ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בתחילת שירת האזינו נאמר "יערף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי וכו'". פסוק זה מתפרש על ידי פרשני המקרא בשתי צורות עיקריות. דרך אחת היא לפרש שהפסוק מתייחס אל מילות ההקדמה לשירה, והמילים "לקחי" ו"אמרתי" מכוונות כלפי התוכחה שמשה אמור להשמיע בהמשך כלפי עם ישראל. וכפי שמפרש האבן עזרא "לקחי - מה שיקח אחד ממנו כטעם לימוד", ועיקר הטעם שיתפלל משה הוא שיהיו דבריו כטל ומטר שלא ישובו ריקם, דהיינו "שיכנסו דבריו בליבות השומעים כמעשה הגשם על הארץ להולידה ולהצמיחה".
פירוש הכלי יקר
אמנם הכלי יקר הולך גם הוא בדרכו של האבן עזרא, אך הוא מבחין בין סוגים שונים של שומעים. עם כל ציבור יש לדבר בצורה שונה. "לקחי" - משה רבנו כביכול לקח מפי הגבורה דברים שלא נאמרו לו אלא נאמרו ליהושע. שני דברים נאמרו ליהושע: מצד אחד נאמר לו "כי אתה תביא את בני ישראל - בעל כרחם, טול מקל והך על קדקדם", ומצד שני נאמר לו "כי אתה תבוא את העם - הכל לפי דעתם".
יש צורך לדבר קשות אך לא עם כל האדם. דומה הדבר למטר היורד בגבורה אבל אין הכל שמחים בו. דברים קשים - אנשי המעלה שמחים בהם, אבל לא המון העם, ולכן צריך המוכיח למעט בהם מפני כבודן של ישראל, ומשום כך נאמר "יערף" שהוא מלשון טיפה.
לעומת זאת הסגנון השני של דברים רכים מתאים לרוב העם והכל שמחים בו, ועל כך אומר משה "תיזל כטל אימרתי", הכל שמחים בטל ולשון "תיזל" מורה על ריבוי.
כך מתפרש גם המשך הפסוק "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב". שעירים זה מטר דק הדומה לטל והוא שייך לדשא - לכלל, ואילו רביבים זה המטר היורה כחץ והוא שייך לעשב - לבודדים.
הפסוק מוסב על התורה - פירוש רש"י
דרך שנייה במפרשים היא, שהפסוק מוסב על התורה עצמה בהבחנת מדרגותיה וחלקיה.
רש"י מבאר את הדימוי לטל ולמטר, שהתורה היא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כמו השמיים העורפים טל ומטר על הארץ, וכאן נכנסת ההבחנה בין טל שהכל שמחים בו למטר שיש בו עצבים לבריות, "כשעירים" הכוונה לרוחות שגם להם תפקיד בחיזוק כוחו של הצמח, וכך דברי תורה מגדלים את לומדיהם. התורה, כאמור בפסוק זה, פועלת בכמה מישורים ומשפיעה שפע חיים על המציאות בכלל ועל לומדיה בפרט ברבדים שונים.
פירוש הספורנו
הספורנו גם פירש את הפסוק על התורה, אך לדעתו החלוקה בין טל ומטר מוסבת על מקבליה של התורה. למבינים המוכנים לקבל מידות החכמה תערוף ותבוא בשטף כמטר ואילו להדיוטות תבוא איזו ידיעה מועטת, אך עם היותה מועטת תהיה טובה כטל לקחת מתנות באדם. כרביבים עלי דשא זהו כינוי למשכילים אשר יביטו נפלאות ממנה בעוד ההדיוטות הם כעשב שרק יקנו בה איזה מדע להכיר בו בוראם.
פירוש אור החיים
אור החיים מפרש שהמטר הוא כינוי לתורה שבכתב שהיא העיקר ויסוד כל דבר, והטל הוא כינוי לתורה שבעל פה שהם תיקונים ודקדוקים שאינם מפורשם בה אלא נרמזים, וכמו שהטל הוא תיקון והעמדה של מה שעשה המטר. אפשר להוסיף ולהסביר שהזמן המתאים לעיסוק בתורה שבכתב מוגבל ליום ולא ללילה, וכמו המטר היורד רק בחורף ולא במשך כל השנה, בעוד שלזמן לימוד התורה שבעל פה אין שום הגבלה וכמו הטל היורד אף בקיץ.
ההבחנה בהמשך הפסוק בין רביבים לשעירים מתייחסת לפי פירושו של אור החיים לתביעה שנתבע כל אדם בלימוד התורה, יש מדרגות שונות ביכולת של בני האדם ולפיכך יש הנדרשים להתאמץ הרבה ויש שנדרשים פחות.
פירוש הנצי"ב
לנצי"ב מוולוזין בפירוש העמק דבר מהלך מיוחד בהסבר הפסוק אשר גם לדעתו מוסב על התורה. ראשית מבאר הנצי"ב את החילוק בין לקחי לאמרתי. התורה נקראת לקח מלשון מקח כמו שכתוב במ"ר פרשת יתרו על הפסוק בתהילים "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם". תורה היא מקח הנקנה ביגיעה, ומטר הוא השפע הבא מלמעלה וצריך להבין שכל השפע הבא מלמעלה אינו בא אלא מכח התורה. אמנם לא בתורה סתם אלא דוקא תורה שהיא "לקחי" דהיינו אותה תורה הנקנית ביגיעה. לעומת זאת ישנן השפעות קטנות כטל והן באות גם בזכות דברי תורה המובנים גם להמון בלא יגיעה. להבנה זו, אשר לדעת הנצי"ב היא פשוטו של מקרא, הפניה של משה היא לשמים ולארץ משום שתפקידם להשפיע את השפע למציאות וזה כל חפצם ותשוקתם ובקשתו של משה אליהם היא שלא יפעלו לפי תאוותם כביכול אלא "הבו גודל לאלקינו" להתאים השפעתם לתורה ולרצון ה'.
ומוסיף הנצי"ב שחז"ל פירשו באופן מעט שונה. הפסוק עוסק בתורה אמנם הפניה לשמים ולארץ משמעות אחרת לה. הכינוי שמים מוסב על ת"ח זקני הדור והכינוי ארץ מוסב על ההמון המקבלים, ותכן הפסוק הוא שכאשר ישמעו ת"ח וזקני הדור עמוק ההלכות ויהיו יגעים להאזין ולהקשיב אזי ימצאו המה דברים להשמיע להמון העם. יערף כמטר לקחי - כאשר מטר יורד בזעף מכופף האדם את ראשו והמטר מכה על ערפו וכך העמל בלימוד ההלכות נכפף עד שראשו כפוף כשור. מתוך כך זוכה הוא להזיל דברים המתקבלים על לב הבריות כמו הטל שנוח לבריות. כשעירים עלי דשא-בשעת שטפון הדשא כורע על האדמה אבל זהו עיקר גידולו כך התורה בעמלה מתשת כחו של אדם אבל זהו עיקר גידולו.
יש פה רמז גם לסדר לימודו של האדם, בתחילה שוקד בלימוד ההלכות שהן דורשות יגיעה ורק לאחר מכן בעניני דרש הנאמרים כטל, משום שבהם יש חשש גדול שיטעה. מוסיף הנצי"ב ב"הרחב דבר" שחז"ל דורשים "ורב דגן ותירוש" - ורב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה. וכך "יחיו דגן ויפרחו גפן" - דגן זה תלמוד וגפן זה אגדה, למדנו סדר הלימוד כשם שאין לשתות יין ללא אכילה קודמת, באשר אז היין משכר ומאבד הדעת, כך בסדר לימודו של האדם - קודם תלמוד ואך אחר כך אגדה. סדר הלימוד של האדם משול לגידולו של עץ, עיקר גדולו מהגשם אך זקוק הוא בהמשך לטל!, המטר הוא עיקר לימודו דהיינו לימוד שיש בו כאב ומאמץ ויגיעה והטל משמש כתוספת לקיים את שקנה וזהו האגדה. והשמש גם היא נדרשת לגידולו של העץ, דהיינו יש צריך גם בחכמות חיצוניות הנמשלות לשמש, אך אסור להפוך את הסדר, שהרי אם תבוא עליו השמש בשלבים בהם הוא זקוק למים רבים - הוא ייבש. לאחר שהתייגע האדם בלימוד וקנה עיקר התורה יש מקום לתוספת אגדה והדרכה במוסרים טובים כיצד להתנהג בהליכות העולם. ולאחר מכן ישלים בידיעת החכמות החיצוניות שתפקידן להמתיק ולעדן את התורה כשמש שממתקת את פירות האילן.
איך ללמוד אמונה?
איך מכינים תה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
דיני קדימה בברכות
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
