ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ברכת שהחיינו על פירות ;">

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה ברכות ברכות הריח, הראיה והשמחה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
תשס"ט

ברכת שהחיינו על פירות

ברכות ההודאה והשמחה ה'



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

יד - פירות חדשים
הרואה פרי שמתחדש בעונתו, מברך 'שהחיינו', כדי להודות לה' שמחדש את עולמו והצמיח לנו את הפרי הזה בעונתו. בעבר, כשרבים עסקו בחקלאות, נהגו לברך 'שהחיינו' בעת שראו את הפירות החדשים. וגם כיום מי שירצה לברך בעת שיראה פרי חדש - רשאי. אולם המנהג הרווח, לברך 'שהחיינו' בעת שאוכלים מהפרי החדש בראשונה. שכן לא תמיד כשאדם רואה את הפרי המתחדש בעונתו הוא שמח בו, אבל כשהוא אוכלו לראשונה, הוא בוודאי שם ליבו אליו ושמח בהתחדשותו (שו"ע רכה, ג, לבוש).
ואסור לאדם לאטום עצמו מהשפע שברא ה' בעולמו, וכפי שאמרו חכמים: "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל". כי יש בזה זלזול בערכה של הבריאה על מגוון פירותיה. ויש שפירשו, מפני שהוא מפסיד על ידי כך את ברכת 'שהחיינו' שהיה יכול לברך על הפירות החדשים (תשב"ץ קטן ש"כ). וכן מסופר על רבי אלעזר שהיה חוסך מכספו וקונה מכל סוג של פרי לפחות פעם אחת בשנה, כדי לטועמו ולשמוח בו ולברך עליו 'שהחיינו' (ירושלמי סוף מס' קידושין, מ"ב רכה, יט).
אם כן, לפני שאוכלים פרי חדש יש לברך שתי ברכות: האחת 'שהחיינו', והשנייה 'העץ' או 'האדמה'. יש נוהגים להקדים את ברכת הפרי (רדב"ז וחיד"א), ויש נוהגים להקדים את ברכת 'שהחיינו' (מ"ב רכה, יא). והמברך רשאי לבחור כיצד לנהוג.
ואין לברך על הפרי בעודו בוסר, אלא רק לאחר שגמר להבשיל ונעשה טעים (שו"ע רכה, ז). ובדיעבד אם בירך עליו כשהיה ראוי לאכילה בשעת הדחק, לא יחזור לברך על הפירות הללו בעת שתסתיים הבשלתם (מ"ב רכה, יב).
השוכח לברך בפעם הראשונה שאכל מהפרי החדש, הפסיד את שעת ההתחדשות, ושוב לא יברך בעת אכילתו השנייה (מ"ב רכה, יג). וכל עוד הוא עסוק באכילתו הראשונה - יברך. 1

טו - הפירות המתחדשים ושאינם מתחדשים
פירות שאינם מתחדשים בעונה מסוימת, אלא גדלים במשך כל השנה, או שניתן לשומרם טריים למשך כל השנה, אין מברכים עליהם 'שהחיינו'. ואפילו מי שלא אכלם זמן רב, לא יברך עליהם, שאין הברכה על השמחה האישית אלא על התחדשות הפרי בעונתו (שו"ע רכה, ו). לפיכך אין מברכים על אגוזים, כי הם נשמרים היטב כל השנה. וכן אין מברכים על בצלים, שומים, תפוחי אדמה וסלק, שהיו רגילים לשומרם בבורות למשך כל השנה.
וישנם פירות רבים שבעבר היו מברכים עליהם 'שהחיינו', כי רק בעונה מסוימת היה ניתן להשיגם. ואילו כיום פירות אלו נמצאים בשווקים כל השנה, וממילא אין מברכים עליהם 'שהחיינו'. שלוש סיבות לכך: א) ניתן לשמור כיום בקירור פירות רבים למשך כל השנה, כמו למשל תפוחים ובננות. ב) ישנם מיני ירקות, כדוגמת עגבניות ומלפפונים, שניתן לגדל כיום כל השנה על ידי חממות. ג) על ידי יבוא של פירות מחוץ לארץ, ניתן לספק פירות רבים במשך כל השנה, למשל יש כיום בשווקים אגסים כל השנה, כשחלק מהחודשים האגסים מיובאים מחוץ לארץ.
זה הכלל: כל פרי שנמצא בשווקים במשך כל השנה בצורתו הטרייה או קרוב לצורתו הטרייה, למרות שיש עונה שבה הוא גדל, אין מברכים עליו 'שהחיינו'. ואם יש זמן מסוים שאינו נמצא בשווקים, כשתגיע עונתו ויתחדש יברכו עליו 'שהחיינו'. ואף שגם פירות אלו ניתן בדוחק לשמור בקירור או ליבא מחוץ לארץ, ויתכן שבחנויות מיוחדות, ניתן להשיגם במשך כל השנה. מכל מקום הואיל ובפועל יש חודשים שהם נדירים מאוד, וגם שמירתם בקירור קשה ובדרך כלל משנה קצת את טעמם, וכאשר הם מגיעים טריים לשוק, הכל מרגישים בהתחדשותם, לפיכך מברכים עליהם 'שהחיינו' (עיין ספר 'חיים של ברכה' ע' צ"ה. ויותר מזה כתב באג"מ או"ח ג, לד).
ואלו הם מרבית הפירות שרגילים לברך עליהם 'שהחיינו' לפי סדר הופעתם בשנה, באביב מתחילים להבשיל: אפרסק ושסק, גודגדן, דובדבן, משמש, ענבי מאכל, אבטיח, מלון. אח"כ בקיץ מבשילים: שזיף, תאנה, תות עץ, ליצ'י, צבר, אבוקדו, תמר צהוב, רימון, מנגו, אפרסמון, גויאבה. ולקראת ראש השנה מבשילים: אשכולית, מנדרינה, קלמנטינה, קרמבולה, חבוש, פומלה, קיווי. ובחשון מתחילים להבשיל תפוזים, פג'ויה ותות שדה.
ויש לדעת כי מסתבר שישנם פירות שכיום מברכים עליהם 'שהחיינו', אולם במשך הזמן יהיו מצויים בשווקים כל השנה, או מפני שילמדו לשמר אותם בקירור או מפני שייבאום מחוץ לארץ, ואזי כבר לא יברכו עליהם 'שהחיינו'. ולכן אין לסמוך על הרשימה הזו בעיניים עצומות, אלא רק על פרי שידוע כי לא היה בשווקים תקופה מסוימת יש לברך 'שהחיינו'.

טז - שני זנים ממין אחד

נחלקו הפוסקים לגבי מיני פירות שיש להם כמה זנים. יש אומרים שברכה אחת עולה על כולם (שכנה"ג וברכ"י), ויש אומרים שהואיל ויש ביניהם שוני משמעותי, מברכים על כל אחד מן הזנים ברכה נפרדת (ספר חסידים, מהרי"ל ושו"ע רכה, ד).
בפועל המושג שני זנים כולל בתוכו סוגים שונים, מצד אחד יש זנים שההבדל ביניהם גדול מאוד עד שהוא קרוב להבדל שבין שני מיני פירות, ומנגד יש זנים שההבדלים ביניהם קטנים עד שרק מומחים מבחינים ביניהם. כיום, בעקבות התפתחות מדע החקלאות, נתגלו בטבע וכן נוצרו על ידי הכלאת אבקנים, עשרות זנים מכל מין. בדרך כלל ההבדלים בין הזנים הללו כמעט ואינם ניכרים, וברור שאין לברך 'שהחיינו' על כל זן מהזנים הללו. וגם כאשר ההבדלים ניכרים, בטעם ובמראה, כל זמן שהשוני אינו גדול, מחמת הספק אין לברך. וכאשר אפשר, טוב לפטור אותם בברכה שמברכים על פרי שברור שצריך לברך עליו 'שהחיינו'.
אבל לגבי זנים שיש ביניהם שוני גדול, בטעם, בצבע, בגודל ובצורה, נראה למעשה, שכל השמח בהתחדשותם רשאי לברך עליהם 'שהחיינו', שהרי הם כשני מינים ולא כשני זנים. בנוסף לכך, אף אם נחשיב אותם כשני זנים, כיוון שהם אינם גדלים באותו הזמן, גם הסוברים שאין לברך על שני זנים יסכימו שיש לברך עליהם. 2

יז - פירות מעצים מורכבים
יש סוברים, שאין לברך 'שהחיינו' על פרי שגדל בעץ שהורכב משני מינים, הואיל ונעשתה בו עבירה (הלכות קטנות א, ס). ויש סוברים, שאף כי מעשה ההרכבה אסור, מכל מקום הפירות שגדלו ממנו מותרים בהנאה ובאכילה, וכשם שמברכים לפני אכילתם 'העץ', כך מברכים עליהם 'שהחיינו' (שאלת יעבץ א, ס).
למעשה נוהגים לברך על כל פרי שמתחדש בעונתו 'שהחיינו', בלי לחוש שמא מדובר בפרי שגדל על עץ מורכב באיסור. ראשית, מפני שכך המנהג, ובמקום מנהג אין חוששים לספק ברכות. שנית, גם אם נדע שהפרי גדל בעץ מורכב, עדיין יש ספק אם ההרכבה נעשתה באיסור, שאולי מדובר בהרכבה של שני זנים מאותו מין, שאין בהרכבתם איסור. ויתכן שההרכבה נעשתה על ידי גוי, שיש סוברים שאין עליו איסור לבצע הרכבה.
וכן יש לברך על פומלית, שהיא שילוב של פומלה ואשכולית, משום שלא ברור שנעשה בה איסור. שכן דרך יצירתה על ידי הכלאה של אבקנים ולא בהרכבה של ענפי העץ, ובאופן זה נחלקו הפוסקים אם יש איסור (לדעת הרב ישראלי מותר, ולרב ואזנר אסור). ועוד, יתכן שהם נוצרו על ידי גוי, שכאמור יש סוברים שאין עליו איסור הרכבה. 3


^ 1. מי שהביאו לפניו פרי חתוך בסלט פירות שעדיין לא אכל ממנו העונה, יטול חתיכה מהפרי החדש, ויברך עליה 'שהחיינו'. שדין 'שהחיינו' כדין ברכת 'העץ', וכמו שחיתוך הפרי אינו מבטל ממנו את ברכת 'העץ', כך אינו מבטל ממנו את ברכת 'שהחיינו'.
על מיץ תפוזים וכדומה אין מברכים 'שהחיינו'. כי כל המשקים שיוצאים מהפירות אינם נחשבים כפירות, ומברכים עליהם 'שהכל'. ורק יין נחשב כפרי, והיו נוהגים לברך 'שהחיינו' על יין חדש אם לא אכלו לפני כן מאותו זן של ענבים. אלא שצריך שיהיה ניכר שהיין מהענבים החדשים. וכיום אין זה ניכר, ולכן אין מברכים 'שהחיינו' על יין מענבים חדשים (עיין מ"ב רכה, טו).
^ 2. לרוה"פ מברכים על כל זן וזן, שכ"כ תה"ד, שו"ע רכה, ד, מ"א, הגר"ז, א"ר. ומנגד החכ"צ, הלק"ט, הגר"א וברכ"י, כתבו שלא לברך. ולדעת שעה"צ רכה, יח, כל אדם רשאי לבחור כמי לנהוג. וכאשר שני הזנים מתבשלים בזמנים שונים, רבים מהמחמירים הסכימו שיש לברך על כל זן, וכ"כ ברכ"י, בא"ח ראה יג, חזו"ע ע' תמז.
דוגמא לזנים שיש ביניהם הבדלים גדולים וגם גדלים בזמנים שונים הם: ענבים ירוקים ושחורים, תמרים צהובים ושחורים, שזיפים רגילים (עגולים) ושזיפי קליפורניה (כהים ומאורכים). ואף בתפוחים, מי שמרגיש את ההבדל והייחוד שבתפוחים מזן חרמון למשל, שהם גדולים יפים ואדומים, וטעמם חמוץ מתוק, והם מתחדשים לקראת ראש השנה, רשאי לברך עליהם 'שהחיינו'. ועיין באג"מ או"ח ג, לג, שסובר שמעיקר הדין, אף על סוג שנמצא כל השנה במקרר, אפשר לברך 'שהחיינו' בעת שהוא מתחדש, הרי שאפשר לברך 'שהחיינו' על תפוחים בעת חידושם. ק"ו על זן חרמון וכיוצא בו, שהוא יחודי ואינו נמצא כל השנה. ועיין בוזאת הברכה ע' 162, שהביא דעות שאין לברך עליהם 'שהחיינו'.
היו לפניו שני פירות חדשים, ברכה אחת עולה על שניהם, אף שאינו מתכוון לאכול מן המין השני. אבל אם המין השני לא היה לפניו, אף שהיה בביתו, ברכת 'שהחיינו' שבירך על המין שלפניו לא פטרה את חבירו. לכן, אם יש לו שם לפניו עוד פרי או בגד שהוא צריך לברך עליו 'שהחיינו', יכול בברכת 'שהחיינו' שהוא מברך לפטור את הפרי שיש לו ספק אם צריך לברך עליו. ואם כשאכל ענבים ירוקים בפעם הראשונה שכח לברך 'שהחיינו' ועתה יש לו ענבים שחורים, נראה שלכל הדעות יברך עליהם 'שהחיינו'.
^ 3. במנחת יצחק (ג, כה), חשש לספק ברכות ולכן כתב שלא לברך על פירות שגדלו בעצים מורכבים באיסור. ולכך נוטה באג"מ (או"ח ב, נח). אולם המנהג לברך, כמבואר ביבי"א או"ח ה, יט, ו. ועוד, שגם כאשר מדובר באילן מורכב, ספק אם ההרכבה נעשתה באיסור. שכן אם ההרכבה בין שני זנים של מין אחד, אין בהם איסור. ויש לדעת שאם נלך לפי השיטה שאין לברך 'שהחיינו' על פרי שגדל בעץ שנעשתה בו הרכבה אסורה, יקשה עלינו לדעת על מה לברך ועל מה לא. למשל, רוב האגסים גדלים בעצים שנעשתה בהם הרכבה אסורה. ואחוז ניכר מהמשמשים, האפרסקים, השזיפים והשקדים, גדלים בעצים שהורכבו באיסור. לדוגמא, אפרסקים הגדלים בהר מורכבים על שקדים באיסור, והגדלים בשפלה מורכבים על זנים אחרים של אפרסקים בהיתר. וקשה לדעת מה גדל בהיתר ומה באיסור. בנוסף לכך, אם ההרכבה נעשתה על ידי גוי, לדעת התוס' והריטב"א, אין בזה איסור, כי הרכבה לא נאסרה לבני נח. לפיכך נראה שיש להמשיך במנהג ולברך 'שהחיינו' על כל מין חדש בעונתו.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il