ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאה ברכות והנוסח ;">

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה ברכות כללי ברכות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
תשס"ט

מאה ברכות והנוסח

כללי הברכות ג'



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

ה - מאה ברכות
חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות (מנחות מג, ב, שו"ע מו, ג). ודוד המלך תיקן זאת בעת שהיתה מגפה, ומתו בכל יום מאה נפשות מישראל. והבין דוד ברוח הקודש שזה מפני שאין מברכים לה' בשלמות, במאה ברכות בכל יום, ועמד ותיקן לישראל שיהיו מברכים בכל יום מאה ברכות (במד"ר יח, כא, טור או"ח מו).
במצווה זו חייבים הגברים, שהם מחויבים להתפלל שלוש תפילות ביום, ועל ידי כך, יחד עם הסעודות, מגיעים ליותר ממאה בברכות בכל יום. אבל נשים פטורות משלוש תפילות בכל יום, וממילא אין בידן אפשרות להגיע למאה ברכות.
בשבתות וימים טובים, שיש פחות ברכות בתפילת העמידה, צריכים להוסיף ולברך עוד כמה ברכות על מיני בשמים ומאכלים שונים (מנחות מג, ב). כאשר אין אפשרות לכך, כגון ביום הכיפורים ושאר תעניות, שכל ברכות הנהנין שעל האוכל נחסרות, אפשר לכוון לצרף את הברכות ששומעים מפי העולים לתורה ולהפטרה. ובשעת הצורך אפשר לצרף גם את הברכות ששומעים משליח הציבור בחזרת הש"ץ (מ"ב מו, יד). 1

ו - כללים בנוסח הברכות
יש ברכות שתקנו חכמים בנוסח קצר, שיש בהן הודאה אחת בלא אריכות לשון, כדוגמת ברכות השחר וברכות הנהנין. ויש ברכות שתוקנו בנוסח ארוך, שהן כוללות פרטים רבים. בברכה קצרה אומרים פעם אחת "ברוך אתה" וכו', ואילו בברכה ארוכה פותחים ב"ברוך אתה", וגם בסיום הברכה חוזרים ואומרים 'ברוך אתה", כמו למשל בברכות 'אשר יצר' ו'מעין שלוש'. וכאשר מדובר בברכה ארוכה שתמיד סמוכה לחברתה, אין פותחים בה בברוך, כי הברכה הקודמת הפותחת בברוך נחשבת כפתיחה שלה (פסחים קד, ב). ולכן בברכות שבתפילת עמידה וברכת המזון, רק הברכה הראשונה פותחת ב'ברוך', ובכל השאר, אף שהן ארוכות, רק בחתימתן אומרים "ברוך אתה" (עיין לעיל ד, ב). וישנן ברכות הודאה מעטות, שאף שלפעמים הן נאמרות שלא בסמיכות לחברתן, אין פותחים בהן ב'ברוך', כדוגמת ברכת 'אלוהי נשמה' שאומרים בבוקר (שו"ע ו, ג, ועי"ש מ"ב יב).
אין לשנות מהנוסח שתקנו חכמים בברכות, ואם שינה, כל שאמר את ארבעת היסודות שבכל ברכה, יצא ידי חובתו. ואלו הם ארבעת היסודות: א) ברוך, ב) שם ה', ג) שהוא מלך העולם.
ד) תוכנה המיוחד של הברכה, ויש ברכות שתוכנן כולל כמה פרטים מעכבים, כמו בברכות המזון (לעיל ד, ה). ואם השמיט אחד מן היסודות הללו, לא יצא ידי חובתו (ברכות מ, ב; שו"ע ריד, א, שועה"ר קפה, ב; מ"ב סח, א).
כאשר ישנה סדרה של ברכות שנאמרות ברצף, כמו למשל ברכת המזון או ברכות קריאת שמע או תפילת שמונה עשרה, אין צורך להזכיר את מלכותו בכל הברכות, שהואיל וכבר אמר זאת בברכה הראשונה, כל הברכות שנאמרות אח"כ ברצף נסמכות על כך. אבל את שם ה' חייבים להזכיר בכל הברכות, מפני שיסוד הברכה הוא הפנייה אל ה', ולכן מוכרחים להזכיר את שמו.


^ 1. חשבון הברכות כך הוא: שלוש תפילות עמידה - 57. ברכות ק"ש ערב ובוקר, וברכות פסוד"ז - 9. המפיל, ברכות השחר, ברכת ענט"י, אשר יצר, אלוהי נשמה, וברכות התורה (כסוברים שהן שתיים), ציצית ותפילין (לסוברים שמברכים אחת) - 23. סה"כ בינתיים: 89. (ולאשכנזים המברכים שתי ברכות בתפילין, ולסוברים שברכות התורה הן שלוש, הגענו ל-91). ואם אוכלים ביממה שלוש סעודות על לחם, שבכל סעודה שש ברכות, הגענו ל-107, וזה בלא להחשיב את הפעמים שמתפנים ומברכים 'אשר יצר', ואת הברכות שמברכים בתחילה ובסוף על מה שטועמים ושותים במשך היום.
ובשבת לא מניחים תפילין ובתפילת עמידה יש 7 ברכות במקום 19, ולעומת זאת מוסיפים תפילת מוסף שיש בה 7 ברכות, ועוד שלוש ברכות בקידושים, נחסרות בסה"כ 27 ברכות. הרי שיש בשבת לכל הפחות 80. וכדי להשלים למאה ברכות יש להוסיף עוד ברכות על ריח ועל מה שיטעם וישתה שלא במסגרת הסעודה (עיין לעיל ג, ו), ו'אשר יצר' אחר שירותים. ואם אינו מצליח להגיע למאה ברכות, יכוון כשיענה אמן על ברכות העולים לתורה שיצטרפו לו. (חשבון היום הוא כפי היממה, היינו הלילה ואח"כ היום, וכך חישבו ב"י, מ"א ומ"ב. וכן מוכח, כי אם לא היה הדבר כך, לא היה קושי להגיע בשבת ויו"כ למאה ברכות).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il