"תחילת נפילה ניסה" (סוטה מד ע"ב).

2389

הרב יוסף כרמל

כ' כסלו תשס"ט

3 דק' קריאה

ההפטרה שנקרא השבת, בעז"ה, מסתיימת בפסוקים הבאים:

"הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר: וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל וְחָזָק לֹא יְאַמֵּץ כֹּחוֹ וְגִבּוֹר לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ: וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ: וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק: (עמוס ב' יג-טז)

ננסה להבין מה פשרה של נבואה זו ובעיקר מה פשר מנוסתו של הגיבור.
פסוק יג אומר דרשני. מדוע כיוון התעוקה הוא "תַּחְתֵּיכֶם"? הרי לחץ מגיע בדרך כלל מלמעלה? מהפסוקים יד-טז ברור שמדובר על גבורי חיל! מי הם?
המנוסה שלהם מאוד מודגשת. הנבואה פותחת בביטוי "וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל" וחותמת בביטוי "עָרוֹם יָנוּס".
ספר עמוס מסתיים בנבואה זו:

"רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט" (עמוס פרק ט א).

פסוק זה מתרץ לנו את כל התמיהות והקושיות.
זהו תיאור ההתגלות-מעשה המרכבה שחזה עמוס, כסימן לסיום נבואתו בזמן שרעש אדמה אדיר פקד את ארץ ישראל. מוקד הרעש היה בירושלים בבית המקדש, לכן רעשו ספיו.
בזמן רעידת האדמה הלחץ בא מלמטה, התעוקה היא מתחת. כולם מנסים לנוס אל מחוץ לבתים. גם מי שאיננו לבוש -"עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא". אבל הנביא מנבא כי "לֹא יָנוּס לָהֶם נָס" - הם לא יצליחו להמלט.
רעש אדמה זה התחולל בזמן שהנביא ישעיה הוקדש לנביא וזכה גם הוא להתגלות מופלאה-מעשה מרכבה. מסורת זו שמקורה בדברי חז"ל מעוגנת גם בהקבלה בין פסוק זה לפסוקים הבאים:

"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא ... וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן"

(ישעיהו פרק ו א-ד).
ההוכחה האחרונה המובאת היום מקורה בנבואת זכריה וז"ל:

"וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה: וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (זכריה פרק יד ד-ה).

זכריה מנבא כי בזמן הגאולה העתידה לבוא, תהיה שוב רעידת אדמה והמנוסה מפניה תהיה כמנוסת העם וגיבוריו בימי עוזיה עמוס וישעיה.

עתה נבאר, מי הם הגיבורים הנסים?
עוזיה בנה צבא קבע ענק של מאות אלפי בני חיל, המצויד במיטב כלי הנשק. באותה תקופה היה זה הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. צבא זה ניצח את צבאות כל המדינות באזור ושמעו יצא לתהילה בכל רחבי העולם (עיינו בתיאורים המפורטים בדברי הימים ב כ"ו).
שחיתות מוסרית, שלטונית וחברתית, המתוארת באריכות בספר עמוס ובפרקים הראשונים של ספר ישעיה, גרמו לכך שכל השגיו הצבאיים של עוזיה נתבטלו ועברו מן העולם. רעידת האדמה היתה המאורע המכונן שסימל את התמוטטותה של האימפריה שבנה ומפלותיו העתידיות של צבאו. בזמן רעידת אדמה אין שום משמעות לצבא חזק ומצויד. אפסות האדם מתגלה לעין כל. גם תופשי הקשת, רכבי הסוסים והגיבורים נסים בבהלה. חז"ל מלמדים אותנו כלל "שתחילת נפילה ניסה" (סוטה מד ע"ב).
צבא הגיבורים - הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, נס באחרונה משני מחוזות בצפון ובדרום, ללא הסכם וללא הבטחת כל רווח צבאי או מדיני. שחיתות שלטונית, מוסרית וחברתית אוכלת כל חלקה טובה בחברה הישראלית.
(בעז"ה, בשבוע הבא נרחיב את הדיבור בנושא)

הבה נתפלל כי נבואות זכריה (פרק ד' ב-ג), שנקרא בשבוע הבא בהפטרת מקץ=חנכה, אודות:

"מְנוֹרַת זָהָב ,,, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ ... וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ"

היא שתתקיים במהרה, ללא צורך ברעידת אדמה ח"ו.

פרשת שבוע

וישב