ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת החמה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הברכה במקורות
הברכה מוזכרת לראשונה במדרש רבה ויקרא (פרשה כ"ג פסקה ח):
"הרואה את החמה בתקופתה, לבנה בתקופתה, כוכבים במסילותם, מזלות בסידורן ואת הרקיע בטהרתו, אומר ברוך עושה מעשה בראשית."
ברייתא זו הובאה בתלמוד הבבלי, שם נאמר (מסכת ברכות, נ"ט ב): "תנו רבנן (שנו רבותינו): הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן - אומר 'ברוך עושה בראשית'. ואימת הוי (ומתי קורה "חמה בתקופתה")? אמר אביי: כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע"
(כל 28 שנה, כאשר חוזר המחזור ונופלת תקופת ניסן במזלו של שבתאי בערב שבין יום שלישי לרביעי). וכך פסק הרמב"ם (הלכות ברכות י, יח):
"הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים, שהתקופה בתחילת ליל רביעי--כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר, מברך עושה בראשית... "
עם זאת, יש שגרסו בגמרא "עושה מעשה בראשית", כחלק מן הגרסאות בויקרא רבה (אחת הגרסאות שם אף נוקטת את הלשון "עושה שמים וארץ"). לפיכך, זוהי הברכה המקובלת כיום, במלואה: ברוך אתה ה', אלהינו, מלך העולם, עושה מעשה בראשית. בתוספתא נמצא המקור הקדום ביותר, וכמו כן מובאת ברייתא בבבלי, ברכות נ"ט ב'. משמעות הברכה היא הודאה לבורא על המחזוריות עונות השנה, שבהן תלויין החיים על פני האדמה.נוסח הברכה
נוהגים לומר פרקים אלו: תהלים ע"ב, תהלים ע"ה, מלאכי ג', תהלים צ"ו, תהלים קמ"ח, תהלים י"ט.
הרב ר"מ סופר תיקן נוסחת ברכת החמה בשנת תר"א, היא מתחילה בפסוקים:
"כי שמש ומגן ה' אלוהים וגו' (תהילים פ"ד י"ב), ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (שם ע"ב ה). הודינו לך (שם ע"ה ב), וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה (מלאכי ג' כ), הגידו השמים צדקו (תהילים צ"ז ו)."
אחר אומרים מזמור: השמים מספרים כבוד אל (שם י"ט), ומזמור: הללויה הללו את ה' מן השמים (שם קמ"ח), ואח"כ הברכה: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית.יש נוהגים לומר גם אל אדון עד וחיות הקודש מתפילת שבת בשחרית, וגומרים בשיר המעלות אשא עיני אל ההרים (שם קכ"א). ומוסיפים: ת"ר הרואה חמה בתקופתה וכו' (כנ"ל), רבי חנניא וכו' (סוף מכות).
אומרים קדיש דרבנן, ומוסיפים:
"יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך ברכה זו, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברכה בתקופות אחרות הבאות עלינו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ותזכנו לראות פני משיחך ותקיים בנו מקרא שכתוב על ידי נביאך כאמור והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו' (ישעיה ל')."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
