ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נוסח הברכות וכבודן ;">

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה ברכות הקדמה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
תשס"ט

נוסח הברכות וכבודן

פתיחה (ג') לפניני הלכה ברכות



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

ו - נוסח הברכות
אנשי כנסת הגדולה ובראשם עזרא הסופר, תקנו את נוסח הברכות והתפילות (ברכות לג, א). ואמנם יסודה של ברכת המזון מהתורה, ואת עיקרי ברכותיה תקנו משה רבנו, יהושע בן נון, דוד המלך ושלמה המלך, כפי שיבואר בהמשך (ד, א), מכל מקום הנוסח הסופי שלה נחתם על ידי אנשי כנסת הגדולה (החינוך תל).
שלושה סוגים של ברכות תקנו חכמים: א) ברכות הנהנין, שהן ברכות שבח על ההנאה שאדם נהנה בעולמו של הקב"ה, ועיקר ספרנו מוקדש להם. ב) ברכות על המצוות, ועניינן לכוון את דעתו של האדם למצווה שהוא עומד לקיים. ג) ברכות הודאה ושבח, כדוגמת ברכות השחר וברכות הראייה (להלן פרק טו). ויש ברכות שבח שיש בהן בקשה, כמו הברכות שבתפילת עמידה (רמב"ם הל' ברכות א, ד).
אין לשנות בנוסח הברכות, ואם שינה בנוסח הברכה, כל שלא אמר 'ברוך', או שלא הזכיר את שם ה' (ה' או אלוהינו) ומלכותו (מלך העולם), או שהשמיט את עיקר תוכנה של הברכה, לא יצא ידי חובה (שו"ע ריד, א, וכמבואר להלן יב, ו).
אמר את הברכה בתרגום לשפה אחרת, יצא ידי חובה (שו"ע קפה, א). ולכתחילה יש לומר את כל הברכות בעברית, שהיא לשון הקודש ובה תקנו חכמים את נוסח הברכה (מ"ב קפה, א). ומי שאינו מבין עברית, יכול לכתחילה, כל עוד לא למד עברית, לברך בלשון תרגום (עיין פניני הלכה תפילה יז, ח).

ז - דרך אמירת הברכה וכבודה
טוב לומר את הברכה בקול, כי הקול מעורר את הכוונה, ועל ידי כך גם יוכלו חבריו לזכות בעניית 'אמן' ויתרבה קידוש השם בעולם. ומצד הדין, צריך המברך לומר את הברכה בקול, כדי שלכל הפחות, הוא ישמע את עצמו מברך. בדיעבד, אם הוציא את הברכה בשפתיו בקול חלש כל כך שלא הגיע לאוזנו, יצא ידי חובה. אבל אם לא הוציא את הברכה בשפתיו אלא רק הרהר בה, לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולברך (שו"ע קפה, ב-ג, מ"ב ב-ג). 1
הואיל וברכות הנהנין נקבעו כדי להודות ולשבח לה', מן הראוי לאומרן באופן מכובד. אמרו חכמים (ברכות מז, א): "לא יזרוק ברכה מפיו", כלומר, לא יאמר את הברכה במהירות, כאילו היתה עליו כמשא כבד שהוא רוצה להיפטר מחובתה.
מכבוד הברכה שלא לעשות מלאכה בעת אמירתה. ואפילו מלאכה קלה אסורה, למשל, אין לסדר את הצלחות והסכו"ם בעת ברכת המזון (שו"ע קצא, ג).
מותר לומר ברכות בהליכה, ורק ברכת המזון שהיא חשובה במיוחד צריכה להיאמר בישיבה. ויש אומרים שדין ברכת 'מעין שלוש' כדין ברכת המזון, ואף היא צריכה להיאמר בישיבה (להלן י, ג).
אסור לדבר באמצע הברכה, ואם הפסיק באמצע ברכה קצרה, כיוון שההפסקה מבטלת את משמעות הברכה - הפסיד את הברכה. ואם הפסיק באמצע ברכה ארוכה במקום שאינו מבטל את משמעות הברכה, יכול להמשיך בברכה (ח"א ה, יג).
בעת שאדם מברך, צריך לכל הפחות שערוותו תהיה מכוסה (שו"ע או"ח עו, ד). ולכתחילה עדיף ללבוש מכנסיים וחולצה בעת הברכות. ובמיוחד את ברכת המזון יש להשתדל לברך בלבוש מכובד (מ"ב קפג, יא, להלן ד, יג). גברים צריכים לכסות את הראש בעת הברכה. נשים אינן חייבות לכסות את ראשן בעת אמירת ברכה, וגם אשה נשואה, כשהיא לבדה או עם בני ביתה, אינה חייבת לכסות את הראש בעת אמירת ברכות (פניני הלכה 'תפילת נשים' י, ה-ו).

ח - ניקיון וטהרה בברכה

הנצרך לנקביו עד שאינו יכול להתאפק 72 דקות, אסור לו לברך ברכות. ואם בירך, בדיעבד יצא ידי חובתו. ואם יכול להתאפק 72 דקות, רשאי לברך (כמבואר בפניני הלכה 'תפילה' ה, ט).
שתוי יכול לברך לכתחילה, ואם הוא שיכור שאינו יכול לעמוד בכבוד לפני המלך, לכתחילה לא יברך. ומי שאם ימתין עד שיתפקח מיינו, יפסיד את הברכה, יברך כשהוא שיכור. ומי שנשתכר כלוט, עד שאינו יודע מה קורה עימו, נחשב כשוטה, ופטור מכל המצוות, וגם אם בירך, אין ברכותיו נחשבות כלל (כמבואר שם ה, יא).
עשה צרכיו או שנגע בידיו במקומות המכוסים שבגופו, צריך נטילה לפני הברכה. ואם אין לו מים, ישפשף את ידיו בבגד או בדבר אחר שינקה אותן, ואח"כ יברך. וסתם ידיים, אינן צריכות נטילה לפני ברכה (שו"ע ד, כג, מ"ב נט-סא).
אסור לומר דברים שבקדושה מול ערווה (כמבואר בפניני הלכה 'תפילה' ג, יא). וכן אסור לומר דברים שבקדושה במקום שיש בו צואה ושאר דברים מסריחים כמותה. והאיסור הוא בתוך ארבע אמות של צואה, וכן במקום שמריחים או רואים אותה. ובדיעבד, אם בירך במקום צואה, למרות שעשה איסור, לא יחזור לברך. אבל אם התפלל עמידה במקום צואה, לא יצא ידי חובתו (שם ג, ט-י).
תינוק בן פחות משנה, כיוון שצואתו אינה מסרחת כל כך, בשעת הדחק מותר לברך לידו. ואם התינוק הגיע לגיל שנה ועשה את צואתו בבגדיו, ובתוך שאמו מברכת הוא בא אליה. אם היא באמצע ברכה קצרה - תתרחק למקום שלא תרגיש בריחו, ותסיים את ברכתה. ואם היא בברכת המזון שזמן אמירתה ארוך יותר, ואין ביכולתה להתרחק או להניחו במקום אחר עד שתסיים את כל ארבע הברכות של ברכת המזון; כיוון שממילא אסור לה להמשיך בברכה כשהיא מריחה את צואתו, תנקה אותו ותחליף לו את החיתול, תיטול את ידיה, ותמשיך מתחילת הברכה שהפסיקה בה (שו"ע או"ח סה, א, באו"ה קפג, ו, ד"ה 'אפילו', פניני הלכה 'תפילת נשים' יא, ט).


^ 1. אמנם לרמב"ם וסמ"ג גם הרהור כדיבור, אבל לר"ח, אשכול, תר"י, רא"ש, או"ז, ראב"ד, מרדכי ועוד רבים הרהור אינו כדיבור. ולכן, אם הרהר את הברכה בלא לחתך בשפתיו, לא יצא ועליו לחזור לברך, וכפי שכתבו בבאו"ה סב, ד, 'יצא', וברכ"ה ח"א ו, 4. ועיין פניני הלכה תפילה א, ט, 2. ושלא כפי שכתב בילקוט יוסף רו, יא, לעניין ברכה אחרונה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il