ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
חובות אלו מתחלקות לשלושה תחומים - (א) החובה לשמור על החפץ, עד שיגיע ליד בעליו (ב) החובה להכריז על החפץ כדי שהמאבד יוכל לקבלו בחזרה (ג) החובה להחזיר את החפץ בסימנים בלבד.
בגמרא (בבא מציעא כט.) נחלקו האמוראים בשאלה, מהי רמת חיוב השמירה של שומר אבידה - האם שומר אבידה נחשב כשומר חינם, או כשומר שכר. בביאור הסברא ששומר אבידה יחשב כשומר שכר, למרות שברור שאסור לו ליטול שכר מן הבעלים על עצם השמירה, אומרת הגמרא (בבא קמא נו:) שני הסברים: "רב יוסף אמר כשומר שכר דמי, בההיא הנאה דלא בעיא למיתבי ליה ריפתא לעניא הוי כשומר שכר. איכא דמפרשי הכי: רב יוסף אמר כשומר שכר דמי, כיון דרחמנא שעבדיה בעל כורחיה, הלכך כשומר שכר דמי".
ההסבר הראשון הוא המכונה 'פרוטה דרב יוסף': היות ששומר אבידה נחשב 'עוסק במצווה' הוא פטור מלתת צדקה בזמן שהוא מתעסק בשמירת האבידה (כגון בשעה שהוא גולל את הספר תורה על מנת שלא יתעפש וכדומה). הרווח שיש לשומר האבידה מחמת שהוא אינו צריך לתת צדקה בשעה זו, הופך אותו, לדעת רב יוסף, לשומר שכר.
ההסבר השני הוא, שסתם חיוב שמירה הוא כשל שומר שכר , דהיינו חיוב לשלם גם במקרה של גניבה ואבידה. ואמנם, מי שנהיה שומר מרצונו, סביר להניח שאינו מוכן להתחייב בגניבה ואבידה אם אינו מקבל שכר, אבל מי שהתורה מטילה עליו לשמור, כדוגמת שומר אבידה, הרי היא מטילה עליו את חיוב השמירה באופן הרגיל שלו - כולל תשלום במקרה של גניבה ואבידה.
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רצא סעיף ד) מבואר, ששומר אינו מתחייב לשמור על חפץ, אלא לפי מה שידע שהחפץ שווה. ולכן, אם אדם אמר לשומר שבתוך הארנק יש סכום כסף מסויים, והתברר שיש יותר והחפץ אבד, אין השומר חייב לשלם אלא לפי מה שידע מראש שנמצא בפנים.
קצות החושן (שם סק"ד) אומר, שהיסוד לדין זה הוא, שחיובי השמירה אינם חיובים שהתורה מטילה על האדם, אלא חיובים שהשומר נוטל על עצמו (וזאת על פי התירוץ האחרון בתוספות בכתובות נו: ד"ה ראשון). ולכן ברור ששומר אינו נוטל על עצמו חיוב מעל מה שהוא חושב שהחפץ שווה. לאור זאת מסתפק קצות החושן, מה יהיה הדין בשומר אבידה, כגון ששמר על חפץ שחשב שהוא זול, והתברר שהוא יקר: "ראוי לספק בשומר אבידה שסבור שהוא כסף כגון שהיה מחופה כסף ובתוכו זהב, מי נימא כיון דהתורה רמי עליה נטירותא בעל כרחו דכתיב ואספתו אל תוך ביתך הוה ליה כמו ארנקי בגדיש לר' יהודה דחייב אע"ג דאינו אלא פשיעה כיון דאינו תלוי בקבלתו, או נימא דגם בשומר אבידה כה"ג פטור?".
הספק של קצות החושן תלוי, לכאורה, בשני ההסברים לשיטתו של רב יוסף. אם נאמר ששומר אבידה נחשב שומר שכר רק משום פרוטה דרב יוסף, אין לנו ראיה לכך ששומר אבידה שונה משאר שומרים. אולם, ההסבר השני בגמרא אומר ששומר שכר שומר מתוך מחוייבות, ולכן יש מקום לומר, כפי שמסתפק קצות החושן, שאולי חיוב השמירה שלו אינו תלוי בידיעתו על שווי החפץ.
להלכה נחלקו הראשונים כיצד לפסוק. דעת הרמב"ם (הלכות גזילה ואבידה פרק יג הלכה י) ובעקבותיו השולחן ערוך (חושן משפט סימן רסז סעיף טז) שהלכה כרב יוסף, ושומר אבידה נחשב כשומר שכר. לעומת זאת, התוספות (בבא מציעא כט. ד"ה והוי) מסיקים שהלכה כרבה, וכן פסק הרמ"א (חושן משפט שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
