ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת החמה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הלוח העברי נדרש לבצע התאמה בין הירח לשמש. עקב כך מחושבת שנת החמה אל מול שנת הלבנה. המקור הראשון לאורכה של שנת חמה הוא שמואל בגמרא, הידוע כתקופת שמואל, ושם מוזכר כי אורך שנת חמה הוא 365 ימים ורבע. אולם, הלוח העברי למעשה לא מסתמך על קביעה זו של שמואל (מה גם שאינה מדויקת מבחינה אסטרונומית), אלא על חשבון אחר, מדויק יותר (יש המייחסים (הרמב"ם) את החשבון לרב אדא ועל כן הוא נקרא תקופת רב אדא). על כל פנים, מאחר וחשבון זה התקבל בשלב מאוחר לשמואל, כבר נתקבעה המסורת שאת הנושאים הקשורים אך ורק לחמה, נוהגים להכריע כדעת שמואל. חשוב לציין, כי הלוח ושאר דיני מועדים, אינם מתחשבים כלל וכלל בתקופת שמואל.
לפי תקופת שמואל שנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות. השנה מחולקת ל־4 תקופות של 91 יום ו־7.5 שעות. מה שאומר שתחילת תקופת ניסן מתאחרת בכל שנה ביום ו-6 שעות. בכל 28 שנים התקופה מתחילה בדיוק באותו יום בשבוע ובאותה שעה, וכך מסתיים מסלול מסונכרן של הלוח העברי עם שנת החמה לפי תקופת שמואל.
קביעת הברכה מבוססת גם על ההנחה שצדק רבי יהושע בן חנניה במחלוקתו עם רבי אליעזר בן הורקנוס, בשאלה האם העולם נברא בניסן או בתשרי. זאת, על אף שבמקומות אחרים (לדוגמה, בתפילות הימים הנוראים), מתייחסים דווקא לתשרי כחודש שבו נברא העולם.
כפי שצוין, על אף שהברכה מתייחסת לכאורה לאירוע אסטרונומי ממשי (מיקומה של השמש), הרי שאין לה כל משמעות כזו (אולם יש שיטות שלפיה הברכה מתייחסת לאירוע חד פעמי שהיה כשחז"ל קבעו את מניין השנים ותיקנו את ברכת החמה). זאת, מתוקף העובדה שהיא מחושבת, כאמור, לפי "תקופת שמואל" הממוצעת בלבד, ולא לפי "תקופת רב אדא", המדויקת יותר. לאור זאת, מבינים רבים את הברכה לאו דווקא כמתייחסת למאורע שמימי ספציפי, אלא כאמירה סמלית, בניסיון לקבוע זמן שבו ניתן יהיה לברך על התפעלותנו ממאורות השמיים. יש הרואים זאת כחלק מן הסמכות ההלכתית של חז"ל, שיש לקבלה גם אם הטעם לדבריהם אינו רלוונטי, כדי למנוע פריצת גדר. בנוסף, יש שהטעימו את הברכה על דרך הסוד (כדוגמת הרבי מליובביץ').
זמנה של הברכה
לאור תלותה של הברכה בשנת החמה בלבד, דווקא התאריך הלועזי שלה קבוע באופן יחסי, והוא 8 באפריל - במאה ה-20 והמאה ה-21, 9 באפריל - במאה ה-22, שוב כנגררת מהטעות באורך שנת החמה).
הדרך למציאת השנה שמברכים בה ברכת החמה, על פי לוח העברי, היא פשוטה: יש לקחת את התאריך העברי המלא (לדוגמה, התאריך העברי המלא בשנת 2006 הוא 5766), להחסיר 1, ולחלק ב-28. אם המספר מתחלק ללא שארית, הרי שבשנה זו יש לברך.
הפעם האחרונה שבה נאמרה הברכה היא ב-ד' בניסן ה'תשמ"א (8 באפריל 1981), והפעם הבאה תהיה ב-י"ד בניסן – ערב פסח ה'תשס"ט (8 באפריל 2009). הברכה מתקיימת בימי רביעי בלבד, אחת ל-10,227 ימים (שהם 28 כפול 365.25 ימים).
מועדי קיום הברכה בין המאה ה-18 לבין המאה ה-22:
כ"ז באדר ב' ה'תס"א - 6 באפריל 1701
ז' בניסן ה'תפ"ט - 6 באפריל 1729
ט"ז בניסן ה'תקי"ז - 6 באפריל 1757
כ"ו בניסן ה'תקמ"ה - 6 באפריל 1785
המאה ה-19 ז' בניסן ה'תקע"ג - 7 באפריל 1813
ט"ז בניסן ה'תר"א - 7 באפריל 1841
כ"ו בניסן ה'תרכ"ט - 7 באפריל 1869
ה' בניסן ה'תרנ"ז - 7 באפריל 1897
המאה ה-20 י"ד בניסן ה'תרפ"ה - 8 באפריל 1925
כ"ג בניסן ה'תשי"ג - 8 באפריל 1953
ד' בניסן ה'תשמ"א - 8 באפריל 1981
המאה ה-21 י"ד בניסן ה'תשס"ט - 8 באפריל 2009
כ"ג בניסן ה'תשצ"ז - 8 באפריל 2037
ב' בניסן ה'תתכ"ה - 8 באפריל 2065
י"ב בניסן ה'תתנ"ג - 8 באפריל 2093
המאה ה-22 כ"א בניסן ה'תתפ"א - 9 באפריל 2121
ב' בניסן ה'תתק"ט - 9 באפריל 2149
י"א בניסן ה'תתקל"ז - 9 באפריל 2177
דעות אחרות לגבי זמן הברכה
ישנן דעות אחרות לגבי הזמן בה צריכה להיאמר ברכת החמה, והן מבוססות כנראה על גרסאות שלא גרסו את דברי אביי בגמרא. שריד לכך אנו מוצאים ברי"ף שלא מזכיר את דברי אביי. סידור רס"ג ורבנו בחיי על בפרשת בראשית א' יד, כותבים שיש לברך על החמה בתקופת תמוז, כאשר החמה בתוקפה. הערוך מביא בערך חמה פירוש נוסף למקובל, שעל פיו מברכים את הברכה כשרואים את השמש לאחר שלושה ימים מעוננים שבהם לא נראתה השמש.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
















