ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- גירושין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
התורה מספרת בקצרה כי כעבור שעות חשכה של הלילה "ויהי בבוקר, והנה היא לאה!" (בראשית כט, כה). ומה התוצאה? "וירא ה' כי שנואה לאה, ויפתח את רחמה ורחל עקרה" (שם כט, לא). כאן יש לשאול שאלה קשה. כיון ששנא אותה מפני מה לא גירש אותה? הרי כאן מקח טעות! ודאי אין אדם מסכים לקשור עשרות שנות מחייו עם בן אדם שאין לו שום חיבה אתו. וגם לאה ידעה משנאה זו, כמו שביטאה בלידה השניה "כי שמע ה' כי שנואה אנכי" (שם כט, לג). ולפי דעת הבריות בצדק פיתח יעקב התנגדותו לה מפני רמאות זו! ולא די בזה אלא הזדקק יעקב לעבוד עוד שבע שנים נוספות כדי להשיג את רחל, בתנאים שהם קשים ביותר כמאמרו של יעקב "הייתי ביום אכלני חורב, וקרח בלילה. ותידד שנתי מעיני" (בראשית לא, מ). ויגיעה זו היתה בגיל די מבוגר. ומדוע יסלח לה?
שמא הושפע יעקב מדברי התוכחה שלה. מסרו חז"ל "כל אותה הלילה היה קורא לה 'רחל' והיא עונה לו. בבוקר 'והנה היא לאה'!. אמר לה: רמאית בת רמאי, כל הלילה [בחושך] קראתי לך רחל וענית לי? אמרה לו: וכי יש מורה בלי תלמידים? וכי לא כך היה קורא לך אביך [יצחק קרא: עשו] והיית עונה לו?" (ההתייחסות כאן לגניבת הברכות מן עשו, בראשית פרק כז. כאן תרגמנו לעברית מדרש זה של בראשית רבה, פרשה ע'. כנראה יעקב כבר סיפר לרחל וללאה מה שעבר עליו). שמא קבל יעקב מפנה זה בחייו כגערה מוסתרת של הקב"ה שיש בו עצמו קצת דופי במה שהטעה את אביו, והתחזה אז כאילו הוא עשו. ושמא לכך קבל עליו יסורי לב כל ימות חייו, להיות נשוי עם אשה שאינו חפץ בה.
אבל האמת היא מה שלמדנו מדברי המשגיח הגדול בישיבת מיר (בחו"ל) ר' ירוחם ליבוביץ. בספרו "דעת תורה" (על פרשת תצא, דף יג) הוא מחנך שאין לגרש אשה מפני מריבות וקטטות שביניהם. הסיבה העיקרית שהתורה נותנת להיתר הגירושין היא שהאשה מפירה דברי תורה "כי מצא בה ערוות דבר". ופירשו חז"ל שהיא עוברת על דת משה ויהודית, שהיא טמאה ואינה מודיעה לו וכיו"ב (כתובות עב.). אמנם יש רשות לגרש את אשתו מפני סיבה אחרת, אבל המזבח מוריד עליו דמעות (גיטין צ ע"ב). מה פשר תיאור סמלי זה?
הגדיל לעשות מהרש"א (חידושי הלכה, שם) שהיחס בין ה' וישראל הוא כמו איש ואשה. ואם האיש האנושי שומר יחס ראוי וחביב לאשתו, למרות שאינה עושה רצונו, גם הקב"ה ישמור יחס ראוי וחביב לעם ישראל למרות שאינם עושים רצונו. לכן הגמרא הביאה בענין זה שני פסוקים, האחד אודות יחס ה' לאומה, והשני לענין יחס אדם פרטי לאשתו. כי איש ואשה ושלום ביניהם, שם קודש י"ה שורה ביניהם (סוטה יז ע"א רש"י ד"ה שכינה ביניהם). כי אות י' נמצאת במלת "איש", ואות ה' במלת "אשה". ואם שכינה תסתלק נסתלקו אותיות י-ה, נשארו אותיות אש ואש. ולכן באהבת ה' לישראל כתוב "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה" (שיר השירים ח, ו). לומר "אז חיבתן שלימה לפני המקום כחיבור איש ואשה. ועל כן אמר אם אתם בוגדים באשת נעורים ובזווג ראשון, כסות (כ' מנוקדת פתח) דמעה את המזבח אשר בו נכבה אש של אהבה המחבר איש ואשה. ועל זה אמר 'כי העיד ה' בינך ובין אשת נעוריך' דהיינו שם י-ה שהיא עדות לישראל שבטי י-ה, ומחבר אש של איש ואשה. ולזה אמר 'והיא חברתך' שלא תהיה אש אוכלתם" (מהרש"א, סוף מסכת גיטין). הרי מכאן כי קלקול גדול עושה מי שמגרש את אשתו, כי עושה בזה נזק לכל כלל ישראל.
אמנם לכאורה ההלכה מתירה להתגרש? מעשים בכל יום בבתי דין הרבניים שעסוקים בזה, וע"פ רוב זה לא מפני שהאשה נתפשה כעוברת עבירות. אבל הבה נראה דברי "ערוך השולחן" (על אבן העזר, סי' קיט, פסקא ח). בתחילה הוא מביא "משנה למלך" ועוד כמה הסבורים שדברי חז"ל נגד גירושין אינם איסור אלא עצה טובה בעלמא. אבל ממשיך: "אבל מדברי כמה מגדולי הראשונים נראה דאיסור גמור הוא. הרשב"א (שו"ת ח"א סי' יח) כתב שאין מברכים ברכה על כתיבת גט (למרות שהיא אחת מתרי"ג המצוות) כי לפעמים היא עבירה כגון שלא מצא בה עבירה שיכול לגרשה על פי דין. גם הריב"ש (סי' קכז) ציין שזו עבירה, וכך גם משמע מהירושלמי (גיטין פ"ט הי"א). וכך משמע גם מהבבלי (גיטין צ.). ומסכם "ערוך השולחן": "אלא ודאי דאיסור גמור הוא [לגרש] אלא דעם כל זה ציותה התורה שעם עבר [הבעל] וגירש, גיטו גט" עכ"ל.
לכן יעקב שקיים כל התורה עוד טרם ניתנה, לא גירש את לאה. למרות שהיתה לו התנגדות נפשית אל מה שעוללה לו, קבל עליו דין שמים. כי יש לנו לדעת כי הזיווגים נקבעים ע"י ה', כמפורש במסכת מועד קטן (יח:) ואמרו "מהשם אשה לאיש". וזהו תיקונו של אותו האדם שימשיך עם אותה האשה שה' זיווג לו. ואם יש ביניהם מריבות ובעיות, עליהם ללמוד בספרי מוסר כיצד להתגבר על ההפרעות. ואם ינהגו באיפוק, בסובלנות ובגמישות, ודאי שהאהבה תחזור על כנה. בדרך כלל ההתרגשות גורמת עיוות שמנפחים כל בעיה מחוץ לכל יחס אמתי. אם יעיינו יפה ימצאו שהשווה ביניהם הוא יותר מאשר השונה. ואם האיש או האשה מוצאים איזו הפרעה בהתנהגות של השני, עליהם למזער את הענין ולהסתגל למחשבה שאפשר לחיות יחד גם עם בעיה זו (וכמובן ילכו גם כן לייעוץ אצל יועצים מומחים).
בתקופתנו התרבו מקרי הגירושין באופן נורא. בהרבה מקרים הבעיות בין האיש והאשה נובעות מחוסר התבגרות נפשית ומפינוק. רבים התרגלו לסיפוק מיידי של כל רצונם ויש חוסר סבלנות ונכונות לעבודה משותפת. מוטל על האיש והאשה להיות יותר אחראים לתוצאות מעשיהם. וישנה אשליה רווחת שאצל זיווג שני (נישואין שניים) "יהיה יותר טוב". אבל האמת הסטטיסטית היא כי גם שם רבים הם המתגרשים.
יש עוד היבט להרחיק מחשבת הגירושין. כאשר כבר נולדו ילדים, אסור לאב או לאם לעשות להם נזק כבד וחמור שיגדלו בבית הרוס וההורים גרושים. כך אמר אחד מחז"ל: "כיון שראה אבינו יעקב מעשים שרימתה לאה באחותה נתן דעתו לגרשה. וכיון שפקדה הקב"ה בבנים אמר 'לאימן של אלו אני מגרש?' (בראשית רבה, עא). זאת אומרת מי שהוא "אב" הראוי לשם זה, וכן "אם" שהיא ראויה לשם זה, תתגבר על רגשות השנאה ותעשה למען הצלחת הילדים. כל שכן כשיש כמה ילדים. ועד מתי? עד שהילדים יתחתנו ויבנו לעצמם בית. ויש בעיה כאובה נוספת, הסטטיסטיקה מוכיחה כי צאצאיהם של הורים גרושים נוטים אף הם ביתר קלות להתגרש כאשר מוצאים קשיים בדרכם בחיי נישואין. והוא גל המתגבר.
וגם כאשר הילדים התבגרו והתחתנו לא טוב להתגרש. ע"פ רוב האשה השניה, והבעל השני, אינם מגיעים למעלת החביבות והוקרה הדדית שהיו בזיווג הראשון בעת נעוריהם. וכבר העירו על כך חז"ל (סנהדרין כב.). וזה נרמז בדברי הנביא כאשר בני שבי ציון חזרו ארצה, וסטו מהדרך היהודית לבקש לעצמם אשה צעירה ונחמדה, גער בהם ה': "כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך וכו'. ונשמרתם ברוחכם [כלומר תתגברו על רוח עועים ומושחת] ובאשת נעוריך אל יבגוד. כי שנא שלח [מי שמשלח את אשתו] אמר ה' אלוקי ישראל וכו', ונשמרתם ברוחכם ולא תבגודו" (מלאכי ב, יד-טז).
ההיתר העיקרי לגרש אשה הוא כאשר היא מכשילה את הבעל בחטאים. ומעשים רבים שהיו בבתי דין הרבניים שונים שהבעל הגיש תביעה לגרש את אשתו מפני שאינה מכסה את שערותיה בשוק. הרבנים דחו תביעה זו כשגילו שגם הבעל לא שומר על כל מצוות התורה, קלה כחמורה. בימינו שרמת שמירת התורה חלשה יותר מבדורות קודמים, גם אם הבעל יטען עילה זו, יש לפקפק בה ושמא יש לדחות תביעתו על הסף.
[מאמר זה לא בא לסווג את העילות לתביעת גירושין שבהם יש מקרים המצדיקים את הגירושין (כמו אלימות) או מקח טעות המוכח.]
"ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם וכו' כי את כל אלה אשר שנאתי, נאום ה'" (זכריה ח, יז). משמע שאפילו האדם רק חושב רעה על רעהו, וטרם ביטא זאת בשפתיו, גם זה הקב"ה שונא. "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט). עלינו ללמוד פרק בהתנהגות ממעשה יעקב אבינו.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מי אתה עם ישראל?
איך ללמוד אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אושפיזין לדורנו | משה רבינו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
נס חנוכה בעולם שכלי ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
