בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הוגט בת טורקיה

undefined
3 דק' קריאה
בסיס ליסוד גבורה עליונה, הגבורה החמרנית מתחלשת, וגבורה אידיאלית נכנסת במקומה, והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצדו החמרי" (אורות הקודש ג, ראש דבר, מוסר ויראת שמים עמ' כט).

בחודש כסלו אנו נפגשים עם מידת הגבורה, בחודש זה אירע נס חנוכה, "מסרת גיבורים ביד חלשים", "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום..." (שבת כא). נצחון החשמונאים על היוונים היה על ידי מלחמה פיזית אבל עיקר המאבק היה על עולם הרוח, היוונים אמרו לישראל: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל" (ב"ר ב). גבורתם של החשמונאים נבעה מתעצומות הנפש שהיו בתוכם, "גבורת אמת תמצא רק במקום שאור אלוהים שמה" (מאמרי הראי"ה חלק ב עמ' 500- "מגד ירחים" לחודש כסלו).

מאידך, מוכרת לנו התופעה שיראת שמים מחלישה את כוחותיו של האדם. במסכת בבא מציעא (פד, א) מספרת הגמרא שריש לקיש קיבל על עצמו עול תורה ביזמתו של רבי יוחנן, ומיד נחלש! מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שזו תופעה טבעית, לאדם שלא הורגל ליראת שמיים, וחי חיים ללא קבלת עול, פגישה ראשונה שלו עם מידת יראת השמים גורמת לו לחולשה. החולשה תגרום למיעוט השפעתם של הכוחות החומריים שמילאו אותו, אבל היא יכולה גם להפוך לבסיס לגבורה שתצמח על גבה. גבורה זו תהיה "גבורה אידיאלית", גבורה הנובעת מעולמו הרוחני של האדם, והיא אשר תתקן את כל הנזקים שנגרמו לו מתוך ההיחשפות הראשונית ליראת השמים. זו הגבורה שאפיינה את החשמונאים!

לעיתים נדמה שמידת הגבורה היא צורך אנושי בלבד אבל בהתבוננות יותר עמוקה, אנו מגלים שאימוץ מידת הגבורה היא הליכה בדרכי ה':
"ויזכר שכל גבורה נאצלה היא בראשיתה מיסוד גבורה של מעלה...ובהתעוררו ללכת בדרכיו של מקום, יזכר גם על המידה העליונה הזאת של מה הוא גיבור אף אתה היה גבור, עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" (שמונה קבצים ה, רעב).

שלש פעמים ביום, בתפילת העמידה, אנו מזכירים את גבורותיו של המקום בברכת הגבורות, זו הזכרת השפעתו המבורכת של הקב"ה על העולם.

האדם נזקק למידת הגבורה במיוחד בהתמודדות עם העולם המעשי, רב התהפוכות והקשיים:
"האדם צריך לקנות מידת גבורה בנפשו, ולחבב את העולם המוחשי וכל קניניו וכל חובותיו החברותיים, עם כל מה שהוא מציץ למעלה הרבה מכל השייך להם, והוא משתוקק לאור יותר בהיר ויותר עליון מכל המאיר בגלוי בעולם הזה" (שמונה קבצים א, תקלז).
אצל האדם קיימת נטיה לברוח מהעולם הזה לעולמות רוחניים מאירים, הרב מכוון אותנו להתחבר לעולם הזה מתוך גבורת נפש ומידי פעם להציץ במקומות גבוהים יותר. החשמונאים לא נטשו את המאבק המעשי, הם שאפו לחבר את העולמות העליונים לעולם הזה, ולגלות בו את האור הבהיר העליון.

בתוך העולם הזה נדרש האדם לעיתים לגדור את עצמו בעולמו המיוחד, ולשם כך הוא צריך את מידת הגבורה:
"גבורה רוחנית היא, להבדיל את העולם המיוחד ביחוד רוחני, במהלך הדיעות וההרגשות, מכל מה שהוא נראה כסותר אותו בעולם הכללי, אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי" (שמונה קבצים ג, ער).
גבורה נצרכת ביחס של האדם הפרטי לחברה וכן למעמדו של עם ישראל מול אומות העולם, וזה היה עיקר המאבק של החשמונאים מול המתיוונים והיוונים.

חיזוק מידת הגבורה היא משימה ראשונה במעלה:
"החלישות והעיפות הינן מבוא לכל המדות הרעות. הן מעוררות את העצבון, והעצבות מביאה את הכעס ואת הגאוה, את הקנאה ואת המשטמה, ואת כל הנטיות היותר שפלות. לזאת, ההנהגה של בריאות, של האומץ הגופני, היא עבודת הקודש בעד הכלל ובעד הפרט" (שמונה קבצים ה, קסז).
המידות הטובות של הנפש תלויות במידת הגבורה, וכאן מדגיש הרב כי גבורה ואומץ גופניים עשויים לחזק את המידות הטובות, אלא שהדבר צריך להיות יחד עם חיבור לתורה ומוסר:
"ועל ידי חיים מוסריים במעשה, על ידי אור תורה ונר מצוה, הנם (כוחות הנפש) הולכים ושוטפים בשבילי האורה" (שם).

כשם שהדבר נוהג בפרט כך הוא בכלל:
"אומה חלושה ודלולה מוכרחת היא להתאמץ באימוץ מלאכותי, שמעורר בקרבה מידות מזויפות, וגאוה בלתי נורמלית. חסד גדול עשה הקב"ה עם ישראל שאזרם בגבורה פנימית" (שם).
אומות שאין להם גבורה רוחנית פנימית צריכות לרכוש לעצמם גבורה חיצונית "מלאכותית" המשתלבת עם מידות מושחתות, גאווה לאומית הרומסת את כל הנקרה בדרכה. עם ישראל קיבל כוחות של גבורה פנימית הנותנים לו את היכולת להתקיים אפילו במצבים הקשים של הגלות, שגורמת לנו מחלות נפש רבות, שהרפואה שלהם היא תוספת גבורה:
"והגבורה צריכה להיות בכל המדרגות, גם באוצר החומריות, ועל גבי בסיס תחתיתי זה, יפרח כל קודש וכל נשגב, כל הוד וכל גודל" (שם).

החשמונאים פעלו מתוך תכונת הגבורה הפנימית המאפיינת את ישראל, והצליחו להחזיר את המלכות לישראל למעלה ממאתיים שנה ולגילוי האור הרוחני על ידי חידוש העבודה בבית המקדש . כאשר נלך בדרכם נזכה גם אנו לגילוי האור הפנימי החבוי בתוכנו.
"הברק האלהי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לנצוצות, כשיתקבצו לאבוקה אחת, ישוב להגלות" (מגד ירחים).


לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il