ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
נר שישי של חנוכה. בחוץ משתוללת סופה עזה, ובתוכי משתוללת סערת רגשות אדירה. אני נקרע בשאלה - האם ליטול על שכמי את המשימה הקשה, ולפעול למען ישועת העם בעזרת ה' בגיבורים. נרות החנוכייה לוחשות לי סוד על החשמונאים בעבר, ועל אנשי גוש אמונים בהווה שנטלו את גורל העם לידיהם, וזכו בחנוכה לפרוץ את הדרך לשומרון. ולפתע - מפלחת מחשבה בלבבי - מי שׂמך? האם אתה רשאי ליטול את גורל העם לידיך?
הרב ישראל רוזן שליט"א - ראש מכון 'צומת'
רשאי?! - אף אחד!
הרבה יש להאריך ולהעריך סביב יחס לקנאות ולקנאים, אך לעולם הם אינם 'רשאים' (לכתחילה). לכל היותר הם זוכים להתייחסות חיובית (בדיעבד)
כאשר הדגש בשאלה הוא על המילה "מי רשאי?" התשובה הקצרה היא: אף אחד! גורל העם לא מסור בידי שום אדם אשר יוכל לומר מעצמו ולעצמו: "אני האיש!" יש מוסדות הנהגה, ותמיד היו. הפסוק "איש הישר בעיניו יעשה" נאמר כבקורת, גם אם נשים דגש על המלים "הישר בעיניו", דהיינו התנהלות שבעיני המתנהל נראית ישרה והגונה עד מאד (ראו על כך בספרי 'ספר שופטים בגובה חז"ל' בפרק על שמשון שנקרא "ישר").
מאידך, ההפניה בשאלה לחשמונאים ולמכבים מרמזת שאכן יש רגעים בחיי אומה שבהם קומץ "גיבורי כוח עושי דברו" נוטלים את השרביט לידיהם, ומחוללים מהפך לאומי, דתי ותרבותי.
קריאת החשמונאים "מי לה' אלי", בלשון זהה להכרזתו של משה לאחר חטא העגל (שמות ל"ב) היא סיסמת הקנאות לדורותיה. עליה נאמר כי לכתחילה "הלכה ואין מורין כן", אבל בדיעבד, קנאות שנטלה על עצמה את האחריות הלאומית עשויה לזכות לברכת שלום אלקית: "הנני נותן לו את בריתי שלום...תחת אשר קנא" (במדבר כ"ה).
הרבה יש להאריך ולהעריך סביב יחס לקנאות ולקנאים, אך לעולם הם אינם 'רשאים' (לכתחילה). לכל היותר הם זוכים להתייחסות חיובית (בדיעבד) - כפינחס ומשה בעגל, ולעיתים שלילית - כשמעון ולוי. אלו ואלו שווים שלא נטלו עצה ולא רשות, אבל קמו ועשו מתוך דחף פנימי.
כהונה וקנאות מהלכות שלובות זרוע על בימת התנ"ך (אלו הנזכרים בפיסקא הקודמת, וכן אליהו הנביא לדעות מסוימות). מתתיהו כהן גדול ובניו השתלבו במסכת זו; הכריזו "מי לה' אלי" ללא הרשאה, הרימו נס המרד ללא זכאות פורמאלית ו... טהרו חצרות קודשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול.
כך כתב הכהן הגדול מאחיו הראי"ה קוק זצ"ל (מוסר הקודש עמ' רמ"ד): "צריך לזקק את מדת הקנאה שתהיה קנאת ה' נקייה. ואם אי אפשר על פי רוב בלי צחצוחים של חולשת בשר ורוח, מכל מקום צריכה הביקורת העצמית לברר, שלא תהיה קנאת איש מרעהו, המביאה רקב עצמות, כי אם קנאת ה' הנותנת לבעליה ברית שלום".
הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א - רב הישוב כפר דרום ת"ו
האחריות מוטלת עלינו
מי שנשאה רוחו אותו, ומתוך כוונה שלימה לשם שמים, מוצא בנפשו רוח גבורה יותר משאר אחיו, ומתוך ענווה וצניעות מתגלה לפתע בקרבו עוז הרוח להצלת המצב, הרי זה גילוי להסכמה האלוקית למעשהו
זוהי שאלה גדולה ועמוקה. ולא רק על המעשה יש לשאול, אלא אפילו על השאלה גופא - מי ראוי לדון בשאלה זו, שהרי דיני נפשות תלויים בשאלה זו, דיני נפשות לכלל ולפרט. ויותר מכך, ישנם שאלות שרק לבית הדין הגדול הסמכות נתונה, ובבחינת "אין יוצאים למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד". וכבר למדנו בגמרא שבת (קלט ע"א) על המלמדים הלכות ציבור ל"דייני בור" שעליהם נאמר "שבר ה' מטה רשעים שבט מושלים". ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול.
מאידך - הרי שאלה זו נדרשת במקום ש"אין אנשים", ובמקום כזה הרי אנו מוכרחים ל"הזהר מן הזהירות" ועלינו לעמוד בפרץ ולומר "בשבילי נברא העולם"! ואדרבה - מי שנמנע מלהציל במקום שיכול היה להציל, מתוך ענווה יתירה, הרי זו חסידות של שטות!
לכן נראה שהעניין אכן מורכב משני חלקים - מהגבורה האנושית ומן הדחיפה האלוקית, וזה בלא זה לא יעמוד. דהיינו - מי שנשאה רוחו אותו, ומתוך כוונה שלימה לשם שמים, מוצא בנפשו רוח גבורה יותר משאר אחיו, ומתוך ענווה וצניעות מתגלה לפתע בקרבו עוז הרוח להצלת המצב, הרי זה גילוי להסכמה האלוקית למעשהו, וכדבריו הידועים של הרמב"ם על דרגת רוח הקדש שבתעצומות נפש אלו. והרי זה כשופטי ישראל שנאמר עליהם "ותהי עליו יד ה'", "ותצלח עליו רוח ה'".
מגבורת החשמונאים נוכל ללמוד כמה אחריות מוטלת עלינו! גם במציאות שקטן יעקב ודל, גם במציאות ש"העולם" משדר כל כך בגסות את ההיפך מתפיסת עולמינו, גם כאשר נראה שהנה גם הנר הקטן עלול חלילה לכבות, יקומו אנשים מעם ישראל שיקראו בקול גדול "מי לה' אלי", ובקריאתם זו הם יכולים לשנות את העולם! אנו צריכים להאמין בכך!
בימי חנוכה אלו, נתפלל שנזכה לקבל את הכוחות, את העזר האלוקי לגבורה קדושה וטהורה, ובעז"ה נעשה ונצליח!
הרב אהרלה הראל שליט"א - ראש ישיבת שילה
בני בינה, ימי שמונה, קבעו שיר ורננים!
מהפכות רוחניות באומה, צריכות להיות מונהגות בידי גדולי ישראל, גדולי תורה וגדולי הנהגה, אלו אשר התורה מונחת בכיסם, וגם זכו לשנות הנהגה רבות, בהן רכשו את הניסיון הנדרש להובלת האומה בדרך העולה בית אל
במילים אלו, אשר נקבעו ע"י הפייטן [העלום] מחבר מעוז-צור, נקבע מעמדם של החשמונאים - כ'בני בינה'. לא מדובר בחבורת לוחמי סיירת מובחרת, שמנהיגים את העם ללא גב רוחני, אלא בגדולי האומה, מתתיהו בן יוחנן כהן גדול ובניו, מחכמי ישראל וראשיו. לא על קרקע בתולה פעל מתתיהו, ולא משום מקום צמח. כל המעיין בספרי המכבים והחשמונאים (ואיני מתייחס כאן לשאלת הוודאות ההיסטורית של כל פרט בספרים אלו, הנידונה רבות, אלא בעיקר לרוח הנושבת מהם), מרגיש מייד, כי מדובר היה באחד מגדולי חכמי הדור ומנהיגיו, שכבר הרבה לפני שהניף את נס המרד, עמד בראש ציבור גדול.
יש כאן אמירה יסודית - מהפכות רוחניות באומה, צריכות להיות מונהגות בידי גדולי ישראל, גדולי תורה וגדולי הנהגה, אלו אשר התורה מונחת בכיסם, וגם זכו לשנות הנהגה רבות, בהן רכשו את הניסיון הנדרש להובלת האומה בדרך העולה בית אל.
עניינים פרטיים, יכולים להיות מונהגים בידי ההנהגה המקומית - צעירי הצאן ופרחי כהונה, אך שאלות הרות גורל, בעלות השלכות כלל-ישראליות, צריכות להיות מונחות על פתחם של גדולי ישראל, והם אמורים לנתב את ספינת האומה בים העמוק בו היא נמצאת.
אמת, המושג 'גדולי ישראל' הינו מושג רחב, ואשרינו שזכינו שהקב"ה עמד ושתל בדורנו תלמידי חכמים רבים כל כך. לא ניתן לומר, לענ"ד, שישנו גדול אחד דווקא, אך לכל אחד ברור, שישנם כמה תלמידי חכמים, אשר ראויים לכתר זה, ולא כל המתפרץ בראש ראוי לכך.
הנזק הנוצר על ידי התפרצות חסרת גבולות הוא עצום. מסופר על הגאון הגדול הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל, בעל שו"ת 'שרידי אש' ומגדולי הפוסקים בדורו, שבתקופת עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, ערך קונטרס שלם, בו הוכיח שניתן, במקום דוחק גדול, להמם בהמות בהימום חשמלי לפני שחיטתן, ואין בזה משום איסור טריפה. ערב פרסומו של הקונטרס, שלח אליו הגאון ר' חיים עוזר גראדזנסקי זצ"ל, שליח, בבקשה לגנוז את הקונטרס. ללא היסוס, ציית מייד הגרי"י ויינברג לבקשת גדול הדור, וגנז את הקונטרס (עד שהוציאו לאור שנים רבות אחר כך, לעיון בלבד, משום שהשאלה עברה מן העולם, ב"ה). את הסיבה לגניזת הקונטרס, נימק הרב ויינברג בכך, שרק גדולי הדור המובהקים, יכולים לתכנן ולהוביל את המהלך הכולל, ולשקול את המשמעות הכוללת של כל ההשלכות.
נלמד מן החשמונאים המהפכנים, שהעולם מתקדם על ידי הובלת מהפכות, אולם אך ורק בליווי, ייעוץ, סיוע ועידוד של רבותינו גדולי ישראל, אשר לאורם נלך!
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
