ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
אנו עומדים לפני אמירת הסליחות.
אמרו חכמים שאם יש אדם שאיננו בוש כשהוא עומד ומתוודה לפני ה', או שאדם זה אינו מכיר בחטא, או שאינו מכיר לפני מי הוא עומד. כי אם אדם מכיר שהוא עומד לפני ריבונו של עולם, והוא יודע את עומק החטא שעשה - לא יתכן שהוא לא יעמוד בוש ונכלם כשהוא מתוודה לפני ריבונו של עולם, ומבקש את סליחתו. אולם, גם אם הגענו להכרת החטא ולהבנה לפני מי אנו עומדים, ושבנו בתשובה, יש לדעת כי תשובה לחוד וכפרה לחוד. יש תשובה ללא כפרה, ויש כפרה ללא תשובה.
חז"ל אמרו 1 שיש ארבעה חילוקי כפרה. אם אדם עבר על עשה ושב מוחלים לו מיד, אבל אם עבר על לא תעשה - תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. אם אדם עבר על לא תעשה שיש בו כרת אז תשובה ויום הכיפורים תולים וייסורים מכפרים, ואם אדם עבר על עבירה שיש בה חילול ה' - אז תשובה, יום הכיפורים וייסורים תולים, ורק המיתה מכפרת. יכול להיות אדם שחזר בתשובה ונהיה צדיק, אם לפני כן הוא היה פסול לעדות אז עכשיו הוא כשר לעשות, אך עדיין כפרה איננה. נמצא שלא תמיד הכפרה נעשית מיד עם התשובה. וכך גם יכולה להיות כפרה ללא תשובה, כפי שפוסק הרמב"ם שבעבירות קלות יום הכיפורים מכפר גם על אלו שאינם שבים בתשובה. יום הכיפורים הוא יום כפרה כללי, שבו הקב"ה מוחל מחילה כללית לעם ישראל, ואם יש אנשים שלא שבו בתשובה הם נבלעים בציבור בכללותו ומתכפרים. הם לא השתנו ולא נעשו צדיקים אך הם לא יקבלו עונש.
מחיצות ביננו לבין אלוקינו כשבית המקדש חרב
בזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל יכולים להביא קרבן ולהתכפר על חטאיהם. מאז שחרב בית המקדש אין לנו קרבן שיכול לכפר, ויתר על כן - מאז שחרב בית המקדש יש כביכול מסך המפריד בינינו לבין אלוקינו. גלינו מארצנו, נסתתמו הדרכים, ותקופה ארוכה היינו מנותקים מהארץ ומירושלים, וכמובן בית המקדש חרב. אלו הן מחיצות ממשיות ובולטות, המפרידות בינינו לבין אלוקינו.
להתאסף באגודה אחת
חכמים לימדו אותנו באלו דרכים אפשר לכפר על עוונות, גם כשבית המקדש חרב. כך נאמר בתנא דבי אליהו 2 :
יענך ה' ביום צרה - היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב וקרבנות בטלין בעונותיהן של ישראל, והיה מצטער על ישראל ואמר: בשעה שהצרות באות על ישראל מי מכפר עליהם? אמר לו הקב"ה, דוד אל תצטער, שכבר גיליתי סדרי סליחה למשה ואמרתי לו, בשעה שהצרות באות על ישראל יעמדו לפני יחד באגודה אחת ויתוודו על עוונותיהם ויאמרו לפני סדרי סליחה ואני עונה אותם. והיכן גילה אותם? אמר ר' יוחנן ויעבור ה' על פניו ויקרא... אמר לו הקב"ה למשה אם יהיה תלמיד חכם בדור שיש בידו להוציא את ישראל ידי חובתן אל יזוח דעתו מלהתפלל עליהם, אלא יסתכל בי שלא היה עמי שותף במעשה בראשית, ואני בעצמי ירדתי וגליתי סדרי סליחה לישראל, וכן ממני ילמדו כל באי עולם. וכל מי שיש בידו להוציא את ישראל ידי חובתן והוא מוציא אותם אני נותן לו שכר טוב.
למדנו מכאן שעצם ההתאספות באגודה אחת והעמידה לפני ה' בבקשת סליחה והזכרת שלש עשרה מידות, שזהו סדר התפילה שהקב"ה לימד אותנו להתפלל לפניו - הריהן דרך העוקפת את הדרך הישרה. הדרך הישרה היא כאשר בית המקדש בנוי, וישראל עומדים לפני ה' בלי מחיצות ומתפללים לפני ריבונו של עולם. ועכשיו כשבית המקדש חרב אנחנו צריכים לבוא לפניו בדרכים עוקפות, בתחנונים, בבקשת רחמים.
תורה וגמילות חסדים
אומרת הגמרא 3 :
"לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה, אמר רבא בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה. אביי אמר בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין.
למדנו מכאן שתורה וגמילות חסדים יכולים לכפר גם על עוונות כאלו, שזבח ומנחה אינם מכפרים עליהם. מדובר כאן על לימוד התורה בכל שלמותה, בדבקות, בהתמסרות ובהתבטלות אל התורה, בצורה שבה אביי ורבא עסקו בתורה. וכן אומרת הגמרא 4 :
"אמר ריש לקיש, מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה לחטאת? כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא חטאת. אמר רבא האי לעולה למנחה, עולה ומנחה מיבעי ליה! אלא אמר רבא כל העוסק בתורה, אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא אשם".
העברה על המידות
עוד אומרת הגמרא 5 :
"אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נשא עון ועבר על פשע, למי נושא עון? למי שעובר על פשע".
ריבונו של עולם נוהג במידה כנגד מידה, ואם אדם מוחל לאחרים ומעביר על מידותיו, למרות שפגעו בו והוא היה יכול לעמוד על שלו ולא לוותר הוא מתעלה ומעביר על מידותיו, הרי גם משמים מעבירים לו על כל פשעיו.
התיקון והתפילה
בדרכים הללו אנו ניגשים לריבונו של עולם בשעה הזו. עוד לפני יום הדין אנו ניגשים בבקשה מריבונו של עולם שלא ידון אותנו במידת הדין אלא במידת הרחמים, לפנים משורת הדין. אנו מצידנו מקבלים על עצמנו שנשתדל לתקן מה שפגמנו, התיקון הוא באותו האיבר שבו פגמנו. אם חס וחלילה נכשלנו בדיבור אסור, נחליט לקדש את הפה לדבר דברים שבקדושה ובטהרה. כנגד הרהורים רעים נקבל על עצמנו להרהר הרהורים טובים שבקדושה ובטהרה, ועצם הקבלה, הרצון, החפץ והתחינה לריבונו של עולם שיעביר על מידותיו ויחוס על עמו ישראל הם בעלי ערך עצום.
דברים אלו נכונים במיוחד בתקופה שאנו עומדים בה, בשנים של מאבק על ארץ ישראל ועל ירושלים. אנו מבקשים מהקב"ה שיראה את מסירות הנפש של עם ישראל, של המתיישבים ביהודה ובשומרון, בחבל עזה ובכל ארץ ישראל, המתיישבים שנשארים נאמנים לארץ ישראל למרות כל הסכנות והקשיים, ודבר זה מהווה זכויות גדולות שאיתם אנו יכולים לבוא ולבקש מריבונו של עולם שיסלח לנו, שיגאלנו גאולה שלמה, שיבנה את בית המקדש, שיגרש את אויבנו מארץ ישראל, שארץ ישראל תישאר רק בידינו, שמקום המקדש יהיה מקום שבנוי לתפארה ונעשה שם את עבודת בית המקדש בקדושה ובטהרה, כהנים ולוים וישראל במעמדם.
אנו נבקש את כל הדברים הללו מריבונו של עולם, באמונה ובתקוה שאנו קרובים לגאולתנו השלמה, ונבקש שריבונו של עולם יקרב אותה אלינו עוד ועוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
