ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל" (בראשית מ"ג כ).
הראשונים בעקבות חז"ל נתלבטו בהסבר הביטוי. רש"י בעקבות התרגום מבאר:
"לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמי בייא בייא".
גם אבן עזרא מפרש בכיוון זה: "לשון בקשה, ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו בי אני אדני העון (ש"א כ"ה, כד), והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני".
לעומתם הרמב"ן דוחה פירוש זה בתקיפות ולדעתו גם התרגום לא התכוון לכך וז"ל בקיצור: " ... אבל היא לשון צעקה ותרעומת על שבר ועל עוות דבר, כגון מלת אבוי בלשון קדש... ולכן אני אומר שפירושו בי בעצמי אתה אדון ומושל".
לדעתו יהודה והאחים מאשימים את יוסף ומתלוננים על כך שאיננו נוהג בהם בהגינות. [בדרך אגב מלמדנו הרמב"ן את נחיצותו בכל משטר של מוסד "האומבדסמן" - "נציב תלונות הציבור". מקורו בדברי המדרש הבא: "מהו "סלו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהלים ס"ח ה), אין לך כל מקום ומקום שאין לו ממונה על בייא שלו (מי שממונה על תלונות הציבור) ... כך מי ממונה על בייא של עולמו- הקב"ה. רוצה לומר שבכל מקום יש איש ממונה על הצעקה ועל העיוות, והקב"ה ממונה על צעקת העשוקים בעולם הצועקים בייא"].
גדולי החסידות גם הם נתייגעו רבות בהסבר הביטוי. השבוע נביא מדבריו של בעל ה'שפת אמת':
"מצאנו במדרש וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר (עמוס ט' יג) הנה ימים באים נאם ד' ונגש חורש וגו'. חורש זה יהודה, בקוצר זה יוסף".
לומד מכאן ה'שפת אמת' כי "יוסף הוא למעלה מבחינת יהודה ויהודה המכין כמו החורש ואח"כ בעת הגמר נתעלה לבחינת יוסף לכן הוא הקוצר ... ויהודה הוא מדרגה התחתונה... יוסף הוא כלל האבות ויהודה כלל התולדות" (ויגש תרמ"ג).
בדברים אלה יש חידוש גדול, שהרי אנו נוהגים תמיד לראות ביוסף הכנה ליהודה שהרי משיח בו יוסף מכין למשיח בן דוד. יוסף האורח = האושפיזין ביום ששי של חג הסוכות מכין לדוד האורח = האושפיזין ביום השביעי. מלמד אותנו ה'שפת אמת' יש כאן הדדיות גם יהודה מכין ליוסף, אף אחד מהם לא יכול בלי אחיו. כל עוד המצב הוא ש"לא יכלו דברו לשלום" אין שלמות. לכן מדגיש יהודה "בִּי אֲדֹנִי - אף על פי שאתה אדון לי אבל האדנות תלויה בי בכח החרישה והעבודה שלי". רק באחדות הכוחות נוכל להגיע לשלמות. זהו גם המסר של הפטרתנו:
"וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל ל"ז טז-יז).
הפיצול והמחלוקות הפנימיות הם שדרדרו בעבר את עם ישראל לשפל המדרגה,
הם שהרסו את הבית הראשון בפילוג הממלכות, הם שביטלו את הישגי החשמונאים,
הם החריבו בשנאת חינם את הבית השני.
רק באיחוד פנימי נוכל בעזרת הקב"ה להמשיך ולבנות את ה"בית השלישי".
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
קשה עליי פרידתכם
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
סוד המנורה וסוד החנוכיה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
