ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בתחילת שירת האזינו נאמר "יערף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי וכו'". פסוק זה מתפרש על ידי פרשני המקרא בשתי צורות עיקריות. דרך אחת היא לפרש שהפסוק מתייחס אל מילות ההקדמה לשירה, והמילים "לקחי" ו"אמרתי" מכוונות כלפי התוכחה שמשה אמור להשמיע בהמשך כלפי עם ישראל. וכפי שמפרש האבן עזרא "לקחי - מה שיקח אחד ממנו כטעם לימוד", ועיקר הטעם שיתפלל משה הוא שיהיו דבריו כטל ומטר שלא ישובו ריקם, דהיינו "שיכנסו דבריו בליבות השומעים כמעשה הגשם על הארץ להולידה ולהצמיחה".
פירוש הכלי יקר
אמנם הכלי יקר הולך גם הוא בדרכו של האבן עזרא, אך הוא מבחין בין סוגים שונים של שומעים. עם כל ציבור יש לדבר בצורה שונה. "לקחי" - משה רבנו כביכול לקח מפי הגבורה דברים שלא נאמרו לו אלא נאמרו ליהושע. שני דברים נאמרו ליהושע: מצד אחד נאמר לו "כי אתה תביא את בני ישראל - בעל כרחם, טול מקל והך על קדקדם", ומצד שני נאמר לו "כי אתה תבוא את העם - הכל לפי דעתם".
יש צורך לדבר קשות אך לא עם כל האדם. דומה הדבר למטר היורד בגבורה אבל אין הכל שמחים בו. דברים קשים - אנשי המעלה שמחים בהם, אבל לא המון העם, ולכן צריך המוכיח למעט בהם מפני כבודן של ישראל, ומשום כך נאמר "יערף" שהוא מלשון טיפה.
לעומת זאת הסגנון השני של דברים רכים מתאים לרוב העם והכל שמחים בו, ועל כך אומר משה "תיזל כטל אימרתי", הכל שמחים בטל ולשון "תיזל" מורה על ריבוי.
כך מתפרש גם המשך הפסוק "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב". שעירים זה מטר דק הדומה לטל והוא שייך לדשא - לכלל, ואילו רביבים זה המטר היורה כחץ והוא שייך לעשב - לבודדים.
הפסוק מוסב על התורה - פירוש רש"י
דרך שנייה במפרשים היא, שהפסוק מוסב על התורה עצמה בהבחנת מדרגותיה וחלקיה.
רש"י מבאר את הדימוי לטל ולמטר, שהתורה היא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כמו השמיים העורפים טל ומטר על הארץ, וכאן נכנסת ההבחנה בין טל שהכל שמחים בו למטר שיש בו עצבים לבריות, "כשעירים" הכוונה לרוחות שגם להם תפקיד בחיזוק כוחו של הצמח, וכך דברי תורה מגדלים את לומדיהם. התורה, כאמור בפסוק זה, פועלת בכמה מישורים ומשפיעה שפע חיים על המציאות בכלל ועל לומדיה בפרט ברבדים שונים.
פירוש הספורנו
הספורנו גם פירש את הפסוק על התורה, אך לדעתו החלוקה בין טל ומטר מוסבת על מקבליה של התורה. למבינים המוכנים לקבל מידות החכמה תערוף ותבוא בשטף כמטר ואילו להדיוטות תבוא איזו ידיעה מועטת, אך עם היותה מועטת תהיה טובה כטל לקחת מתנות באדם. כרביבים עלי דשא זהו כינוי למשכילים אשר יביטו נפלאות ממנה בעוד ההדיוטות הם כעשב שרק יקנו בה איזה מדע להכיר בו בוראם.
פירוש אור החיים
אור החיים מפרש שהמטר הוא כינוי לתורה שבכתב שהיא העיקר ויסוד כל דבר, והטל הוא כינוי לתורה שבעל פה שהם תיקונים ודקדוקים שאינם מפורשם בה אלא נרמזים, וכמו שהטל הוא תיקון והעמדה של מה שעשה המטר. אפשר להוסיף ולהסביר שהזמן המתאים לעיסוק בתורה שבכתב מוגבל ליום ולא ללילה, וכמו המטר היורד רק בחורף ולא במשך כל השנה, בעוד שלזמן לימוד התורה שבעל פה אין שום הגבלה וכמו הטל היורד אף בקיץ.
ההבחנה בהמשך הפסוק בין רביבים לשעירים מתייחסת לפי פירושו של אור החיים לתביעה שנתבע כל אדם בלימוד התורה, יש מדרגות שונות ביכולת של בני האדם ולפיכך יש הנדרשים להתאמץ הרבה ויש שנדרשים פחות.
פירוש הנצי"ב
לנצי"ב מוולוזין בפירוש העמק דבר מהלך מיוחד בהסבר הפסוק אשר גם לדעתו מוסב על התורה. ראשית מבאר הנצי"ב את החילוק בין לקחי לאמרתי. התורה נקראת לקח מלשון מקח כמו שכתוב במ"ר פרשת יתרו על הפסוק בתהילים "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם". תורה היא מקח הנקנה ביגיעה, ומטר הוא השפע הבא מלמעלה וצריך להבין שכל השפע הבא מלמעלה אינו בא אלא מכח התורה. אמנם לא בתורה סתם אלא דוקא תורה שהיא "לקחי" דהיינו אותה תורה הנקנית ביגיעה. לעומת זאת ישנן השפעות קטנות כטל והן באות גם בזכות דברי תורה המובנים גם להמון בלא יגיעה. להבנה זו, אשר לדעת הנצי"ב היא פשוטו של מקרא, הפניה של משה היא לשמים ולארץ משום שתפקידם להשפיע את השפע למציאות וזה כל חפצם ותשוקתם ובקשתו של משה אליהם היא שלא יפעלו לפי תאוותם כביכול אלא "הבו גודל לאלקינו" להתאים השפעתם לתורה ולרצון ה'.
ומוסיף הנצי"ב שחז"ל פירשו באופן מעט שונה. הפסוק עוסק בתורה אמנם הפניה לשמים ולארץ משמעות אחרת לה. הכינוי שמים מוסב על ת"ח זקני הדור והכינוי ארץ מוסב על ההמון המקבלים, ותכן הפסוק הוא שכאשר ישמעו ת"ח וזקני הדור עמוק ההלכות ויהיו יגעים להאזין ולהקשיב אזי ימצאו המה דברים להשמיע להמון העם. יערף כמטר לקחי - כאשר מטר יורד בזעף מכופף האדם את ראשו והמטר מכה על ערפו וכך העמל בלימוד ההלכות נכפף עד שראשו כפוף כשור. מתוך כך זוכה הוא להזיל דברים המתקבלים על לב הבריות כמו הטל שנוח לבריות. כשעירים עלי דשא-בשעת שטפון הדשא כורע על האדמה אבל זהו עיקר גידולו כך התורה בעמלה מתשת כחו של אדם אבל זהו עיקר גידולו.
יש פה רמז גם לסדר לימודו של האדם, בתחילה שוקד בלימוד ההלכות שהן דורשות יגיעה ורק לאחר מכן בעניני דרש הנאמרים כטל, משום שבהם יש חשש גדול שיטעה. מוסיף הנצי"ב ב"הרחב דבר" שחז"ל דורשים "ורב דגן ותירוש" - ורב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה. וכך "יחיו דגן ויפרחו גפן" - דגן זה תלמוד וגפן זה אגדה, למדנו סדר הלימוד כשם שאין לשתות יין ללא אכילה קודמת, באשר אז היין משכר ומאבד הדעת, כך בסדר לימודו של האדם - קודם תלמוד ואך אחר כך אגדה. סדר הלימוד של האדם משול לגידולו של עץ, עיקר גדולו מהגשם אך זקוק הוא בהמשך לטל!, המטר הוא עיקר לימודו דהיינו לימוד שיש בו כאב ומאמץ ויגיעה והטל משמש כתוספת לקיים את שקנה וזהו האגדה. והשמש גם היא נדרשת לגידולו של העץ, דהיינו יש צריך גם בחכמות חיצוניות הנמשלות לשמש, אך אסור להפוך את הסדר, שהרי אם תבוא עליו השמש בשלבים בהם הוא זקוק למים רבים - הוא ייבש. לאחר שהתייגע האדם בלימוד וקנה עיקר התורה יש מקום לתוספת אגדה והדרכה במוסרים טובים כיצד להתנהג בהליכות העולם. ולאחר מכן ישלים בידיעת החכמות החיצוניות שתפקידן להמתיק ולעדן את התורה כשמש שממתקת את פירות האילן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















