"י). ישראל הם ראשית היצירה ותכליתה, כי הם הם התורה. ואם יאמר לך אדם יש תורה בגויים - אל תאמין. וזו מהותה של תורה, בתכנה היא "תורת ה'" אבל הופכת להיות תורתו של העוסק בה: "ובתורתו - יהגה יומם ולילה".
"אשר ברא אלוקים לעשות" - היצירה אלוקית היא, אבל המשך קיומה, העשיה שלה יום יום זקוקה לגוי קדוש, ההוגה בתורה וע"י זה ממשיך "לעשות" מה שהקב"ה ברא, ומכאן גם הציווי "לעשות את השבת" - אין עשיה בשבת, השבת מחייבת מנוחה החלטית, מה יש "לעשות" בשבת - בינינו של האדם, ללמוד וללמד. יציקת תוכן שיבוא אח"כ לידי ביטוי בעשיה של כל ימות השבוע.
(התשס"ג)
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה מחבר שמיים וארץ?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
