ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרי"ף והרמב"ם הסבירו טעמו של פטור זה כך: "הזיקה ברשות הרבים... אם בשן ורגל הזיקה כדרכה, הרי זה פטור, מפני שיש לה רשות להלך בכאן, ודרך הבהמה להלך כדרכה ולאכול ולשבר כדרך הילוכה" (רמב"ם נזקי ממון א, ח). הרא"ש (א, א) לומד מכאן את ההלכה הבאה. עץ ארוך שמקצתו מונח ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד והבהמה דרכה עליו בדרך הילוכה ברשות הרבים וכתוצאה מכך נשבר כלי ברשות היחיד, בעל הבהמה פטור. זאת למרות שהנזק אירע ברשות היחיד. הרא"ש, מפנה אותנו לדעת בעלי התוספות (ו עמוד א ד"ה תאמר) החולקים ומחייבים במקרה שכזה.
דברי התוספות מבוססים על גמרא מפורשת (יט עמוד א) המחייבת בעל בהמה שהתיזה צרורות (אבן או גוש עפר או כלי) מרשות הרבים לרשות היחיד, כיון שבסופו של דבר, הנזק התרחש ברשות היחיד. המפתיע הוא שגם הרמב"ם פסק שחייב במקרה זה (נזקי ממון ב, ד). כיצד נסביר את דעת הרמב"ם?
האחרונים ניסו לחלק בין שני המקרים(עיינו כדוגמא ב"ים של שלמה" א, ד).
עיון בדברי השולחן ערוך מגלה כי מצד אחד ציטט את טעמו של הרמב"ם (חושן משפט שפט, יא) וכמה סעיפים לאחר מכן (בסעיף טו) פסק להלכה שאם בהמתו דרכה על עץ ארוך שמונח מקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד ונשבר כלי ברשות היחיד – חייב, (שלא כמסקנת הרא"ש).
נסביר את סברת הרמב"ם והמחבר בעקבותיו, באמצעות עיון בדבריו ב"מורה נבוכים" (חלק ג פרק מ). שם הוסיף הרמב"ם ביאור לסיבת הפטור של שן ורגל ברשות הרבים וז"ל: "וזה ששן ורגל ברשות הרבים פטור, שהוא ענין שאי אפשר לשמרו ..., ומי ששם דבר ברשות הרבים הוא שפשע בנפשו ונתן ממונו לאבוד". משמע מדברי הרמב"ם שהטעם לפטור הוא כזה. ראשית, דרכן של הבהמות לילך ברשות הרבים ולכן אין חובה על הבעלים למנוע זאת מהן. מכאן נובע כי מי שהניח את כליו ברשות הרבים פשע בממונו ולכן אינו יכול לתבוע תשלום עבור הנזק. לפיכך, במקרה של עץ ארוך שמקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד, על אף שהבהמה הזיקה בדרך הילוכה, מכל מקום כיון שהניזק לא פשע בממונו שהרי הניחו ברשותו, חייב בעל הבהמה לשלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
