ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- מעמד חברה בע"מ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
העלנו קושי במבט זה על פעולתה של חברה: שכן, ההלכה אינה מכירה בשליחות לדבר עבירה ובשליחות לנזיקין. לפיכך במעשה של עבירה או איסור, לכאורה יוכלו בעלי המניות להתנער מפעולות עובדי החברה, בטענה שאין שליח לדבר עבירה.
לאור שאלה זו, נראה שצריך להוסיף גורם הלכתי נוסף בבואנו לדון על המושג הכלכלי-הלכתי של "חברה". כידוע, ישנם כללים הלכתיים הנותנים מקום ל'מנהג המדינה' על בסיס האפשרות ההלכתית להתנות 'כל תנאי שבממון'. השימוש בכללים אלו דורש זהירות רבה. מבט לא מעמיק בעקרונות אלו עלול להוביל לתחושה שבפועל אין משמעות לראיה ההלכתית בתחומי חושן המשפט מאידך דחייה גמורה של השימוש בעקרונות אלו אינו תואם את ההלכה באשר ההלכה מתחשבת גם בנקודת המבט של האדם המבצע קניין או עורך חוזה.
אין כאן המקום להתייחס לעקרונות אלו בפרוטרוט. אולם, נראה, שדווקא בנושא של חוקי החברות, יש לכלל זה משמעות רבה. שכן, שימוש הבעלים במסגרת העסקית של תאגיד, היא בחירית ואינה כפויה . הבוחר להקים חברה עושה זאת מתוך שקלול היתרונות והחסרונות של השימוש במבנה עסקי זה.
לפיכך, ניתן לתאר את חוק החברות, כמערכת חיובים הדדיים בין מקימי התאגיד והפועלים בו, לבין כלל הציבור. יצירת החיובים ההדדיים נוצרת בעצם רישום התאגיד, בה הרושמים (היזם ובעלי המניות הראשונים) כורתים מעין חוזה עם הציבור בו הם מקבלים על עצמם את החיובים השונים אשר מטיל החוק עליהם. מן הצד השני, הם זוכים ליתרונות החוקיים (מסים לדוג') והאזרחיים אשר הביאו אותם לבחירה בשימוש בחברה. לפי גישה זו, במקרה של נזק המבוצע על ידי החברה, החיוב של בעלי המניות לשלם מנכסי החברה הוא מעין חוזי, ולא חיוב נזיקי ישיר.
מסקנתנו היא שגם אם לא נקבל על פי ההלכה את העיקרון שחברה מהווה ישות כלכלית עצמאית, ישתמרו שני העקרונות היסודיים של חברה: הגבלת האחריות ויחוס פעולת נציגי החברה לחברה ונכסיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
