ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"ואשה גרושה מאישהּ לא יקחו" ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה
שלח לחבר

מרחשון תשס"ט

"ואשה גרושה מאישהּ לא יקחו"


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
תמר בת ר' אשר ז"ל

מצות לא תעשה שלא ייקח כהן גרושה, שנאמר: "ואשה גרושה מאישהּ לא יקחו" (ויקרא כ"א).

סיפורה של מצוה
לא היה זה עוד ויכוח סטנדרטי בין עשירי ומשכילי העיר פראג לבין רב העיר רבי יחזקאל לנדא - 'הנודע ביהודה'. ויכוחים רבים ומרים היו מתנהלים חדשים לבקרים, בין אותם משכילים, שחיפשו כל דרך להקל מעליהם עול תורה ומצוות תוך הרגשה כי עדיין יהודים שומרי תורה ומצוות הם, לבין הרב שעמד בפרץ לסתום כל פירצה בחומת הדת. אולם הפעם היה משהו שונה באויר. הויכוח נסב סביב נושא שהיה אישי במיוחד לאחד מחשובי העשירים, וברור היה כי אין בכוונתו להרפות בעניין. בנו יחידו בא בקשרי שידוכין עם אשה מנשות הקהילה, אשה נכבדה בעלת ממון ושאר מעלות, שידוך שלא בא בקלות אלא התרקם לאחר מאמץ רב. אולם חסרון אחד היה באשה זו - היותה גרושה לא אפשרה לה להתחתן עם בנו של העשיר, שכן העשיר היה כהן וממילא בנו אסור היה בנישואין עם גרושה. הרב היה כמובן איתן בדעתו שלא לאפשר זוג להינשא בניגוד לדעת התורה הקדושה, וכל הנסיונות לשכנע את הרב לסדר חופה וקידושין לא עלו יפה. לאחר ויכוח ממושך, קם העשיר ממקומו בזעם רב וקרא לעבר הרב: "אתה עוד תראה כי על אפך וחמתך אתה תסדר את החופה והקידושין לזוג ולא יעזור לך מאומה"!

עברו מספר ימים ובביתו של הרב הופיע שליח מלכותי מטעם הקיסרית מריה תריזה. לרב המופתע התברר כי העשיר שבר את המוסכמה לפיה אין מערבין את הגויים בויכוחים הפנימיים שבין היהודים, פנה אל הקיסרית בבקשה כי תכריח את הרב המיושן להשיא את בני הזוג. לרב לא נותרה כעת ברירה והוא אמר לשליח כי כמובן שהוא ימלא את דרישת הקיסרית תרום הודה. צהלת משכילי העיר נשמעה למרחוק. ההכנות לחתונה נכנסו להילוך גבוה, השמחה המרובה על כך שהרב התכופף מעמדתו מילאה את ליבם בתחושה של ניצחון ולא היה מי שלא נתן את ידו לעזרה בהכנות המרובות.

מנגד, תלמידיו המרובים של הרב זעמו על העשיר וחוצפתו הרבה, הן בשל הרמיסה הגסה של מצוות התורה, והן על כבודו של רבם שאולץ להיות שותף במעשה הנבלה. אולם הרב לא הניחם לנקוט בשום מעשה, ואדרבה אדישותו היתה כל כך גדולה עד נראה היה כי הדבר אינו נוגע לו כלל.

קהל רב התאסף לחתונה. השמועה על החתונה בה גדול הדור ישיא כהן לגרושה, עשתה לה כנפיים, ורבים מפורקי העול שבאזור כולו באו לחזות במחזה במו עיניהם. דממה שררה במקום עת נטל הרב את הטבעת ונתנה בידיו של החתן. כנהוג הדריך הרב את החתן לומר אחריו מילה במילה: "הרי את מקודשת לי, בטבעת זו כדת... הקיסרית מריה תריזה". רחש של זעזוע עבר בין הנוכחים, ואז קרא הרב בקול: "מה אתם מתפלאים, הרי על פי דת משה וישראל אין שום אפשרות בעולם לזוג זה להינשא, אלא שהקיסרית היא זו שנתנה את האפשרות לזוג להינשא אם כן הם נשואים כדת הקיסרית ובשום אופן לא כדת משה וישראל". הכלה שנבהלה מאוד מדבריו של הרב הודיעה במקום כי היא מבטלת את החתונה ואינה מעוניינת יותר בקשר עם כהן זה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il