ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

'וזדים ביד עוסקי תורתך'

בית מדרש חגים וזמנים חנוכה עניינו של חג Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

חנוכה תש"ן

'וזדים ביד עוסקי תורתך'


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
היישוב היהודי בחברון

"והבור ריק אין בו מים"

אנו צריכים להתבונן מה אירע בימי החשמונאים וללמוד מכך מה תפקידנו כבני תורה בייחוד בתקופתנו זו, חיוב שנובע מתוך המסר שימי החנוכה מלמדים אותנו. הגמרא בשבת 1 מביאה את דרשתו של רבי תנחום על הפסוק בפרשת וישב "והבור ריק אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו". לכאורה אין שייכות למאמר אגדה זה שמובא כבדרך אגב בתוך מאמרי הלכה בסוגיית חנוכה. אבל אנחנו יודעים שבכל שנה פרשת 'וישב' נקראת בחנוכה או בשבת אחת קודם. אולי רבי תנחום בא להסביר לנו מה היה יסוד ההתמודדות, על מה היה המאבק בימי החשמונאים. חז"ל המשילו את התורה למים "הוי כל צמא לכו למים" - ואין מים אלא תורה 2 . חז"ל רצו להדגיש למי שחושב שאפשר להתרוקן מהתוכן היהודי הבסיסי המהותי שחיי עם ישראל קשורים בקשר נשמתי סגולי לתורת ישראל, ועם זה אפשר לחיות חיי אושר, שלווה ויושר בלי התורה, שזה לא יוכל להתקיים, והתוצאה תהיה 'נחשים ועקרבים'. התורה היא מים וכשאין מים יש נחשים ועקרבים שהם מרמזים על קלקול ושחיתות המידות. במקום שאין אמיתיות של תורה, אי אפשר שתהיה ישרות אמיתית, אי אפשר שתהיה הנהגה נכונה אם אינה נובעת מתוך דרכה של תורה. כך היה בימי החשמונאים, שהיו שחשבו שאפשר להחליף את תורת ישראל בתרבות היופי, בתרבות ההתגוששות והספורט, שזו הייתה התרבות של אותם הדורות. תשתית התרבות של העולם המערבי היום לקוחה מהיוונים שלפני אלפיים וחמש מאות שנה, בזה לא השתנה שום דבר.

חתום בחותמו של כהן גדול
הרב זצ"ל מסביר 3 שנס פך השמן שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול בא להביע רעיון עמוק, שאומות העולם יכולים לטמא את היהדות רק בפן החיצוני, אך בנקודה הפנימית, שורש נשמתו של עם ישראל, אין להם כל אפשרות לטמא. הכהן הגדול מביע את הקשר בין כנסת ישראל לקב"ה, ישנה נקודה פנימית אחת ששם אין דריסה לטומאה מבחוץ.
שמן זית אוגר בתוכו אנרגיה וכוח, וע"י ששמים בתוכו פתילה אפשר להדליק אור. כך הנשמה בפנימיותה יש לה כוח, רק צריך להלהיב אותה ולגלות את כוחותיה. כך צריך לחנך את ילדי ישראל מקטנותם בדרכה של תורה, שלאחר-מכן הם יפתחו את כוחותיהם החיוביים. אותו ניצוץ פנימי, אותה הנקודה היהודית הפנימית שאף פעם לא מתקלקלת גם ע"י החטאים החיצוניים מבחוץ, אותה אפשר לפתח, אותה אפשר להלהיב, והיא יכולה להיהפך למדורה גדולה, אך צריך שמישהו יבעיר את הניצוץ. הכוהנים בני החשמונאים, הם אלה שנשאם ליבם לעמוד בקשרי המלחמה נגד מלכות יוון. הם עמדו בשני התחומים, הן במאבק הפיזי על קיומו וחירותו של העם בארצו, והן על תרבותו וערכי חייו האמיתיים. מכאן רואים שכשיונקים מתוך אמיתיותה של תורה, הגבורה העברית יכולה להתגלות בכל עוצמתה והודה.

בני תורה אמיתיים

בני תורה אמיתיים יכולים לשאת ברמה, לא רק את דגל התורה כשלעצמו, אלא דגל התורה עם תחיית האומה, עם חירותה, עם שלטונה ועם מלכותה.
בכל דור יש שיריים וספיחים של אותה תרבות יוון הקלוקלת. לצערינו, גם היום יש בעם ישראל כאלה שנספחו לתרבות המערב. יש חולשה ורפיון לא רק בתחום הדתי אלא גם ברוח הגבורה הלאומית, בקשר של עם ישראל לארצו. יש כאלה שכלל לא יודעים בשביל מה הם יהודים, למה הם יהודים, ומהו הייחוד של עם ישראל המבדיל אותו מאומות העולם.
יש מוסדות תורה שלא לומדים ספרי אמונה. הרב קוק כותב, שאם לא ילמדו מדע האמונה, ולא ימשיכו לים התלמוד ממעיינה של תורה, מעיין התלמוד אמור ליבש. רואים שבמקום שאין אמיתיות של תורה, יש דעות עקומות לגמרי בכל מה שקשור למהלך גאולת עם ישראל ולקשר בין עם ישראל לארצו. בני תורה צריכים להיות חמושים בשני התחומים, הן בתחום ההלכה והן בתחום מדע האמונה. ורק הם מסוגלים להרים את המשא הכבד הזה, להאיר את עיני עמנו בדרכה של תורה, להלהיב את ליבות נפשות ישראל, את הנקודה היהודית הפנימית שבכל יהודי ויהודי שנשארה בטהרתה, לפתח אותה, להלהיב אותה, להצית את הניצוץ שיהיה לשלהבת עולם.
לצערינו, רוב נבחרי הציבור הם ריקים ופוחזים. הם לא יוכלו לרומם את רוח העם.
כל בחור שנמצא באוהלה של תורה, כל מי שמכשיר את עצמו להיות בבחינת נושא כלי ה', מי שמטעין את הסוללות הרוחניות שלו בכל מרחבי התורה, הלכה, אגדה, מחשבה ומוסר, הוא הממשיך האמיתי של החשמונאים. רק בני תורה כאלה שיונקים מתוך אמיתיותה של תורה יכולים לחזק את עם ישראל בתקופה קשה זו. בחורים הגדלים באוהלה של תורה בעיר האבות, החדורים גבורה נכונה והתרוממות רוח, מלאים בעוצמה אלוקית הנובעת מתוך גבורתה של תורה, המכשירים עצמם להיות לוחמים בשתי החזיתות גם יחד, הן בצד הקיומי הפיזי של עם ישראל, והן בצד הרוחני, הם שיביאו את דבר ה', את אמיתה של תורה לכל חלקי העם שלא זכו לטעום את טעמה של תורה, את הנועם והאמת האלוקית הטמונה בתורה. חז"ל אומרים 4 על התורה, שאם זכה האדם נעשית לו סם של חיים, ואם לא זכה, אותה התורה יכולה להיהפך לו לרועץ, לסם המות. אפשר לסלף דברי אלוקים חיים לגמרי מתוך נגיעה או מתוך חולשות. גם המרגלים היו אנשים גדולים, אבל הם סילפו. בכל הדורות יש מרגלים ויש ממשיכי דרכם של המרגלים.
הדור הצעיר שגדל בעיר האבות ומתחנך לאמיתה של תורה, ואורה של חברון מאיר את דרכו, כפי שהמשנה אומרת 5 שעבודת המקדש לא הייתה יכולה להתחיל אלא אם הרואה היה מכריז: "ברקאי האיר פני כל המזרח עד שבחברון". משמע שלחברון יש כוח סגולי מיוחד בכל מה שקשור להתחזקות מלכות ישראל וארץ-ישראל. הדור הזה יגדל ויתפתח להיות בבחינת 'מוסיף והולך', להגדיל אורה של תורת אמת, ובזכות הגדלת אורה של תורה, תתקיים התפילה "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו".


^ 1 כא:
^ 2 ב"ק יז.
^ 3 'עין איה' שבת כא: אות יב.
^ 4 יומא עב:
^ 5 יומא פ"ג מ"א.

מתוך חוברת 'ימי חנוכה' בענייני חנוכה היוצאת לאור בימים אלו. בחוברת, מתורתו של מו"ר הגאון הרב דוב ליאור שליט"א על ימי החנוכה. להשגת החוברת (בתשלום) – פל' 0502050998 או 0505307683 או בדואר אלקטרוני: HARAVLIOR.CO.IL@HARAV



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il