"וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל" (בראשית מ"ג כ).

"לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמי בייא בייא".

"לשון בקשה, ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו בי אני אדני העון (ש"א כ"ה, כד), והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני".

" ... אבל היא לשון צעקה ותרעומת על שבר ועל עוות דבר, כגון מלת אבוי בלשון קדש... ולכן אני אומר שפירושו בי בעצמי אתה אדון ומושל".

"מצאנו במדרש וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר (עמוס ט' יג) הנה ימים באים נאם ד' ונגש חורש וגו'. חורש זה יהודה, בקוצר זה יוסף".

"יוסף הוא למעלה מבחינת יהודה ויהודה המכין כמו החורש ואח"כ בעת הגמר נתעלה לבחינת יוסף לכן הוא הקוצר ... ויהודה הוא מדרגה התחתונה... יוסף הוא כלל האבות ויהודה כלל התולדות" (ויגש תרמ"ג).

"וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל ל"ז טז-יז).