ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ברכה על גרגרי דגן ;">

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה ברכות שאר ברכות המאכלים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
תשס"ט

ברכה על גרגרי דגן

חמשת מיני דגן ד'



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

יג - גרגירי דגן חיים ומבושלים
כפי שלמדנו (בהלכה א), האוכל גרגירים חיים מחמשת מיני דגן, מברך 'האדמה', שהואיל ולא אכלם כמעלתם - אפויים או מבושלים - הרי הם כשאר מיני קטניות, שמברכים עליהם 'האדמה'.
ואם בישל את גרגירי הדגן, כדוגמת גריסים (שעורה), קווקר (שבולת שועל), בורגול (גרגירי חיטה שבורים), ברכתם 'מזונות', הואיל ונתעלו למדרגת תבשיל שסועד את הלב. ואם קלה את גרגירי הדגן באש, ברכתם 'האדמה', כיוון שאינו אוכל את הדגן כדרך תבשיל. וכן אם בישל את גרגירי החיטה כשהם שלמים בקליפתם, אפילו אם נתרככו מעט, כיוון שהם בקליפתם וצורתם עליהם והם עדיין קשים מעט - עוד לא הגיעו למדרגת תבשיל, והרי הוא ככוסס אותם חיים, ומברך עליהם 'האדמה'. ואם נתרככו עד שנתמעכו ונתדבקו זה בזה, למרות שהם בקליפתם, הרי הם כתבשיל שסועד את הלב וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה' (שו"ע רח, ד). 1
אלא שצריך לדעת, שכל אימת שמברכים על מיני דגן 'האדמה', ישנו ספק גדול לגבי ברכה אחרונה. לדעת רוב הראשונים, מברכים 'בורא נפשות', כשם שמברכים אחר אכילת כל המינים שברכתם 'האדמה'. ויש אומרים, שהואיל והם משבעת המינים, צריך לברך אחריהם 'מעין שלוש'. וכדי לצאת מן הספק, נכון לאכול את מיני הדגן שברכתם 'האדמה' בתוך הסעודה, כדי שייפטרו יחד עם שאר כל המאכלים בברכת המזון. ואם אכל מהם כ'זית' שלא בסעודה, טוב שיאכל עוד מאכל שצריך לברך אחריו 'בורא נפשות', וכך יצא ידי חובתו לדעת רוב הפוסקים. ואם יאכל גם מזונות ויברך אחריהם 'על המחיה', יצא ידי כל הפוסקים כמעט. ואם אכל רק מיני דגן - ההוראה המקובלת היא שלא יברך ברכה אחרונה, שספק ברכות להקל. והמברך 'בורא נפשות' כדעת רוב הפוסקים, יש לו על מה לסמוך. 2

יד - שלווה ופריכיות חיטה (וגרנולה)
שלווה היא חיטה טפוחה שלא עברה בישול. לרוב הפוסקים, הואיל ולא נתבשלה דינה כגרגירי דגן שברכתם 'האדמה', ויש אומרים שהואיל והיא מאכל משובח וכך דרך אכילתה - ברכתה 'מזונות'. ונראה יותר לברך עליה 'האדמה'. ואם אוכלה עם מעט חלב, השלווה עיקר, ובברכת השלווה פוטר את החלב. ואם הניח חלב יותר מהנצרך להטעמת השלווה, מברך על השלווה 'האדמה', ועל החלב בנפרד 'שהכל'. וכבר למדנו שכאשר מברכים בתחילה על אחד מחמשת מיני דגן 'האדמה' יש ספק לגבי הברכה האחרונה, וכדי לצאת מהספק נכון שיאכל עוד מאכל שברכתו 'בורא נפשות', ועוד מאכל שברכתו 'מזונות', ובברכתם יפטור את השלווה מברכה אחרונה. או שיאכל את השלווה בתוך הסעודה, ובברכת המזון תיפטר גם השלווה. 3
גם לגבי פריכיות חיטה התעורר ספק גדול, יש אומרים שברכתן 'האדמה' ו'בורא נפשות', ויש אומרים שברכתן 'מזונות' ו'על המחיה'. ולגבי ברכה ראשונה אפשר מספק לברך 'האדמה', אבל לגבי ברכה אחרונה, כל זמן שאכל פריכיות חיטה בלבד, אינו יכול לברך, מפני שכל ברכה שיאמר אולי תהיה לבטלה. ולכן נכון לאוכלן בתוך סעודה, או כאשר הוא אוכל מאכל שברכתו 'בורא נפשות' ומזונות שברכתם 'מעין שלוש', ובברכתם יפטור גם את הפריכיות. 4


^ 1. ואם הסיר את קליפתם ונתרככו מעט בבישול, מהרמב"ם נראה שברכתם 'מזונות', ולתר"י ברכתם 'האדמה'. ואם הם חצויים, כמו בורגול, בכל אופן שבישלם ונתרככו מעט, מברך עליהם 'מזונות' ו'על המחיה' כמו גריסים (עיין שו"ע רח, ד, ומ"ב טו, ושעה"צ שם). בפועל, כאשר קונים גריסים (גרגירי שעורה בלא קליפה) איננו יודעים אם במפעל הסירו את קליפתם בלבד או גם חלק מהגרגיר ואז הם נחשבים כחצויים, וקשה לקבוע אם נתרככו מספיק בבישול. ולכן אין לנו אלא לחזור לשורש הדין (ברכות לז, א), שאם הוא תבשיל חשוב שנועד למזון, ברכתו 'מזונות', ואם הוא ככוסס גרגירים, ברכתו 'האדמה' (וכלל זה כתב למעשה בערוה"ש ט).
^ 2. אם אכלם לבדם, לדעת רוה"פ יברך 'בורא נפשות', וכדעת ריטב"א, רא"ה, מאירי, תר"י, ראב"ד, וכך משמע מהרמב"ם ושו"ע רח, ד. וכ"כ מ"א, מ"ב רח, יח, ערוה"ש ט, וכמה מאחרוני זמננו (וזה"ב ע' 105). אולם בברכ"ה (ח"ב ב, 6-8), הגדיל את הספק, שכן לדעת רש"י האוכל גרגירים מחמשת מיני דגן מברך 'מעין שלוש' וחותם 'על הפירות', וכ"כ רב עמרם גאון. והראב"ן כתב שחותם 'על המחיה'. והתוס' ברכות לז, א, כתב שר"ת הסתפק שאולי צריך לחתום 'על האדמה', ולכן כתבו התוס' והרא"ש והרשב"א, שנכון לאוכלם בתוך הסעודה. לפיכך מסקנת ברכ"ה וילקוט יוסף רח, ז, שאם אכלם, מפני הספק לא יברך כלל. ואמנם לכנה"ג ודעימיה בדיעבד 'בורא נפשות' פוטרת את החייב ב'מעין שלוש', אבל רוה"פ חולקים על זה, כמבואר להלן י, 5, ועל כן לא יברך.
^ 3. עיין בשעה"ב פכ"ג ערך שלווה. ובדיעבד בברכה ראשונה, בין אם יברך 'מזונות' ובין אם יברך 'האדמה' יפטור את השלווה. ונראה יותר לברך 'האדמה', כי כך היה מקובל להורות כפי שכתב בוז"ה ע' 105, וכדי לתת מקום להלכה שבשו"ע רח, ד. אמנם לגבי ברכה אחרונה, אין פתרון זולת למצוא מאכלים שיצטרכו לברך אחריהם 'בורא נפשות' ו'על המחיה' (ואמנם לרש"ז אויערבאך גם כאן יברך מספק 'בורא נפשות', וכפי שהתבאר בהערה הקודמת עפ"י רוב הפוסקים ומ"ב רח, יח. אולם גם שם יש שכתבו שלא לברך מספק. ובשלווה הספק יותר חמור, שכן לגבי שלווה י"א שברכתה 'מזונות', ואילו בגרגירי דגן חיים לכל הדעות ברכתם 'האדמה').
ואם שרו את השלווה בחלב או מים עד שגרגיריה נתרככו ונתדבקו, הרי הם כנתבשלו ונעשו כדייסה וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה' (וז"ה ע' 106, שעה"ב טז, ט).
גרנולה, בדרך כלל רובה משיבולת שועל קלויה, ואזי ברכתה בתחילה 'האדמה', ולבסוף ספק, כמבואר למעלה. ואם עירבו את הגרנולה בלבן או חלב, אם הגרנולה רוב, מברכים 'האדמה', ואם מיעוט 'שהכל'. ויש מפעלים שמבשלים את שיבולת השועל שבגרנולה, ואז ברכתה 'מזונות', ואפילו אם תהיה מיעוט ברכתה 'מזונות', שכן מזונות נחשבים תמיד לעיקר. ואם אכל מהגרנולה שיעור כזית מברך בסוף 'מעין שלוש'. ואם רככו את שיבולת השועל באדים (כך עושים במפעל אחד), לאול"צ ח"ב מו, מג, דינה כמבושלת וברכתה 'מזונות', ובוזאת הברכה בירור כז, ד, ה, כתב שאינה כמבושלת וברכתה 'האדמה'. ולרב אליהו, אם כוונתו לשביעה 'מזונות', ואם לטעם 'האדמה'.
בפועל, בדרך כלל מי שאוכל את הגרנולה אינו יודע כיצד הכינו אותה, בקלייה או בישול או אדים. וכיוון שהוא בספק, בתחילה יברך 'מזונות' ובסוף לא יברך כלום, וישתדל לאכול עוד מאכלים שברכתם 'על המחיה' ו'בורא נפשות'. או שישרה אותה בחלב וימתין עד שתתרכך וחלקיה ידבקו זה בזה, שאז לכל הדעות דינה יהיה כמבושלת וברכתה 'מזונות' ו'על המחיה'.
^ 4. כתב בוזאת הברכה פי"ב ע' 106, שלרש"ז אויערבאך יברך בתחילה 'האדמה' ולבסוף 'בורא נפשות'. ולרב אלישיב ולרב אליהו, בתחילה 'מזונות' ולבסוף 'על המחיה'. וע' בשעה"ב פכ"ג ערך פריכיות. ואמנם לכנה"ג ודעימיה, בדיעבד 'בורא נפשות' פוטרת את החייב ב'מעין שלוש', אבל רוה"פ חולקים על זה, כמבואר להלן י, 5, ועל כן אם אכל רק פריכיות, מחמת הספק לא יברך ברכה אחרונה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il