ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
לגבי שומר חינם, הכלל הוא שהכל לפי הפקדון (רמב"ם הלכות שאלה פרק ד הלכה ב - ג), וכל חפץ צריך להישמר כפי הראוי לו.
הגמרא (בבא מציעא מב.) אומרת ש'כספים אין להם שמירה אלא בקרקע'. אמנם, הגמרא שם מסייגת כלל זה, ואומרת, שאם המפקיד הפקיד בערב שבת, כך שאין לשומר זמן לקבור את הכסף בקרקע, אין השומר נחשב פושע אם לא קבר את הכסף בקרקע. על פי עקרון זה כתב התשב"ץ, שאם אדם נתן כסף לחברו על מנת שיעביר את המכס, ונגנב, הרי המפקיד נתן אדעתא דהכי שלא ישמור בקרקע, אלא יעביר עם שאר חפציו, והרי זה דומה למי שהפקיד בערב שבת, שאין חיוב לשמור דווקא בקרקע.
הרא"ש (בבא מציעא פרק ג סימן כא) מביא את דברי הר"י אלברצלוני, שכתב, שרק במקום ששכיחים גנבים ואנשים רמאים, אז צריך שמירה דווקא בקרקע. אבל בימינו, אין צורך לשמור דווקא בקרקע. הרא"ש הוסיף נימוק עפ"י הירושלמי, שאם מפקיד עם שאר חפציו, פטור. הרמב"ן ציין, שאין כוונת הירושלמי שכל פעם שהשומר את הפקדון מניח עם שאר חפציו פטור, אלא רק אם הניח במקום שכל אדם רגיל להניח בו את חפציו.
הב"י (חושן משפט סימן קצא) ציין שהרמב"ם (הלכות שאלה פרק ד הלכה ד), כתב סתם שצריך להפקיד בקרקע, ולא הזכיר שבימינו הדין שונה, ומכאן שהרמב"ם לא פסק כר"י אלברצלוני. אמנם, המגיד משנה כתב שגם לדעת הרמב"ם, היות שכל השומרים אינם שמים בקרקע, הרי שכל המפקיד, מפקיד על דעת שישמר בדרך הרגילה.
נמצא, שאצל שומר חינם, חיוב השמירה מוגדר כהנחת החפץ במקום המשתמר על פי הראוי לכל חפץ, ועל פי הציפיות של המפקיד. ציפיות אלו תלויות, באופן השמירה המקובל לגבי חפצים מסוג זה.
כהמשך למה שכתבנו, נתיבות המשפט (סימן רצא סקכ"ד) אומר, שעל שומר חינם אין חובת שמירה על ידי מעשה, אלא רק חובה להניח במקום המשתמר. לדבר זה הוא מביא שתי נפקא מינות:
(א) במחנה אפרים (הלכות שומרים סימן לח) כתב, שהשומר אינו נחשב כעובד עבור המפקיד, ולכן אם אחרי שנהיה שומר הפקיד גם הוא חפץ אצל המפקיד הראשון, לא יהיה לו פטור של שאלה בבעלים.
(ב)המגיד משנה (הלכות שאלה פרק ז הלכה יא) כותב, ששומר חינם אינו יכול לחזור בו אם קיבל את החפץ לזמן מסויים, אבל שומר שכר, סובר הנתיבות יכול לחזור בו כדין כל פועל שיכול לחזור בחצי היום.
לעומת זאת, בשאלת רמת השמירה אצל שומר שכר, שחייב גם בגניבה ואבידה, ישנן שתי שיטות יסודיות בראשונים:
התוספות (בבא קמא נז. ד"ה כגון) מקשים, מדוע הגמ' שם אומרת ששומר שכר פטור רק בטענה שהחפץ נגנב על ידי שודד חמוש (-'לסטים מזויין') ולא בטענה שהחפץ היה שמור היטב, והגנב היה כשרוני מעבר לרגיל. אחד התירוצים בתוספות הוא:
"ונראה לר"י דכיון שחייב הכתוב שומר שכר בגניבה וסתם גניבה קרובה לאונס כדאמרינן בהשואל (שם) סברא הוא דבכל ענין שתהיה הגניבה יתחייב מגזרת הכתוב אפילו באונס גמור ואף על גב דבלסטים מזויין דהיינו שבויה דקרא פטר בו הכתוב אף על פי שאין אונסו גדול יותר".
דהיינו, שחיובו של שומר שכר לשמור אינו חיוב של הנחת החפץ במקום המשתמר בלבד, אלא שמירה אקטיבית, על ידי פעולה. אילו השומר היה שומר על החפץ באופן אקטיבי, ברור שגם גנב לא היה יכול לקחת את החפץ, אלא על ידי הוצאתו בכוח מן השומר. נמצא, ששומר שכר חייב גם בגניבה ואבידה, משום שהעובדה שהחפץ נגנב או אבד מראה שהוא לא שמר כפי הראוי לו - שמירה אקטיבית, במעשה. אולם, כאשר החפץ נלקח מהשומר בכוח, זו טענת אונס שבה פטור אף שומר שכר.אליבא דשיטה זו, נחלקו הראשונים מה קורה כאשר האונס לא קרה לחפץ, אלא לשומר, כגון שהוא נרדם או היה חולה. הנמוקי יוסף (בבא מציעא כד. מדפי הרי"ף) כותב בשם הרמב"ן שאם האונס אירע לגופו של השומר, היות שהוא לא יכול לשמור, הרי הוא פטור. אבל אם האונס הוא בחפץ והשומר שמר כראוי, הרי הוא חייב כפי שהסברנו לעיל. אבל הרשב"א כותב, שאפילו באונס בגופו של שומר - חייב.
שיטה שניה היא שיטת התוספות במקום אחר (בבא מציעא מב. ד"ה אמר), שנגנב באונס פטור. המחבר (חושן משפט סימן שג סעיף ב) פסק כשיטה הראשונה, שרק בטענת לסטים מזויין נפטר שומר שכר, וכן נראית דעת נתיבות המשפט (שם סק"ב) ופסק כדעת הרשב"א, שבאונס בגופו של שומר חייב. אבל הגר"א (אות ד בליקוט) והש"ך (סק"ד) חולקים וסוברים כשיטה השניה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













