ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רחל אמנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
"ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך , בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקבריה שם בדרך אפרת היא בית לחם" (בראשית מח, ז).
ממה נזכר להוסיף פרט זה עכשיו, ולא בזמן שבקש ממנו בקשתו בתחילה? אלא בא כמתנצל נגד תלונה צפויה של יוסף. עונה רש"י: "ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך וכו' ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ [כלומר למקום ישוב] וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת]. אבל דע לך שעל פי הדיבור [חזון מהקב"ה] קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר 'קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה' וכו' והקב"ה משיבה: 'יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם'" עכ"ל.
הרמב"ן מביא מדרש זה לחז"ל ומוצא לכך רמז דק במקרא, ממה שהוזכרה מלת "בדרך" ב' פעמים, כלומר היא תהיה להם לתועלת בצאתם בדרך לחוץ לארץ.דורות רבים נוהגים יהודים לפקוד את קברה ולהתפלל שם על כל צרותיהם, ובטוחים הם שהיא תשמע פרטי מצוקותיהם ותמליץ יושר על המתחננים. אבל צריכים לדעת כי הרבה מהמדרשים נכתבו בלשון מליצית, כדי ללמד על תוכן פנימי שבהם. הזכיר זאת הגר"א על משלי (א, ו)
"להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם".
מבאר הגר"א: "ומכנה אגדת חכמים חידה, מפני שדבריהם אינם מובנים, כמו חידה. ואי אפשר לחברם [כלומר לחבר מלותיהם] אם לא יבין התכלית הנלבשת בתוכם. ואז יבין גם החידה" עכ"ל.
זה אמור במיוחד כאשר ההלכה בתחום הנגלה סותרת או מכחישה את פשוטם של אותן אגדות. זאת אומרת ודאי כי כל אגדותיהם של חז"ל אמת, אבל כוונת חז"ל היתה להבין פנימיותם, ולא להסתפק בחיצוניותם בלבד. ענין ההליכה לקברות ביום צרה נידונה במסכת תענית (טז.) ושם הובאו ב' דיעות. הראשונה, כדי שיתפללו המתים עבור צרכי החיים. ודיעה שניה, כדי שאותם הבאים לשם יקבלו כניעה ושפלות רוח, ביודעם שאם לא יוושעו ח"ו יהא סופם כמו המתים ההם. שואלת הגמרא מה ההבדל בין שני הפירושים? ההבדל הוא קברי גוים. אם הטעם הנכון הוא שיתפללו המתים עבורינו, הרי אותם גוים שוכבי קבר לא יבקשו עבורנו. ואם הטעם הוא שנשיג ענווה בראותינו מה יהיה בסופנו, נלך גם לקברי הגוים (באותן ערים שהשלטונות אינם מרשים ליהודים להקים לעצמם בית קברות בנפרד). ואיך פוסק הרמב"ם? כהטעם השני, שהולכים גם לקברי הגוים (הל' תעניות, פ"ד הי"ח) "ובוכים ומתחננים שם כלומר הרי אתם מתים כאלו, אם לא תשובו מדרכיכם". וממה שאנו רואים שאין הראב"ד מסתייג ממנו, לטעון שהטעם הוא רק כדי שיתפללו עבורנו, ואם כן מפני זה אין ללכת לקברי הגוים, מזה עצמו ראיה לכך שגם הראב"ד מסכים לפסיקה זו של הרמב"ם. (וסיבת פסיקה זו היא כי בירושלמי, למשנה ההיא בתענית, הביאו רק את הנימוק השני ולא הזכירו כלל את הנימוק הראשון. כלומר לפי הירושלמי אין זכר לכך שהמתים יתפללו עבורינו. וכן גם בשו"ע ורמ"א, סוף סי' תקעט, פסקו כדעת הרמב"ם, שאין ההולכים לקברות מבקשים מהמת שיתפלל עבורם).
ובכן מנהג עתיק זה שהולכים לקברות כדי שיבקשו עלינו רחמים, מיוסד על דברי הזוהר והמדרשים ובכלל זה המדרש הנ"ל על רחל אמנו, שהם מבוססים על הדיעה הראשונה שהוזכרה בגמרא (תענית טז.). אבל ההלכה הנגלית לא נפסקה כך! וכמובן מאליו, גם הנוהגים ע"פ זהר והמדרשים לא ישימו מגמתם לדבר אל המת עצמו, כי אפשר שבזה נכשלים בעון "דורש אל המתים" אלא ידברו ישירות לה' ויבקשו בזכותו של המת ("חיי אדם", פרק קלח, סעיף ה; וכן פסק משנה ברורה, סוף סי' תקפ"א).
אבל יש נימוק תלמודי נוסף מדוע אין ללכת לקבר רחל לבקש ממנה להתעורר ולפעול למען הצלת כלל ישראל, או למען ישועת הפרט. הגמרא (ברכות יח ע"ב) סיכמה שהמתים אינם שומעים מאומה ממה שיאמרו אליהם החיים הבאים לדבר אליהם. כך הבינו התוספות (סוטה לד ע"ב ד"ה אבותי בקשו עלי). ואע"פ שמהר"י ברלין תמה זאת מניין להם? יישבתי הדברים במאמרי ב"תחומין", (כרך כא עמ' 527). ויש ראיה נוספת לכך מדברי הט"ז (שו"ע יו"ד סי' שמד ס"ק א' בשם הירושלמי ע"ז פ"ג ה"א, וכן הוא בבלי שבת קנב ע"ב) שהמת שומע מה שאומרים בנוכחותו אך ורק עד שסוגרים עליו את הקבר. משמע מזה שאח"כ כבר איננו שומע מה שאומרים שם. ובשביל מה לדבר אתו? [הערה צדדית: ואין קושיא מדברי ר' מני שבקש על קברו של אביו (תענית כג סוף ע"ב) כי ב"דקדוקי סופרים" מובא שבכת"י עתיקים של התלמוד המלים "א"ל אבא אבא הני מצטערו לי" חסרות. וגם במקום "קבריה" כתצוב "מערתיה". כנראה זו היא תוספת מאוחרת לגמרא שלנו].
הטעם הפנימי מדוע נקברה רחל בדרך יציאת הגולים לחוץ לארץ
בתחילת דברינו הזכרנו הדרכת הגר"א שיש לחפש במדרשי חז"ל מהו הנמשל והתוך, אליו רמזו. כן בענין דברי יעקב שנקברה רחל בדרך צאתם של ישראל לגלותם בארצות נכר, מה הרעיון? עונה על כך מהר"ל. הוא הגדיר שלאגדותיהם של חז"ל דרושה חקירה עמוקה, כי הם השגה עמוקה ("באר הגולה", מ' קלה). הוא מביא מדרש חז"ל כי כאשר גלו ישראל בזמן חורבן בית המקדש ונהרגו רבבות מישראל, עלו אבות העולם לבקש רחמים מלפני הקב"ה. גם אברהם, גם יצחק, גם יעקב גם משה וכו'. בקשותיהם של כולם נדחו ע"י הקב"ה בטענת חטאיהם של ישראל שהיו ללא נשוא. עד שעלתה רחל אמנו לפני הקב"ה והזכירה את מסירות נפשה, שהיא היתה המיועדת להיות אשתו של יעקב, ואף מסר לה סימני היכר לבל יחליפו אותה עם אחרת מתחת לחופה. אבל בראות רחל את צערה וכלימתה של אחותה, שעלולה ליפול לפני עשו הרשע, היא מסרה לאחותה את אותם הסימנים ובכך הטעתה ליעקב וקבל לאשתו את לאה כאשר חשב שהיא רחל. מסירות נפש כזו, לוותר על בעל כדי להציל אדם אחר מצער, אין לכך אח וריע בכל ההיסטוריה. אנו מבינים שכלל לא ידעה רחל מראש שיעקב יתעקש ויהיה מוכן לעבוד עוד שבע שנים של עבודת פרך ("הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה, ותידד שנתי מעיני") כדי להשיג בסופו של דבר גם את רחל. באותה שעה "מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומם" (מדרש איכה רבה, פתיחה, סוף אות כ"ד).
ודאי שיש במשלים הנ"ל האנשה של הקב"ה, ואין הדברים כפשוטם אלא נאמרו בסגנון שירי. אבל מה היתה כוונת חז"ל? עונה מהר"ל כי עולם הזה נטוי לכף חטא, יש בו סטיה מעבודת האחדות שבבריאה, ולכן בני אדם חוטאים מפני יצר הרע ולא תמיד זה באשמתם. עולם הזה נחשב "עולם הפירוד". אותו מחלוקת בין יהודה ואפרים, בני לאה ובני רחל, הריב המתמיד בין עשרת השבטים למלכי יהודה, הם נחלת עולמנו המפורד ("גור אריה", בראשית, מח, ז ד"ה אבל דע לך). מה הענין? נלע"ד ע"פ דברי המקובלים לאה מייצגת עולם המחשבה, ורחל מייצגת עולם המעשה. במלים אחרות, עשרת השבטים היו דגולים במעשים טובים ולא עסקו כל כך בתורה (כמ"ש הנצי"ב ב"העמק דבר", בראשית מח, יט הרחב דבר). אבל בני יהודה היו קנאים לעיוני התורה. ולכן יהודה הוא שפתח בית מדרש לתורה במצרים (רש"י לבראשית מו, כח). והם גם היו ראשי הסנהדרין. הטוב הוא ששני הכוחות האלו יפעלו יחדיו ובצוותא. אבל אין עולמנו מוכשר לכך. אלו הלומדים מבזים לבעלי המעשים, חושבים אותם לבורים. והבורים מבזים את הלומדים, כאילו הם רק "חמורים נושאים ספרים". וכבר האריך בזה הדיבור הרב אברהם קוק ("המספד בירושלים", במאמרי הראי"ה", עמ' 94-99) שזהו הגורם לגלותם של ישראל; וקשה לתקן את המצב עד שתבוא תקופת המשיח.
וזהו הרעיון של קבורתה של רחל בדרך צאתם ישראל לגלותם. כיון שהארץ כביכול "הקיאה" אותם מפני עונותיהם, מי יודע אם יחזרו שמה, או מתי יחזרו שמה? עולה דמותה של רחל הנפלאה, שעשתה הקרבה אישית מופלאה למסור לאחרת את אהוב ליבה, ואפילו במחיר שתראה את צרתה במקומה כל ימות חייה, והיא עצמה נדחית הצידה ובשפל המקומות. והיא ראתה את "לאה" (כאמור ע"פ המקובלים מייצגת את עולם המחשבות, עולם התורה) כמעולה ורצויה. לא רק שלא קטרגה עליה להגיד תקחי לך מי שיהיה אבל תעזבי לי את בעלי, אלא אפילו נתנה לאחותה מקום כבוד וברכה בביתה. זאת היא המתקנת את אומללותם של ישראל שהפרידו בין עולם המחשבה לעולם המעשה, שחטאו בפועל ולא קיימו את המצוות ששמעו עליהן; למדו אותן, ולא קיימו אותן. לפי מהר"ל הנ"ל, רחל מזכירה שבעולמנו המקולקל, יש פירוד בין מחשבה ומעשה. ובזאת יש לימוד זכות על ישראל.
ולכן כאשר נדייק בלשון המדרש (בראשית רבה פרשה פב, ועיין "תורה שלימה", בראשית לה אות פה) נמצא שלא מוזכר שהיהודים יתפללו שם בעת שעוברים ליד קברה. אלא המדרש אומר שכאשר הם עוברים, דמות דיוקנה של רחל בגנזי מרומים "טוענת" לפני הקב"ה (זאת אומרת המעשה המופלא שלה פועל ישועות נמרצות לסנגר זכות עלינו למרות שהפרדנו וקלקלנו). ואין צריכים לומר כי ויכוח זה נעשה ונוצר כל פעם שעוברים שם, אלא בדרך מליצה אמרו כך כאילו כי ראוי היה לה' לומר כך, וכך ראוי לה להשיב. [כך סגנון מהר"ל ב"תפארת ישראל", פרק כד, לענין ויכוח משה עם המלאכים].
ובזה יש פיוס גדול ליוסף על מה שיעקב קבר את רחל רק בדרך אפרתה. להורות על לימוד זכות שלה על ישראל, למרות יציאת ישראל לגולה על עונותיהם. יבין כל קורא שלא פירשנו חלילה שאין המדרש נכון, אלא פירשנו אותו לפי משמעותו הפנימית מלאה עוצמה ועוז. וגם נסינו שיהיה המדרש תואם את ההלכה הנגלית.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
למה לשמור על הקדושה?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.
אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.
תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א התכונה העליונה
דרך הקודש יג - טו
יש סוגים שונים של צמאון לה' - צמאון שכלי, דמיוני, רגשי או לימודי. צריך לדעת להבחין ביניהם. לצדיקים יש תכונה עליונה, שנוה מהמון העם. ולכן הם נדרשים לתשוקה תמידית לקודש. בעלי נשמה שירית צריכים לדעת את תכונתם ואת המזון הרוחני שלהם. הם צריכים לדעת לממש את יסוד ההתלהבות שלהם בעניינים רוחניים.
מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.
מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.
אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".
"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.
