^ 1 המהרש"א מפרש את המחלוקת בין רבי יוחנן ורבי אבהו ביחס למי שלא חטא, הצדיק הוא מי שאינו מתאוה לעבירה, ובעל תשובה הוא מי שמתאוה לעבירה אלא מתרחק ממנה, ומדייק זאת מהפסוק שהביאו לסייע מחלוקתם "שלום שלום לרחוק ולקרוב", רחוק מעבירה וקרוב לעבירה, זוהי הגדרת האנשים כאן, משמע שלא חטאו. אבל מי שחטא ושב הוא בודאי במדרגה פחותה מן הצדיק. והנה הרמב"ם בודאי אינו סובר כמותו, שכן הוא מדבר בפירוש על מי שחטא ושב ובכל זאת מעלתו מעל לצדיק.
^ 2 גמרא בבא מציעא פ"ד. "אמר רבי יוחנן: אנא אשתיירי משפירי ירושלים. האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן, נייתי כסא דכספא מבי סלקי, ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא, ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה ונותביה בין שמשא לטולא, ההוא זהרורי - מעין שופריה דרבי יוחנן… רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה, אמר: כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי, כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי, גמירי אורייתא כוותי. אמרו ליה רבנן: לא מסתפי מר מעינא בישא? אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא.
^ 3 אמנם מצאנו שגם רבי אבהו היה יפה תואר "יפיו של רבי אבהו מעין יופיו של יעקב אבינו" (ב"מ פ"ד.), אולם יש יופי של בעל תשובה. כמו האור על ראשו של מר עוקבא, שבא בגלל שחזר בתשובה. מצאנו שהיתה בו מידת ענוה מופלגת, וכן הקפיד בסעודת מלווה מלכה, היא סעודת דוד מלכא משיחא, הנשים היו שרות לו… כל זה ממידותיו של דוד המלך, שהיה בעל תשובה.
^ 4 התניא מבאר כיצד הזדונות נהפכות לזכויות, ע"י שהן מעוררות אהבה גדולה יותר כלפי הקב"ה, כמשל הבן האובד במדבר ציה בלא מים, שגעגועיו לאביו המלך גדולים מאד, וכך מבקש דוד המלך "צמאה לך נפשי כמה לכך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים, כן בקדש חזיתיך...", היינו, שגם בהיותי בקדש אוהב אותך כפי שהייתי מרוחק ממך.
^ 5 ואעפ"כ נראה לאמץ את היסוד שבדברי המהרש"א, שההבחנה בין צדיק ובעל תשובה אינה במעשים אלא בכוחות הנפש, אפילו שניהם לא חטאו עדין, יש לחלק בין מי שרחוק מעבירה, למי שקרוב בעבירה, וזהו הבדל שבמהות.
ואעפ"כ נראה לאמץ את היסוד שבדברי המהרש"א, שההבחנה בין צדיק ובעל תשובה אינה במעשים אלא בכוחות הנפש, אפילו שניהם לא חטאו עדין, יש לחלק בין מי שרחוק מעבירה, למי שקרוב בעבירה, וזהו הבדל שבמהות.