ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מצוות הביכורים מיוחדת במינה. זו לא מצווה חד פעמית כשבאים אל ארץ ישראל וזוכים בפרי הראשון, אז הקב"ה מדריך אותנו להודות לו ולספר את כל התולדות והקורות אותנו עד ההגעה לארץ ולתאר את כל הדרך שעברנו עד הלום. אלא בכל שנה שאדם יוצא אל השדה ורואה את הפירות שביכרו, הוא מצווה לקחת את פרי הביכורים, להעלות אותו לירושלים, ושם "וענית ואמרת לפני ה' אלקיך". ישנה מצווה מיוחדת של אמירה וזכירה של "ארמי אובד אבי", של כל הטובות האלוקיות שהקב"ה עשה עימנו מראשית היותנו לעם, מימי יעקב אבינו. כמה יש לנו להודות לקב"ה על שהוציאנו מכל הייסורים שהיו לנו בארץ מצרים ועל שהביאנו לארץ. ההודאה צריכה להיות מושלמת. אין להודות רק על הפרי שיש לנו כעת, אלא לדעת שכל שלשלת הדורות קשורה בזה, והשמחה שיש לנו עכשיו בפרי הזה היא תולדה של הבחירה האלוקית בנו, ויש לזכור את הסגולה האלוקית שהקב"ה טבע בתוכנו ולזכור את כל הטובות שהקב"ה היטיב עמנו כל הזמן.
חז"ל לימדו אותנו שהתורה נדרשת בי"ג מידות. אחת מהן היא קל וחומר, והיא מדאורייתא. כלומר, אפשר ללמוד מדבר הכתוב בתורה בקל וחומר או בניין אב. אין להודות רק על הפירות שבשדותנו אלא אף על שאר הטובות. אפשר לעשות קל וחומר לטובות הרוחניות. הנה תלמידי הישיבה באים ומתחילים ללמוד בישיבה, ורואים התחלה של ברכה בלימוד, את פירות הביכורים שבו. צריך להודות לריבונו של עולם גם על כך. כמו שמודים על ביכורים. צריך לזכור שאנו תולדות של אבותינו ואבות אבותינו מאז יציאת מצרים ולפני כן. הקב"ה שומר עלינו בכל הדורות ומלמד אותנו תורה, וכעת זכינו להגיע למקומה של תורה ולהתחיל את שנת הלימודים.
וידוי מעשרות
בסיום השנה יש גם מצוות וידוי כמו שיש וידוי מעשרות. בשעה שמסיימים את הסדר של הפרשת תרומות ומעשרות, בסוף השנה השלישית, ישנה מצות וידוי. "ואמרת לפני ה' אלקיך בערתי הקֹדש מן הבית... ככל מצותך אשר צויתני", ועכשיו "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל". ריבונו של עולם מצפה מאיתנו שנקיים את המצוות בשלמות ונוכל בסוף קיום המצוות הגדולות, כהפרשת תרומות ומעשרות המתפרשת על פני כמה שנים, להתוודות לפניו. כשמביאים תרומות ומעשרות מבקשים מריבונו של עולם שיברך "את האדמה אשר נתתה לנו". וכך גם בסוף שנת הלימודים יש מקום לעשות מעין וידוי מעשרות, וידוי תלמוד תורה, ולומר לפני ה' "ברוך ה' עשיתי ככל אשר ציויתני, השלמתי את כל השנה, השתדלתי, שקדתי, התאמצתי בכמות ובאיכות, בחזרות", ולא רק בלימוד תורה אלא "ללמוד וללמד לשמור ולעשות". ריבונו של עולם רוצה שנוכל לומר בסוף קיום כל מצווה "עשיתי ככל אשר צויתני". ודאי שמצוות תלמוד תורה היא כל כך גדולה ועל כן ודאי שיש להודות עליה ולברך עליה בתחילתה ובסופה.
"את ה' האמרת" - אומר אור החיים, שאם תהיה אומה אחרת שתשתדל בקיום המצוות ומעשים טובים לא פחות מישראל ואף יותר - הקב"ה לא יחליף את ישראל באומה אחרת ח"ו. ה' בחר בנו לעם סגולה. הסגולה היא למעלה מהמעשים. המעשים מקבלים את המשמעות הגדולה שלהם מפני שאנו עם סגולה. הבחירה בישראל אינה ברת שינוי. זוהי סגולה פנימית אלוקית טבועה בעם ישראל.
בפרשה זו, פרשת כריתת הברית, פרשת התוכחה, נבחרו 12 קללות. מדוע נבחרו דווקא הן? הגמרא אומרת שכל דבר נאמר בהתחלה בשם "ברוך" ואחר כך בשם "ארור" - ברוך מי שאינו מקלה אביו ואמו וארור מי שמקלה, וכו'. כל המפרשים מסכימים שמדובר כאן בעבירות שאנשים עושים בסתר, ובעבירות הגלויות נזכר במפורש שמדובר באופן שנעשו בסתר. למשל, לפעמים יש אנשים שעובדים עבודה זרה גם לא בסתר, ולכן נזכר במפורש "ושם בסתר". לעומת זאת לגבי "מקלה אביו ואמו" לא נזכר שנעשה בסתר כיון שזה ברור, עבירה זו בדרך כלל נעשית בסתר, בבית אביו ואמו. וכך כל הפעולות שנזכרו כאן. וכיון שהן נעשות בסתר ובית דין לא יכולים לדון את החוטא צריכה התורה לומר באופן חריף שהחוטא בזה הוא מקולל. מי שמתגבר ולא נכשל גם כאשר אף לא אחד רואה - מגיעה לו ברכה מיוחדת. התורה מזהירה כאן על עבירות כאלה שיכולות להיות מזדמנות, אף לא אחד נמצא בסביבה, ואין ממי להתבייש ואפשר להתדרדר מטה מטה. על כן צריך שהברכות והקללות הללו ייאמרו במעמד מיוחד שכל העם נמצא בו, וכולם יענו אמן.
והסיום - "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, ואמר כל העם אמן". על מה מדובר כאן? על עוד עבירות שנעשות בסתר. אדם יכול להיתקל בביתו בדברים אסורים, לראות דברים איומים ונוראים המקלקלים את הנפש, ואיש אינו יודע על כך, הוא לבדו בתוך ביתו. יש לו טלוויזיה והוא מסתכל בדברים שח"ו אסור להסתכל בהם, סרטים המושכים את הלב. בפעם הראשונה והשניה הוא מרגיש לא כל כך טוב עם זה, אך בפעם השלישית כבר "כיון שעבר אדם עבירה ושנה - נעשית לו כהיתר" והוא נזכר בזה רק ביום כיפור. הוא מרגיש שזה לא טוב, אבל אחר כך יצרו שוב מתגבר עליו והוא חוזר לעבירה. אלו הם עבירות שבסתר, שאין מי שיעצור את האדם מלעשות אותם. אדם מתבייש לעשות עבירה רק כשרואים אותו. ישנה חומרה יתירה בעבירות שבסתר, שהחוטא מתבייש מבני האדם אך לא מהקב"ה. על כן התורה מוצאת צורך להדגיש, להזהיר ולהרחיק מהעבירות האלו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות נתינה בפורים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
