ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בננו בן ה-5 עבר לגן ילדים חדש, ובשבועות האחרונים הוא החל להשתמש בביטויים ובמילים לא יפות כלפי אחיו, וכלפינו, ההורים. אמרנו לו שלא ישחק עם ילדים מסוימים, כי אנו חושבים שהם מלמדים אותו לדבר כך. ובנוסף, אנו דורשים שיפסיק לומר מילים כאלה. זה עוזר לפעמים לכמה דקות, האם יד רכה או יד קשה מועילה במקרה כזה?
תשובה:
סגנון דיבור של ילדים הוא נושא רציני, וטוב שאתם נותנים עליו את הדעת. אולם צריך לשים לב לכך, שלא יינתן יחס מוגזם לנושא זה. זאת משום שאם תצאו למאבק על "טהרת הלשון" של בנכם, יתכן מאוד שהוא ינצל זאת, ודווקא יגביר את השימוש בביטויים לא יפים, מפני שעל ידי כך הוא ירגיש שהוא מקבל יותר תשומת לב מצדכם. דעו, שגם מלחמה נגד, אצל הילד נתפשת כסוג של תשומת לב. מאוד נעים לו שהוריו חושבים עליו כל הזמן ומגיבים לכל מוצא פיו. לכן, הדרך צריכה להיות מבוססת, לא על מלחמה אלא על תשדירים ומסרים. ילד מוגדר כחסר דעת, אין הכוונה, חלילה, שהוא טיפש מוחלט ואינו מבין מאומה, שהרי ילד יש בו חכמה רבה. הכוונה היא, שעד גיל מצוות לא מתגלית אצלו הדעת בשלמות. היכולת להבחין בין טוב לרע, מסורה לכוח הדעה שניתן באדם: "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". בעזרת הבינה אנו מבחינים בין טוב לרע. לכן, ילד יש לו קריטריונים מיוחדים, אחרים, לקבוע מה טוב ומה רע. החינוך שאנו כהורים מצווים לחנך את ילדינו, הוא בדיוק בנקודה זו: ללמד אותו, כפי כוחו, מהו טוב ומהו רע. ילד אינו לומד מתוך ספרים, למידה אינטלקטואלית, אלא, בעיקר, למידה חווייתית. החוויה החשובה אצל ילד היא, התגובה של הוריו לעשייה או לאמירה שלו. כמו שכבר הזכרתי, שהורים הנלחמים נגד מעשה שלילי, עבור הילד זו חוויה חיובית, כי הם נותנים לו יחס. הוא לא מתחשב בכך שזה יחס שלילי, עבורו העיקר הוא, עצם ההתייחסות. ומכאן נגזר גם התיקון, הצריך לבוא ע"י מסרים שאנו מוסרים לו: הן באמירה, הן בהבעת הפנים וכד'. למשל, ילד בא הביתה ואומר מילים לא יפות, התגובה שלכם כהורים צריכה להיות תגובה חווייתית, שהילד יתרשם ממנה, וידע בדיוק גם על מה ולמה. כדוגמא: אם ניתן היה לגרום לכך, שאמא תבכה, ממש בדמעות, כאשר היא שומעת מילים לא יפות, והיא תסביר בבירור מדוע היא בוכה, למשל ע"י אמירה כמו: "בני היקר, אני לא מאמינה שאתה מוציא כאלה מילים לא יפות מפיך, אני בוכה על כך". זה מסר עוצמתי החודר עמוק לליבו של הילד.מחד, אין כאן מלחמה נגד הילד, ואין כאן נתינת תשומת לב שלילית, ומאידך, יש כאן אבחנה ברורה, מהו רע אצל אמא. אינני דורש מכם לעשות הצגות בכל פעם, אלא אם אתם כהורים תצטערו צער פנימי על הדיבורים של ילדכם, ותדאגו שצער זה יבוא לידי ביטוי, זו דרך מצוינת להעברת מסרים נכונים.ככל שהילד גדל, כך הוא מקבל תמונה ברורה יותר להגדיר לעצמו את הטוב ואת הרע. וכאשר הוא מגיע להיות 'בר דעת', בגיל מצוות, הדעה מיושרת וברורה.
ונקודה נוספת. בשאלתכם ציינתם שהוא מדבר לא יפה גם כלפיכם ההורים. כאן התגובה חייבת לבוא באופן ברור וחד: לא אומרים מילים כאלה לאבא או לאמא. מי שאומר כך לא יכול להיות בבית! אולם, הערה עקרונית: כל אחד דואג לכבודו של השני. הבעל ינזוף בבן ואף יוציא אותו אל מחוץ לבית, כאשר הוא מדבר לא יפה לאמא. והאישה תנזוף בו כאשר הוא מדבר כך כלפי האבא. כי אין מדובר בדאגה שכל אחד דואג לעצמו, אלא, שניכם דואגים למבנה הנכון במשפחה, בו ההורים אינם "בגובה העיניים" עם הילדים, אלא מנהיגים אותם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
37 - מריבות בין הילדים
38 - הילד מנבל את פיו
39 - מקומה של המכה בחינוך
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
