ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פטור שן ורגל ברשות הרבים

בית מדרש גמרא בבא קמא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ד' טבת תשס"ט

פטור שן ורגל ברשות הרבים

מסכת בבא קמא - דפים ב' - ו'



מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

למדנו השבוע בדף היומי (בבא קמא ג עמוד ב) כי אדם פטור על נזקי שן ורגל שאירעו ברשות הרבים (ברחוב) וחייב על נזקים אלה אם אירעו ברשות היחיד (ברשות פרטית). בימים עברו בהמות עברו ברשות הרבים כחלק משגרת החיים. הלכה זו קובעת שאדם שבהמתו הזיקה רכוש הנמצא שם פטור. הפטור קיים בין אם הרכוש נאכל, נדרס, או ניזוק בעקיפין מצרור (אבן, גוש עפר, או כלי) שהועף ברגלי הבהמה ופגע והזיק.

הרי"ף והרמב"ם הסבירו טעמו של פטור זה כך: "הזיקה ברשות הרבים... אם בשן ורגל הזיקה כדרכה, הרי זה פטור, מפני שיש לה רשות להלך בכאן, ודרך הבהמה להלך כדרכה ולאכול ולשבר כדרך הילוכה" (רמב"ם נזקי ממון א, ח). הרא"ש (א, א) לומד מכאן את ההלכה הבאה. עץ ארוך שמקצתו מונח ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד והבהמה דרכה עליו בדרך הילוכה ברשות הרבים וכתוצאה מכך נשבר כלי ברשות היחיד, בעל הבהמה פטור. זאת למרות שהנזק אירע ברשות היחיד. הרא"ש, מפנה אותנו לדעת בעלי התוספות (ו עמוד א ד"ה תאמר) החולקים ומחייבים במקרה שכזה.

דברי התוספות מבוססים על גמרא מפורשת (יט עמוד א) המחייבת בעל בהמה שהתיזה צרורות (אבן או גוש עפר או כלי) מרשות הרבים לרשות היחיד, כיון שבסופו של דבר, הנזק התרחש ברשות היחיד. המפתיע הוא שגם הרמב"ם פסק שחייב במקרה זה (נזקי ממון ב, ד). כיצד נסביר את דעת הרמב"ם?
האחרונים ניסו לחלק בין שני המקרים(עיינו כדוגמא ב"ים של שלמה" א, ד).

עיון בדברי השולחן ערוך מגלה כי מצד אחד ציטט את טעמו של הרמב"ם (חושן משפט שפט, יא) וכמה סעיפים לאחר מכן (בסעיף טו) פסק להלכה שאם בהמתו דרכה על עץ ארוך שמונח מקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד ונשבר כלי ברשות היחיד – חייב, (שלא כמסקנת הרא"ש).

נסביר את סברת הרמב"ם והמחבר בעקבותיו, באמצעות עיון בדבריו ב"מורה נבוכים" (חלק ג פרק מ). שם הוסיף הרמב"ם ביאור לסיבת הפטור של שן ורגל ברשות הרבים וז"ל: "וזה ששן ורגל ברשות הרבים פטור, שהוא ענין שאי אפשר לשמרו ..., ומי ששם דבר ברשות הרבים הוא שפשע בנפשו ונתן ממונו לאבוד". משמע מדברי הרמב"ם שהטעם לפטור הוא כזה. ראשית, דרכן של הבהמות לילך ברשות הרבים ולכן אין חובה על הבעלים למנוע זאת מהן. מכאן נובע כי מי שהניח את כליו ברשות הרבים פשע בממונו ולכן אינו יכול לתבוע תשלום עבור הנזק. לפיכך, במקרה של עץ ארוך שמקצתו ברשות הרבים ומקצתו ברשות היחיד, על אף שהבהמה הזיקה בדרך הילוכה, מכל מקום כיון שהניזק לא פשע בממונו שהרי הניחו ברשותו, חייב בעל הבהמה לשלם.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il