ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- גירושין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
התורה מספרת בקצרה כי כעבור שעות חשכה של הלילה "ויהי בבוקר, והנה היא לאה!" (בראשית כט, כה). ומה התוצאה? "וירא ה' כי שנואה לאה, ויפתח את רחמה ורחל עקרה" (שם כט, לא). כאן יש לשאול שאלה קשה. כיון ששנא אותה מפני מה לא גירש אותה? הרי כאן מקח טעות! ודאי אין אדם מסכים לקשור עשרות שנות מחייו עם בן אדם שאין לו שום חיבה אתו. וגם לאה ידעה משנאה זו, כמו שביטאה בלידה השניה "כי שמע ה' כי שנואה אנכי" (שם כט, לג). ולפי דעת הבריות בצדק פיתח יעקב התנגדותו לה מפני רמאות זו! ולא די בזה אלא הזדקק יעקב לעבוד עוד שבע שנים נוספות כדי להשיג את רחל, בתנאים שהם קשים ביותר כמאמרו של יעקב "הייתי ביום אכלני חורב, וקרח בלילה. ותידד שנתי מעיני" (בראשית לא, מ). ויגיעה זו היתה בגיל די מבוגר. ומדוע יסלח לה?
שמא הושפע יעקב מדברי התוכחה שלה. מסרו חז"ל "כל אותה הלילה היה קורא לה 'רחל' והיא עונה לו. בבוקר 'והנה היא לאה'!. אמר לה: רמאית בת רמאי, כל הלילה [בחושך] קראתי לך רחל וענית לי? אמרה לו: וכי יש מורה בלי תלמידים? וכי לא כך היה קורא לך אביך [יצחק קרא: עשו] והיית עונה לו?" (ההתייחסות כאן לגניבת הברכות מן עשו, בראשית פרק כז. כאן תרגמנו לעברית מדרש זה של בראשית רבה, פרשה ע'. כנראה יעקב כבר סיפר לרחל וללאה מה שעבר עליו). שמא קבל יעקב מפנה זה בחייו כגערה מוסתרת של הקב"ה שיש בו עצמו קצת דופי במה שהטעה את אביו, והתחזה אז כאילו הוא עשו. ושמא לכך קבל עליו יסורי לב כל ימות חייו, להיות נשוי עם אשה שאינו חפץ בה.
אבל האמת היא מה שלמדנו מדברי המשגיח הגדול בישיבת מיר (בחו"ל) ר' ירוחם ליבוביץ. בספרו "דעת תורה" (על פרשת תצא, דף יג) הוא מחנך שאין לגרש אשה מפני מריבות וקטטות שביניהם. הסיבה העיקרית שהתורה נותנת להיתר הגירושין היא שהאשה מפירה דברי תורה "כי מצא בה ערוות דבר". ופירשו חז"ל שהיא עוברת על דת משה ויהודית, שהיא טמאה ואינה מודיעה לו וכיו"ב (כתובות עב.). אמנם יש רשות לגרש את אשתו מפני סיבה אחרת, אבל המזבח מוריד עליו דמעות (גיטין צ ע"ב). מה פשר תיאור סמלי זה?
הגדיל לעשות מהרש"א (חידושי הלכה, שם) שהיחס בין ה' וישראל הוא כמו איש ואשה. ואם האיש האנושי שומר יחס ראוי וחביב לאשתו, למרות שאינה עושה רצונו, גם הקב"ה ישמור יחס ראוי וחביב לעם ישראל למרות שאינם עושים רצונו. לכן הגמרא הביאה בענין זה שני פסוקים, האחד אודות יחס ה' לאומה, והשני לענין יחס אדם פרטי לאשתו. כי איש ואשה ושלום ביניהם, שם קודש י"ה שורה ביניהם (סוטה יז ע"א רש"י ד"ה שכינה ביניהם). כי אות י' נמצאת במלת "איש", ואות ה' במלת "אשה". ואם שכינה תסתלק נסתלקו אותיות י-ה, נשארו אותיות אש ואש. ולכן באהבת ה' לישראל כתוב "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה" (שיר השירים ח, ו). לומר "אז חיבתן שלימה לפני המקום כחיבור איש ואשה. ועל כן אמר אם אתם בוגדים באשת נעורים ובזווג ראשון, כסות (כ' מנוקדת פתח) דמעה את המזבח אשר בו נכבה אש של אהבה המחבר איש ואשה. ועל זה אמר 'כי העיד ה' בינך ובין אשת נעוריך' דהיינו שם י-ה שהיא עדות לישראל שבטי י-ה, ומחבר אש של איש ואשה. ולזה אמר 'והיא חברתך' שלא תהיה אש אוכלתם" (מהרש"א, סוף מסכת גיטין). הרי מכאן כי קלקול גדול עושה מי שמגרש את אשתו, כי עושה בזה נזק לכל כלל ישראל.
אמנם לכאורה ההלכה מתירה להתגרש? מעשים בכל יום בבתי דין הרבניים שעסוקים בזה, וע"פ רוב זה לא מפני שהאשה נתפשה כעוברת עבירות. אבל הבה נראה דברי "ערוך השולחן" (על אבן העזר, סי' קיט, פסקא ח). בתחילה הוא מביא "משנה למלך" ועוד כמה הסבורים שדברי חז"ל נגד גירושין אינם איסור אלא עצה טובה בעלמא. אבל ממשיך: "אבל מדברי כמה מגדולי הראשונים נראה דאיסור גמור הוא. הרשב"א (שו"ת ח"א סי' יח) כתב שאין מברכים ברכה על כתיבת גט (למרות שהיא אחת מתרי"ג המצוות) כי לפעמים היא עבירה כגון שלא מצא בה עבירה שיכול לגרשה על פי דין. גם הריב"ש (סי' קכז) ציין שזו עבירה, וכך גם משמע מהירושלמי (גיטין פ"ט הי"א). וכך משמע גם מהבבלי (גיטין צ.). ומסכם "ערוך השולחן": "אלא ודאי דאיסור גמור הוא [לגרש] אלא דעם כל זה ציותה התורה שעם עבר [הבעל] וגירש, גיטו גט" עכ"ל.
לכן יעקב שקיים כל התורה עוד טרם ניתנה, לא גירש את לאה. למרות שהיתה לו התנגדות נפשית אל מה שעוללה לו, קבל עליו דין שמים. כי יש לנו לדעת כי הזיווגים נקבעים ע"י ה', כמפורש במסכת מועד קטן (יח:) ואמרו "מהשם אשה לאיש". וזהו תיקונו של אותו האדם שימשיך עם אותה האשה שה' זיווג לו. ואם יש ביניהם מריבות ובעיות, עליהם ללמוד בספרי מוסר כיצד להתגבר על ההפרעות. ואם ינהגו באיפוק, בסובלנות ובגמישות, ודאי שהאהבה תחזור על כנה. בדרך כלל ההתרגשות גורמת עיוות שמנפחים כל בעיה מחוץ לכל יחס אמתי. אם יעיינו יפה ימצאו שהשווה ביניהם הוא יותר מאשר השונה. ואם האיש או האשה מוצאים איזו הפרעה בהתנהגות של השני, עליהם למזער את הענין ולהסתגל למחשבה שאפשר לחיות יחד גם עם בעיה זו (וכמובן ילכו גם כן לייעוץ אצל יועצים מומחים).
בתקופתנו התרבו מקרי הגירושין באופן נורא. בהרבה מקרים הבעיות בין האיש והאשה נובעות מחוסר התבגרות נפשית ומפינוק. רבים התרגלו לסיפוק מיידי של כל רצונם ויש חוסר סבלנות ונכונות לעבודה משותפת. מוטל על האיש והאשה להיות יותר אחראים לתוצאות מעשיהם. וישנה אשליה רווחת שאצל זיווג שני (נישואין שניים) "יהיה יותר טוב". אבל האמת הסטטיסטית היא כי גם שם רבים הם המתגרשים.
יש עוד היבט להרחיק מחשבת הגירושין. כאשר כבר נולדו ילדים, אסור לאב או לאם לעשות להם נזק כבד וחמור שיגדלו בבית הרוס וההורים גרושים. כך אמר אחד מחז"ל: "כיון שראה אבינו יעקב מעשים שרימתה לאה באחותה נתן דעתו לגרשה. וכיון שפקדה הקב"ה בבנים אמר 'לאימן של אלו אני מגרש?' (בראשית רבה, עא). זאת אומרת מי שהוא "אב" הראוי לשם זה, וכן "אם" שהיא ראויה לשם זה, תתגבר על רגשות השנאה ותעשה למען הצלחת הילדים. כל שכן כשיש כמה ילדים. ועד מתי? עד שהילדים יתחתנו ויבנו לעצמם בית. ויש בעיה כאובה נוספת, הסטטיסטיקה מוכיחה כי צאצאיהם של הורים גרושים נוטים אף הם ביתר קלות להתגרש כאשר מוצאים קשיים בדרכם בחיי נישואין. והוא גל המתגבר.
וגם כאשר הילדים התבגרו והתחתנו לא טוב להתגרש. ע"פ רוב האשה השניה, והבעל השני, אינם מגיעים למעלת החביבות והוקרה הדדית שהיו בזיווג הראשון בעת נעוריהם. וכבר העירו על כך חז"ל (סנהדרין כב.). וזה נרמז בדברי הנביא כאשר בני שבי ציון חזרו ארצה, וסטו מהדרך היהודית לבקש לעצמם אשה צעירה ונחמדה, גער בהם ה': "כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך וכו'. ונשמרתם ברוחכם [כלומר תתגברו על רוח עועים ומושחת] ובאשת נעוריך אל יבגוד. כי שנא שלח [מי שמשלח את אשתו] אמר ה' אלוקי ישראל וכו', ונשמרתם ברוחכם ולא תבגודו" (מלאכי ב, יד-טז).
ההיתר העיקרי לגרש אשה הוא כאשר היא מכשילה את הבעל בחטאים. ומעשים רבים שהיו בבתי דין הרבניים שונים שהבעל הגיש תביעה לגרש את אשתו מפני שאינה מכסה את שערותיה בשוק. הרבנים דחו תביעה זו כשגילו שגם הבעל לא שומר על כל מצוות התורה, קלה כחמורה. בימינו שרמת שמירת התורה חלשה יותר מבדורות קודמים, גם אם הבעל יטען עילה זו, יש לפקפק בה ושמא יש לדחות תביעתו על הסף.
[מאמר זה לא בא לסווג את העילות לתביעת גירושין שבהם יש מקרים המצדיקים את הגירושין (כמו אלימות) או מקח טעות המוכח.]
"ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם וכו' כי את כל אלה אשר שנאתי, נאום ה'" (זכריה ח, יז). משמע שאפילו האדם רק חושב רעה על רעהו, וטרם ביטא זאת בשפתיו, גם זה הקב"ה שונא. "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט). עלינו ללמוד פרק בהתנהגות ממעשה יעקב אבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
