ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת החמה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הברכה במקורות
הברכה מוזכרת לראשונה במדרש רבה ויקרא (פרשה כ"ג פסקה ח):
"הרואה את החמה בתקופתה, לבנה בתקופתה, כוכבים במסילותם, מזלות בסידורן ואת הרקיע בטהרתו, אומר ברוך עושה מעשה בראשית."
ברייתא זו הובאה בתלמוד הבבלי, שם נאמר (מסכת ברכות, נ"ט ב): "תנו רבנן (שנו רבותינו): הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן - אומר 'ברוך עושה בראשית'. ואימת הוי (ומתי קורה "חמה בתקופתה")? אמר אביי: כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע"
(כל 28 שנה, כאשר חוזר המחזור ונופלת תקופת ניסן במזלו של שבתאי בערב שבין יום שלישי לרביעי). וכך פסק הרמב"ם (הלכות ברכות י, יח):
"הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים, שהתקופה בתחילת ליל רביעי--כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר, מברך עושה בראשית... "
עם זאת, יש שגרסו בגמרא "עושה מעשה בראשית", כחלק מן הגרסאות בויקרא רבה (אחת הגרסאות שם אף נוקטת את הלשון "עושה שמים וארץ"). לפיכך, זוהי הברכה המקובלת כיום, במלואה: ברוך אתה ה', אלהינו, מלך העולם, עושה מעשה בראשית. בתוספתא נמצא המקור הקדום ביותר, וכמו כן מובאת ברייתא בבבלי, ברכות נ"ט ב'. משמעות הברכה היא הודאה לבורא על המחזוריות עונות השנה, שבהן תלויין החיים על פני האדמה.נוסח הברכה
נוהגים לומר פרקים אלו: תהלים ע"ב, תהלים ע"ה, מלאכי ג', תהלים צ"ו, תהלים קמ"ח, תהלים י"ט.
הרב ר"מ סופר תיקן נוסחת ברכת החמה בשנת תר"א, היא מתחילה בפסוקים:
"כי שמש ומגן ה' אלוהים וגו' (תהילים פ"ד י"ב), ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (שם ע"ב ה). הודינו לך (שם ע"ה ב), וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה (מלאכי ג' כ), הגידו השמים צדקו (תהילים צ"ז ו)."
אחר אומרים מזמור: השמים מספרים כבוד אל (שם י"ט), ומזמור: הללויה הללו את ה' מן השמים (שם קמ"ח), ואח"כ הברכה: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית.יש נוהגים לומר גם אל אדון עד וחיות הקודש מתפילת שבת בשחרית, וגומרים בשיר המעלות אשא עיני אל ההרים (שם קכ"א). ומוסיפים: ת"ר הרואה חמה בתקופתה וכו' (כנ"ל), רבי חנניא וכו' (סוף מכות).
אומרים קדיש דרבנן, ומוסיפים:
"יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך ברכה זו, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברכה בתקופות אחרות הבאות עלינו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ותזכנו לראות פני משיחך ותקיים בנו מקרא שכתוב על ידי נביאך כאמור והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו' (ישעיה ל')."
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
חידוש כוחות העולם
הקשר בין ניצבים לראש השנה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
