ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת החמה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הברכה במקורות
הברכה מוזכרת לראשונה במדרש רבה ויקרא (פרשה כ"ג פסקה ח):
"הרואה את החמה בתקופתה, לבנה בתקופתה, כוכבים במסילותם, מזלות בסידורן ואת הרקיע בטהרתו, אומר ברוך עושה מעשה בראשית."
ברייתא זו הובאה בתלמוד הבבלי, שם נאמר (מסכת ברכות, נ"ט ב): "תנו רבנן (שנו רבותינו): הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן - אומר 'ברוך עושה בראשית'. ואימת הוי (ומתי קורה "חמה בתקופתה")? אמר אביי: כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע"
(כל 28 שנה, כאשר חוזר המחזור ונופלת תקופת ניסן במזלו של שבתאי בערב שבין יום שלישי לרביעי). וכך פסק הרמב"ם (הלכות ברכות י, יח):
"הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים, שהתקופה בתחילת ליל רביעי--כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר, מברך עושה בראשית... "
עם זאת, יש שגרסו בגמרא "עושה מעשה בראשית", כחלק מן הגרסאות בויקרא רבה (אחת הגרסאות שם אף נוקטת את הלשון "עושה שמים וארץ"). לפיכך, זוהי הברכה המקובלת כיום, במלואה: ברוך אתה ה', אלהינו, מלך העולם, עושה מעשה בראשית. בתוספתא נמצא המקור הקדום ביותר, וכמו כן מובאת ברייתא בבבלי, ברכות נ"ט ב'. משמעות הברכה היא הודאה לבורא על המחזוריות עונות השנה, שבהן תלויין החיים על פני האדמה.נוסח הברכה
נוהגים לומר פרקים אלו: תהלים ע"ב, תהלים ע"ה, מלאכי ג', תהלים צ"ו, תהלים קמ"ח, תהלים י"ט.
הרב ר"מ סופר תיקן נוסחת ברכת החמה בשנת תר"א, היא מתחילה בפסוקים:
"כי שמש ומגן ה' אלוהים וגו' (תהילים פ"ד י"ב), ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (שם ע"ב ה). הודינו לך (שם ע"ה ב), וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה (מלאכי ג' כ), הגידו השמים צדקו (תהילים צ"ז ו)."
אחר אומרים מזמור: השמים מספרים כבוד אל (שם י"ט), ומזמור: הללויה הללו את ה' מן השמים (שם קמ"ח), ואח"כ הברכה: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית.יש נוהגים לומר גם אל אדון עד וחיות הקודש מתפילת שבת בשחרית, וגומרים בשיר המעלות אשא עיני אל ההרים (שם קכ"א). ומוסיפים: ת"ר הרואה חמה בתקופתה וכו' (כנ"ל), רבי חנניא וכו' (סוף מכות).
אומרים קדיש דרבנן, ומוסיפים:
"יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך ברכה זו, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברכה בתקופות אחרות הבאות עלינו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ותזכנו לראות פני משיחך ותקיים בנו מקרא שכתוב על ידי נביאך כאמור והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו' (ישעיה ל')."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















