ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
בסיס ליסוד גבורה עליונה, הגבורה החמרנית מתחלשת, וגבורה אידיאלית נכנסת במקומה, והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצדו החמרי" (אורות הקודש ג, ראש דבר, מוסר ויראת שמים עמ' כט).
בחודש כסלו אנו נפגשים עם מידת הגבורה, בחודש זה אירע נס חנוכה, "מסרת גיבורים ביד חלשים", "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום..." (שבת כא). נצחון החשמונאים על היוונים היה על ידי מלחמה פיזית אבל עיקר המאבק היה על עולם הרוח, היוונים אמרו לישראל: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל" (ב"ר ב). גבורתם של החשמונאים נבעה מתעצומות הנפש שהיו בתוכם, "גבורת אמת תמצא רק במקום שאור אלוהים שמה" (מאמרי הראי"ה חלק ב עמ' 500- "מגד ירחים" לחודש כסלו).
מאידך, מוכרת לנו התופעה שיראת שמים מחלישה את כוחותיו של האדם. במסכת בבא מציעא (פד, א) מספרת הגמרא שריש לקיש קיבל על עצמו עול תורה ביזמתו של רבי יוחנן, ומיד נחלש! מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שזו תופעה טבעית, לאדם שלא הורגל ליראת שמיים, וחי חיים ללא קבלת עול, פגישה ראשונה שלו עם מידת יראת השמים גורמת לו לחולשה. החולשה תגרום למיעוט השפעתם של הכוחות החומריים שמילאו אותו, אבל היא יכולה גם להפוך לבסיס לגבורה שתצמח על גבה. גבורה זו תהיה "גבורה אידיאלית", גבורה הנובעת מעולמו הרוחני של האדם, והיא אשר תתקן את כל הנזקים שנגרמו לו מתוך ההיחשפות הראשונית ליראת השמים. זו הגבורה שאפיינה את החשמונאים!
לעיתים נדמה שמידת הגבורה היא צורך אנושי בלבד אבל בהתבוננות יותר עמוקה, אנו מגלים שאימוץ מידת הגבורה היא הליכה בדרכי ה':
"ויזכר שכל גבורה נאצלה היא בראשיתה מיסוד גבורה של מעלה...ובהתעוררו ללכת בדרכיו של מקום, יזכר גם על המידה העליונה הזאת של מה הוא גיבור אף אתה היה גבור, עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" (שמונה קבצים ה, רעב).
שלש פעמים ביום, בתפילת העמידה, אנו מזכירים את גבורותיו של המקום בברכת הגבורות, זו הזכרת השפעתו המבורכת של הקב"ה על העולם.
האדם נזקק למידת הגבורה במיוחד בהתמודדות עם העולם המעשי, רב התהפוכות והקשיים:
"האדם צריך לקנות מידת גבורה בנפשו, ולחבב את העולם המוחשי וכל קניניו וכל חובותיו החברותיים, עם כל מה שהוא מציץ למעלה הרבה מכל השייך להם, והוא משתוקק לאור יותר בהיר ויותר עליון מכל המאיר בגלוי בעולם הזה" (שמונה קבצים א, תקלז).
אצל האדם קיימת נטיה לברוח מהעולם הזה לעולמות רוחניים מאירים, הרב מכוון אותנו להתחבר לעולם הזה מתוך גבורת נפש ומידי פעם להציץ במקומות גבוהים יותר. החשמונאים לא נטשו את המאבק המעשי, הם שאפו לחבר את העולמות העליונים לעולם הזה, ולגלות בו את האור הבהיר העליון.בתוך העולם הזה נדרש האדם לעיתים לגדור את עצמו בעולמו המיוחד, ולשם כך הוא צריך את מידת הגבורה:
"גבורה רוחנית היא, להבדיל את העולם המיוחד ביחוד רוחני, במהלך הדיעות וההרגשות, מכל מה שהוא נראה כסותר אותו בעולם הכללי, אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי" (שמונה קבצים ג, ער).
גבורה נצרכת ביחס של האדם הפרטי לחברה וכן למעמדו של עם ישראל מול אומות העולם, וזה היה עיקר המאבק של החשמונאים מול המתיוונים והיוונים.חיזוק מידת הגבורה היא משימה ראשונה במעלה:
"החלישות והעיפות הינן מבוא לכל המדות הרעות. הן מעוררות את העצבון, והעצבות מביאה את הכעס ואת הגאוה, את הקנאה ואת המשטמה, ואת כל הנטיות היותר שפלות. לזאת, ההנהגה של בריאות, של האומץ הגופני, היא עבודת הקודש בעד הכלל ובעד הפרט" (שמונה קבצים ה, קסז).
המידות הטובות של הנפש תלויות במידת הגבורה, וכאן מדגיש הרב כי גבורה ואומץ גופניים עשויים לחזק את המידות הטובות, אלא שהדבר צריך להיות יחד עם חיבור לתורה ומוסר:"ועל ידי חיים מוסריים במעשה, על ידי אור תורה ונר מצוה, הנם (כוחות הנפש) הולכים ושוטפים בשבילי האורה" (שם).
כשם שהדבר נוהג בפרט כך הוא בכלל:
"אומה חלושה ודלולה מוכרחת היא להתאמץ באימוץ מלאכותי, שמעורר בקרבה מידות מזויפות, וגאוה בלתי נורמלית. חסד גדול עשה הקב"ה עם ישראל שאזרם בגבורה פנימית" (שם).
אומות שאין להם גבורה רוחנית פנימית צריכות לרכוש לעצמם גבורה חיצונית "מלאכותית" המשתלבת עם מידות מושחתות, גאווה לאומית הרומסת את כל הנקרה בדרכה. עם ישראל קיבל כוחות של גבורה פנימית הנותנים לו את היכולת להתקיים אפילו במצבים הקשים של הגלות, שגורמת לנו מחלות נפש רבות, שהרפואה שלהם היא תוספת גבורה:"והגבורה צריכה להיות בכל המדרגות, גם באוצר החומריות, ועל גבי בסיס תחתיתי זה, יפרח כל קודש וכל נשגב, כל הוד וכל גודל" (שם).
החשמונאים פעלו מתוך תכונת הגבורה הפנימית המאפיינת את ישראל, והצליחו להחזיר את המלכות לישראל למעלה ממאתיים שנה ולגילוי האור הרוחני על ידי חידוש העבודה בבית המקדש . כאשר נלך בדרכם נזכה גם אנו לגילוי האור הפנימי החבוי בתוכנו.
"הברק האלהי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לנצוצות, כשיתקבצו לאבוקה אחת, ישוב להגלות" (מגד ירחים).
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
