ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הדמעה שהובילה לחופה ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

א' כסלו תשס"ט

הדמעה שהובילה לחופה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מסעוד בן רזלה

דרך ארוכה עברה ציפורה עד לשעה זאת, מחוץ לדלתה של השדכנית המפורסמת. התור הארוך איפשר לציפורה לשקוע עמוק בתוך הזכרונות, זכרונות של שנים רבות, זכרונות יפים של ילדות מאושרת בקרב משפחה אוהבת אי שם בדרום אמריקה, זכרונות כואבים של התבגרות - של עזיבת הבית. זוכרת היא היטב את אותו היום בה הודיעה להוריה על החלטתה לשנות את אורח חייה מבת ישראל צנועה לסטודנטית מן המניין המתכחשת לעברה. הבכי של הוריה היה חרוט עד עומק נפשה - לכל מקום שפנתה היה הבכי הכאוב מייסר אותה ומונע ממנה את שיכחת הבית. הזכרונות החליפו צבע לורוד יותר כשהמשיכה במסע הזיכרון, עת נזכרה ברב שפגשה במקרה באיזו תחנת רכבת נידחת, פגישה ששינתה את אורח חייה, פגישה שבסיומה עזבה את כל עולמה ועלתה לארץ על מנת לחזור לאורח חיים של יהודיה מאמינה. שלוש שנים עברו מאז אותה פגישה, שלוש שנים ארוכות של לימוד והתעלות.
שנה קודם לכן החליטה כי הגיע העת להקים בית. באופן טבעי כל ההצעות שקיבלה היו של בעלי תשובה וגרים. היו בהם בחורים טובים יותר ופחות אבל המשותף לכולם היה כי אף אחד מהם לא התאים לה כלל. ציפורה כבר לא הייתה צעירה, והבדידות בארץ לא הקלה על תחושת הכבדות. כעת היא הגיעה לשדכנית זו בלב מלא תפילה כי היא תהיה שליחה טובה ממרומים למצוא לה את הבחור היחיד והמיוחד.
ההצעה אכן הייתה מושלמת. כבר בפגישה הראשונה הבינה ציפורה כי יוסי הוא הבחור לו חיכתה והתפללה. לא עברו אלא שבועות מספר מהיום בו נפגשו וההחלטה להינשא יצאה לדרך. השמחה אצל החברים הייתה כפולה ומכופלת. במהירות נקבע זמן לחתונה נמצא אולם מתאים והזמנות החלו להישלח לכל המכרים. הוריה הנרגשים של ציפורה באו במהירות לארץ. בערב הראשון קידמו את פניהם הזוג המאורס בעיניים בורקות עם קומץ של חברים. בקבוקי יין התרוקנו במהירות, והשמחה, שמחת האירוסין המשולבת בשחרור מכאב של שנים, הרקיעה שחקים.
לאחר הסעודה ישבו ציפורה ויוסי ושיחזרו את הערב המרגש. ציפורה הסבירה באריכות עד כמה בנערותה איכזבה את הוריה וממילא למה שמחת הוריה מרובה כל כך. "תאר לך שהייתה תקופה קצרה בה הייתי אפילו נשואה לגוי...", יוסי החוויר. "את בטוחה..." גמגם בתדהמה. ציפורה לא הבינה מה קרה לארוסה היקר ומה הקפיץ אותו כל כך, הרי הוא ידע היטב באיזה מצב היא הייתה קודם שהכירו. "אולי שכחת אבל אני כהן, ולכהן אסור להתחתן עם אשה שחייתה עם אדם שאסור להתחתן איתו", ציפורה כמעט התעלפה: "אתה בטוח במה שאתה אומר"? - היא פלטה, "בטוח ישנו איזה פתרון שאתה לא מכיר". הם הזדרזו ופנו לרבם ששמע בתדהמה את הגילויים החדשים. פתרון של קסם לא היה לו, והדבר היחיד שהציע לזוג האומלל הוא לפנות מיד לגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בתקוה שימצא פתרון כלשהו.
על אף השעה המאוחרת הם פנו במהירות לביתו של הגאון, וכשמצאו אור בחדרו העיזו ודפקו על הדלת. הרב פתח להם את הדלת והכניסם פנימה. הרב שמע בקשב רב את הסיפור כולו. משסיימו לספר והתמונה התבהרה שתקו בציפייה לקבל תשובה, אך הרב שידע כי אין פתרון לבעייתם, פרץ לפתע בבכי קורע לב, בכי של הזדהות עם כאבם האמיתי.
למחרת הגיע באופן פתאומי אדם מהעיר בה גדלה ציפורה, ומששמע על כל העניין אמר כי הוא מכיר היטב את הגוי המדובר וכי הוא יודע בוודאות כי הוא בכלל יהודי שמתכחש ליהדותו לחלוטין, וציפורה יכולה בהחלט להתחתן עם יוסי בחיר ליבה. תחת החופה, רבם של הזוג אמר בפני הציבור, כי לעיתים רב מסייע במתן עצה טובה או פסק הלכה נכון, ולעיתים במקרים קשים במיוחד רב גדול יכול לסייע בכלים מיוחדים כמו בכי מעומק הלב של הזדהות עם צער הזולת.

______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות: www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il