ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד יהודי נערך למשבר הכלכלי העולמי? ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות בימה תורנית Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ד' טבת תשס"ט

כיצד יהודי נערך למשבר הכלכלי העולמי?


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה שליט"א

ניסן תשס"ח. סוף סוף, לאחר המְתנה ממושכת בתור, זכיתי להיכנס ליועץ ההשקעות בבנק. הלה לחץ את ידי בחמימות, ושאל אותי - במה אני משקיע את כספי. פרטתי את מסלולי ההשקעות הסולידיים שלי, וחיוך של זלזול נמתח על פניו.
- בזה אתה משקיע, הוא תמה, הרי יש מסלולים שנותנים תשואה גבוהה בהרבה. אתה יודע, הוא לחש לי כממתיק סוד, אני משקיע אצל מישהו שהיה ראש הנאסד"ק, 12% ריבית.
כסלו תשס"ט. כספו של יועץ ההשקעות שלי התאדה במשבר הכלכלי הנוכחי.
ואנו שואלים - במה מותר להשקיע, אלו סיכונים מותר לקחת? ומה הלקח הרוחני מהמשבר?

הרב שלמה אישון - ראש מכון 'כתר' - כלכלה על פי התורה
יראת שמים וסיכון מחושב
המפתח לפרנסתו של אדם נעוץ בברכת ה' ולא רק בחכמתו וכישרונו של האדם. מכאן, שכאשר יורד אדם מנכסיו עליו לבדוק לא רק את איכות השקעותיו אלא גם את איכות הנהגותיו
בספר קהלת נאמר: "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם. ובמדרש (שכל טוב) "אלו בני יעקב שהיו נבונים ועשירים... ואף על פי כן ירדו מנכסיהם על שמכרו את יוסף...".
מכאן למדנו, שהמפתח לפרנסתו של אדם נעוץ בברכת ה' ולא רק בחכמתו וכישרונו של האדם.מכאן, שכאשר יורד אדם מנכסיו עליו לבדוק לא רק את איכות השקעותיו אלא גם את איכות הנהגותיו.
כך למשל, כאשר התקלקלו לרב הונא ארבע מאות חביות של יין, ידע שאין זה מקרה, בדק את עצמו ומצא שלא הקפיד על שכר ראוי לאריסו. לאחר שתיקן את המעוות - חזר והרוויח (ברכות ה').
יסוד זה משליך גם על אופן השקעותיו של האדם לכתחילה. במסכת עירובין (ס"ד) נאמר: "המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו - ייקח בהן ספר תורה... רבא אמר: אפילו עבד עיסקא ורווח". כלומר, מי שרוצה לשמור על רווחיו - יקנה בכסף ספר תורה. ומבאר המהרש"א: "אל יחשוב האדם כי העושר יבא לו מתוך חכמתו וחריצותו... ולכך יש לאדם שקונה ממון מצד אחר שייתן ממנו חלק ה' להורות כי ממנו הכול ועל כן ייקח מהן ספר תורה שהוא דבר סגולה". על כן אמרו חז"ל, שהדרך הראויה לשמור על כספו של קטן היא לקנות בו ספר תורה (בבא קמא פ"ז).
בדומה לכך אומרת הגמרא (כתובות ס"ו): "מלח ממון - חסר", דהיינו: הרוצה לשמר את ממונו יחסר ממנו לצדקה.
אף שהדרכת חז"ל מתייחסת בעיקר להיבטים האמוניים והמוסריים של ההשקעות, אנו מוצאים התייחסות גם להיבטים הכלכליים (בבא מציעא מ"ב): "אמר ר' יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו". מכאן שרק שליש מכספו רשאי אדם להשקיע באופן שיש בו סיכון.
גם הרמב"ם בהלכות דעות (ה', י"ב) מדגיש את החשיבות בהחזקת נכסים "בטוחים": "לא ימכור שדה ויקנה בית ולא בית ויקנה מטלטלין או יעשה סחורה בדמי ביתו, אבל מוכר הוא מטלטלין וקונה שדה, כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו ולהחליף הכלה בקיים".
אין להסיק מכאן, שכל מי שהפסיד בעסקיו לא עשה די מצוות בממונו או לא השקיע את כספו כראוי. כאשר מדובר ב"מכת מדינה", כמו במשבר הנוכחי, עלולים להינזק גם כאלו שנהגו כהלכה בעסקיהם. עם זאת ראוי שכל יחיד יערוך את חשבון הנפש שלו בהתאם לעקרונות דלעיל.

הרב יאיר קרטמן שליט"א - ר"מ בישיבת בני-צבי

כלכלה עולמית ועבודת ה'
בבסיס המשבר העולמי הנוכחי, עומד הרצון להרוויח כסף ללא עשייה ממשית. במקום להשתמש בהון על מנת לייצר ולקדם את העולם וליצור מפגש בין חברות המפתחות את העולם לבין בעלי אמצעים שמעונינים להיות שותפים בכך, הפך כיום ההון לעולם בפני עצמו
יהודי אחד תינה צרותיו בפני 'החידושי הרי"ם': "עד אתמול הייתי יהודי מכובד בעמיו, בעל ממון ונכסים רבים, אך אמש הפסדתי את כל ממוני בעסקה כושלת ואני על סף פשיטת רגל. רבי ומורי, תן לי הדרכה"! ענה לו 'חידושי הרי"ם': "מה אתה רוצה ממני, שאלמד אותך לפשוט רגל על פי כוונות האר"י"?
סיפור זה ממחיש, שלא תמיד ניתן ללמוד ממצוקה כלכלית לעבודת ה'. אולם, בכל זאת יהודי מחויב תמיד, ובמיוחד בעת צרה, לפשפש במעשיו ולתקן את הטעון תיקון. זוהי חובה בכל עת צרה, ואינה חובה מיוחדת המוטלת על מי שחווה צרה כלכלית. לכן, המעשים הטעונים תיקון בעת משבר כלכלי, אינם בהכרח קשורים לניתוחים הכלכליים של העניין.
אולם, במקרה שלפנינו איננו עוסקים לא בפשיטת רגל של יחיד ולא ב'פרנוסה' של יהודי בודד. אנו ניצבים בפני משבר כלכלי חובק עולם. לכן, הדעת נותנת שמבחינה רוחנית עלינו להתייחס גם ליסודות ולרעיונות שעומדים בבסיס הכלכלה העולמית ולנסות לזהות את הכשלים במערכת זו, לתקנם, ולהפיק מהם לקחים לעבודת ה'.
הדיון סביב השיטה הכלכלית הרצויה מכיל בקרבו מרכיבים כלכליים, פסיכולוגיים, מוסריים ואף תיאולוגיים. בימות שונות עוסקות בדיון ובהתלבטות בין קפיטאליזם לסוציאליזם. גם בעמדתה הכלכלית של תורת ישראל, ישנה מחלוקת האם היא נוטה לשיטה כלכלית זו או אחרת. מחלוקת זו נובעת מניתוח דין צדקה, האם הוא מדין "צדק" היינו צדק בחלוקת הרכוש והגבלה על אגירת רכוש פרטית (סוציאליזם) או שמא הוא פעולה בתחום המידות של האדם ואין בו משום הגבלה על זכות הקניין של היחיד (קפיטאליזם).
אין כאן המקום להכריע בסוגיות אלו, ובכל זאת שתי עקרונות ניתן לעניות דעתי לחלץ משלל הדיונים על המשבר הכלכלי האחרון, ואותם ניקח לעבוד את ה' אלוקינו:
קניין ממשי - בבסיס המשבר העולמי הנוכחי, עומד הרצון להרוויח כסף ללא עשייה ממשית. במקום להשתמש בהון על מנת לייצר ולקדם את העולם וליצור מפגש בין חברות המפתחות את העולם לבין בעלי אמצעים שמעונינים להיות שותפים בכך, הפך כיום ההון לעולם בפני עצמו. כך ההון מנותק מהייצור ומההטבה לעולם, וכל כולו רק להגדיל את עצמו ללא יחס ישיר לעולם העשייה.
סייעתא דשמייא - היכולת לקבל החלטה מושכלת בענייני ממונות, תלויה אך ורק בסייעתא דשמיא. בסבך הכלכלי, והתחכום של העולם הפיננסי של היום, כשיועץ אחד אומר כך ורעהו את ההיפך לגמרי, עלינו לשאת עיניים אל מי שהכל שלו ולשאת תפילה להצלחת מעשה ידינו.
ויהי רצון, שנשכיל להבין כי יסוד ההצלחה הוא בעמל, ביגיעה, בקניין האמיתי של הדברים. לא להצלחה מדומה אנו שואפים. נישא עינינו אל ה' יתברך שיברכנו בכל מעשה ידינו, ומתוך תיקון זה בעצמנו יהי רצון שיתוקן כל העולם כולו.

הרב עדו רכניץ שליט"א - מכון 'משפטי ארץ' בעפרה, גזית - ארגון בתי הדין לממונות
הדרך הנכונה לניהול שוק האשראי
כאשר יש חשש שהלווה לא יוכל לפרוע את החוב, במקרה כזה ההלכה אוסרת על הלווה לקחת את ההלוואה, וממליצה למלווה שלא לתת אותה
ההתעניינות במשבר הכלכלי העולמי כוללת בצדק גם ציפייה לשמוע את עמדת התורה בסוגיות אלה. אולם, כיון שהתורה עוסקת בשאלות של מוסר וערכים ולא בשאלות והערכות מקצועיות, יש לבודד את השאלות הערכיות מתוך הדיונים המקצועיים.
על מנת לעסוק בהיבטים הערכיים של המשבר יש להקדים ולהסביר בקצרה כיצד החל המשבר. בנקים אמריקאים, שהתמחו במתן אשראי ללקוחות, לא יכלו לעמוד בקריטריונים הרגילים למתן אשראי. בנקים אלה נתנו משכנתאות גם למי שלא היתה להם יכולת החזר מוכחת על סמך התקווה שבעתיד תהיה להם יכולת כזו, כמו כן, כבטוחות, הם הסתפקו בשעבוד של נכסים זולים ביחס לגודל ההלוואה שניתנה.
בסופו של דבר, הלקוחות לא הצליחו לפרוע את החובות, וגם בנכסים ששועבדו לא היה די לפרעון החוב. התוצאה היתה שהבנקים נותרו עם מעט כסף, ועם נכסים רבים שאינן שווים הרבה, מה שהוביל לקריסה של כמה בנקים ולמיתון עולמי.
בראייה כלכלית ניתן להניח שישנה נקודת איזון - "שביל זהב" של שוק האשראי. מצדו האחד ישנה מדיניות ליבראלית של הלוואות ללא כיסוי, כאלה שהובילו למשבר הנוכחי. ומצדו השני ישנה מדיניות שמרנית מדי שגורמת להקטנת היצע האשראי ולמיתון, כפי שקורה כעת בעקבות המשבר.
כעת מתעוררת השאלה הערכית: כיון שלא ניתן לדעת מהו שביל הזהב המדויק של שוק האשראי, מאיזה צד של שביל הזהב ראוי להימצא - האם יש להעדיף מדיניות ליבראלית מתוך חשש לפגיעה בצמיחה, או שיש להעדיף מדיניות שמרנית מתוך חשש לקריסה?
דומני שלשאלה זו ניתן למצוא תשובה בתורה. התורה מצווה להלוות לעני (דברים ט"ו) ואף לעשיר (שו"ע חו"מ צ"ז, א'). גם באופן טבעי מובן שאם יש לאדם כסף והוא יכול לבחור בין קניית דירה והשכרתה למי שאין לו דירה, לבין מתן הלוואה (אפילו בריבית באופן המותר) לאותו אדם כדי שהלה יקנה דירה לעצמו - יש מצוה בדרך השנייה.
הבעיה מתעוררת כאשר יש חשש שהלווה לא יוכל לפרוע את החוב, במקרה כזה ההלכה אוסרת על הלווה לקחת את ההלוואה, וממליצה למלווה שלא לתת אותה (שם, ד). יתירה מזו, בשוק האשראי המודרני המלווה איננו נותן הלוואה מכספו הפרטי אלא מכספם של אחרים שהפקידו את הכסף בידו, וברור שאסור לו להלוות את הכסף שקיבל באופן חסר אחריות.
כיון שכך,מסתבר שעדיף להקטין את הסיכון שהלוואות לא יוחזרו גם במחיר פגיעה מסוימת בצמיחה. ומכאן שיש להעדיף מדיניות שיש בה נטייה קלה משביל הזהב לכיוון של מדיניות אשראי שמרנית. דברים אלה נכונים הן ביחס ללווים, הן ביחס למלווים, והן ביחס לפיקוח הממשלתי. אמנם, כאשר המשק מגיב בהתרחקות מוגזמת משביל הזהב לכיוון הקטנה דרמטית של היצע האשראי יש לפעול להתקרבות אל שביל הזהב.

______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות: www.komemiut.org




חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il