ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"בִּי אֲדֹנִי" - אדנות רק בדרך אחדות

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויגש Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ד' טבת תשס"ט

"בִּי אֲדֹנִי" - אדנות רק בדרך אחדות


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
מסעוד בן רזלה

יהודה פותח את נאומו במילים "בִּי אֲדֹנִי" (בראשית מ"ד יח). בלשון זו כבר השתמשו האחים כאשר הוזמנו לבית יוסף בחזרתם עם בנימין למצרים.
וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל" (בראשית מ"ג כ).
הראשונים בעקבות חז"ל נתלבטו בהסבר הביטוי.
רש"י בעקבות התרגום מבאר:
"לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמי בייא בייא".
גם אבן עזרא מפרש בכיוון זה:
"לשון בקשה, ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו בי אני אדני העון (ש"א כ"ה, כד), והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני".
לעומתם הרמב"ן דוחה פירוש זה בתקיפות ולדעתו גם התרגום לא התכוון לכך וז"ל בקיצור:
" ... אבל היא לשון צעקה ותרעומת על שבר ועל עוות דבר, כגון מלת אבוי בלשון קדש... ולכן אני אומר שפירושו בי בעצמי אתה אדון ומושל".
לדעתו יהודה והאחים מאשימים את יוסף ומתלוננים על כך שאיננו נוהג בהם בהגינות.
[בדרך אגב מלמדנו הרמב"ן את נחיצותו בכל משטר של מוסד "האומבדסמן" - "נציב תלונות הציבור". מקורו בדברי המדרש הבא: "מהו "סלו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהלים ס"ח ה), אין לך כל מקום ומקום שאין לו ממונה על בייא שלו (מי שממונה על תלונות הציבור) ... כך מי ממונה על בייא של עולמו- הקב"ה. רוצה לומר שבכל מקום יש איש ממונה על הצעקה ועל העיוות, והקב"ה ממונה על צעקת העשוקים בעולם הצועקים בייא"].

גדולי החסידות גם הם נתייגעו רבות בהסבר הביטוי. השבוע נביא מדבריו של בעל ה'שפת אמת':
"מצאנו במדרש וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר (עמוס ט' יג) הנה ימים באים נאם ד' ונגש חורש וגו'. חורש זה יהודה, בקוצר זה יוסף".
לומד מכאן ה'שפת אמת' כי
"יוסף הוא למעלה מבחינת יהודה ויהודה המכין כמו החורש ואח"כ בעת הגמר נתעלה לבחינת יוסף לכן הוא הקוצר ... ויהודה הוא מדרגה התחתונה... יוסף הוא כלל האבות ויהודה כלל התולדות" (ויגש תרמ"ג).
בדברים אלה יש חידוש גדול, שהרי אנו נוהגים תמיד לראות ביוסף הכנה ליהודה שהרי משיח בו יוסף מכין למשיח בן דוד. יוסף האורח = האושפיזין ביום ששי של חג הסוכות מכין לדוד האורח = האושפיזין ביום השביעי. מלמד אותנו ה'שפת אמת' יש כאן הדדיות גם יהודה מכין ליוסף, אף אחד מהם לא יכול בלי אחיו. כל עוד המצב הוא ש"לא יכלו דברו לשלום" אין שלמות. לכן מדגיש יהודה "בִּי אֲדֹנִי - אף על פי שאתה אדון לי אבל האדנות תלויה בי בכח החרישה והעבודה שלי". רק באחדות הכוחות נוכל להגיע לשלמות.
זהו גם המסר של הפטרתנו:
"וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל ל"ז טז-יז).

הפיצול והמחלוקות הפנימיות הם שדרדרו בעבר את עם ישראל לשפל המדרגה,
הם שהרסו את הבית הראשון בפילוג הממלכות, הם שביטלו את הישגי החשמונאים,
הם החריבו בשנאת חינם את הבית השני.
רק באיחוד פנימי נוכל בעזרת הקב"ה להמשיך ולבנות את ה"בית השלישי".



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il