ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
לגבי שומר חינם, הכלל הוא שהכל לפי הפקדון (רמב"ם הלכות שאלה פרק ד הלכה ב - ג), וכל חפץ צריך להישמר כפי הראוי לו.
הגמרא (בבא מציעא מב.) אומרת ש'כספים אין להם שמירה אלא בקרקע'. אמנם, הגמרא שם מסייגת כלל זה, ואומרת, שאם המפקיד הפקיד בערב שבת, כך שאין לשומר זמן לקבור את הכסף בקרקע, אין השומר נחשב פושע אם לא קבר את הכסף בקרקע. על פי עקרון זה כתב התשב"ץ, שאם אדם נתן כסף לחברו על מנת שיעביר את המכס, ונגנב, הרי המפקיד נתן אדעתא דהכי שלא ישמור בקרקע, אלא יעביר עם שאר חפציו, והרי זה דומה למי שהפקיד בערב שבת, שאין חיוב לשמור דווקא בקרקע.
הרא"ש (בבא מציעא פרק ג סימן כא) מביא את דברי הר"י אלברצלוני, שכתב, שרק במקום ששכיחים גנבים ואנשים רמאים, אז צריך שמירה דווקא בקרקע. אבל בימינו, אין צורך לשמור דווקא בקרקע. הרא"ש הוסיף נימוק עפ"י הירושלמי, שאם מפקיד עם שאר חפציו, פטור. הרמב"ן ציין, שאין כוונת הירושלמי שכל פעם שהשומר את הפקדון מניח עם שאר חפציו פטור, אלא רק אם הניח במקום שכל אדם רגיל להניח בו את חפציו.
הב"י (חושן משפט סימן קצא) ציין שהרמב"ם (הלכות שאלה פרק ד הלכה ד), כתב סתם שצריך להפקיד בקרקע, ולא הזכיר שבימינו הדין שונה, ומכאן שהרמב"ם לא פסק כר"י אלברצלוני. אמנם, המגיד משנה כתב שגם לדעת הרמב"ם, היות שכל השומרים אינם שמים בקרקע, הרי שכל המפקיד, מפקיד על דעת שישמר בדרך הרגילה.
נמצא, שאצל שומר חינם, חיוב השמירה מוגדר כהנחת החפץ במקום המשתמר על פי הראוי לכל חפץ, ועל פי הציפיות של המפקיד. ציפיות אלו תלויות, באופן השמירה המקובל לגבי חפצים מסוג זה.
כהמשך למה שכתבנו, נתיבות המשפט (סימן רצא סקכ"ד) אומר, שעל שומר חינם אין חובת שמירה על ידי מעשה, אלא רק חובה להניח במקום המשתמר. לדבר זה הוא מביא שתי נפקא מינות:
(א) במחנה אפרים (הלכות שומרים סימן לח) כתב, שהשומר אינו נחשב כעובד עבור המפקיד, ולכן אם אחרי שנהיה שומר הפקיד גם הוא חפץ אצל המפקיד הראשון, לא יהיה לו פטור של שאלה בבעלים.
(ב)המגיד משנה (הלכות שאלה פרק ז הלכה יא) כותב, ששומר חינם אינו יכול לחזור בו אם קיבל את החפץ לזמן מסויים, אבל שומר שכר, סובר הנתיבות יכול לחזור בו כדין כל פועל שיכול לחזור בחצי היום.
לעומת זאת, בשאלת רמת השמירה אצל שומר שכר, שחייב גם בגניבה ואבידה, ישנן שתי שיטות יסודיות בראשונים:
התוספות (בבא קמא נז. ד"ה כגון) מקשים, מדוע הגמ' שם אומרת ששומר שכר פטור רק בטענה שהחפץ נגנב על ידי שודד חמוש (-'לסטים מזויין') ולא בטענה שהחפץ היה שמור היטב, והגנב היה כשרוני מעבר לרגיל. אחד התירוצים בתוספות הוא:
"ונראה לר"י דכיון שחייב הכתוב שומר שכר בגניבה וסתם גניבה קרובה לאונס כדאמרינן בהשואל (שם) סברא הוא דבכל ענין שתהיה הגניבה יתחייב מגזרת הכתוב אפילו באונס גמור ואף על גב דבלסטים מזויין דהיינו שבויה דקרא פטר בו הכתוב אף על פי שאין אונסו גדול יותר".
דהיינו, שחיובו של שומר שכר לשמור אינו חיוב של הנחת החפץ במקום המשתמר בלבד, אלא שמירה אקטיבית, על ידי פעולה. אילו השומר היה שומר על החפץ באופן אקטיבי, ברור שגם גנב לא היה יכול לקחת את החפץ, אלא על ידי הוצאתו בכוח מן השומר. נמצא, ששומר שכר חייב גם בגניבה ואבידה, משום שהעובדה שהחפץ נגנב או אבד מראה שהוא לא שמר כפי הראוי לו - שמירה אקטיבית, במעשה. אולם, כאשר החפץ נלקח מהשומר בכוח, זו טענת אונס שבה פטור אף שומר שכר.אליבא דשיטה זו, נחלקו הראשונים מה קורה כאשר האונס לא קרה לחפץ, אלא לשומר, כגון שהוא נרדם או היה חולה. הנמוקי יוסף (בבא מציעא כד. מדפי הרי"ף) כותב בשם הרמב"ן שאם האונס אירע לגופו של השומר, היות שהוא לא יכול לשמור, הרי הוא פטור. אבל אם האונס הוא בחפץ והשומר שמר כראוי, הרי הוא חייב כפי שהסברנו לעיל. אבל הרשב"א כותב, שאפילו באונס בגופו של שומר - חייב.
שיטה שניה היא שיטת התוספות במקום אחר (בבא מציעא מב. ד"ה אמר), שנגנב באונס פטור. המחבר (חושן משפט סימן שג סעיף ב) פסק כשיטה הראשונה, שרק בטענת לסטים מזויין נפטר שומר שכר, וכן נראית דעת נתיבות המשפט (שם סק"ב) ופסק כדעת הרשב"א, שבאונס בגופו של שומר חייב. אבל הגר"א (אות ד בליקוט) והש"ך (סק"ד) חולקים וסוברים כשיטה השניה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
