ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לידה בשבת - הכנה ולווי ;">

בית מדרש הלכה ומנהג רפואה ושמירת הנפש Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (26 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (26 ד')

יח' טבת תשס"ט

לידה בשבת - הכנה ולווי

מתוך כנס חידושים ברפואת נשים, מכון פוע"ה תשס"ט



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
רבקה גרינולד ע"ה בת רפאל

הגדרת "יולדת"
לפני שניגשים להדרכה הלכתית ליולדת, יש להבחין מהו הגדר של יולדת. כדי שנוכל לקרוא לה בשם "מסוכנת", יש להגדיר מהו התהליך המגדיר להלכה את תחילת הלידה.

ירידת מים
ירידת מים אינה נחשבת לתחילת לידה. כך גם ירידת מים לא נחשבת לטומאה. כך כתב אמו"ר הגר"ע יוסף שליט"א בכמה מקומות. פרופ' אברהם סופר התכתב עם הרב יצחק זילברשטיין האם ירידת מים נחשבת כתחילת לידה, מהמשא ומתן יוצא שאין תשובה סופית. זאת, כיון שאי אפשר להשליך מאישה אחת לחברתה, אין דמיון בין מקרה אחד למשנהו, כל מקרה צריך לדון לגופו. ישנן נשים שרק אחר חמש - שש לידות, ירידת מים מבשרת לידה קרובה, אך יש נשים שכבר בלידה הראשונה יש לה את אותה תחושה של אישה שילדה חמש - שש לידות. זהו עניין אישי ולא ניתן לקבוע על פיו קריטריון הלכתי לכלל הנשים.

הופעת צירים
הופעת הצירים היא ההגדרה המקובלת לתחילת לידה, צירים בתכיפות כזו שהאישה מבינה בעצמה שהיא כבר לא יכולה להחזיק מעמד. הפוסקים אמנם כתבו שמדובר בזמן שנתמכת על ידי חברותיה ולא יכולה ללכת בכוחות עצמה ורק אז זה נקרא לידה, אך בזמנם היו יולדים בבית. כיום, כולן הולכות לבית יולדות וההליכה לבית יולדות היא בעצמה חלק בלתי נפרד מהלידה. אם היא תאחר מעט, עלולים להתפתח מצבי סיכון. נמצא, שבהליכה לבית היולדות אני מונע את הסיכון מלהגיע וזה נקרא פיקוח נפש. להלכה, פיקוח נפש שעתיד להתרחש בוודאי, דנים אותו כפיקוח נפש של עכשיו. פיקוח נפש שיש ספק האם יגיע, אליו לא מתייחסים כפיקוח נפש, אלא כספק רחוק. יולדת זהו פיקוח נפש וודאי, שהרי אישה יולדת זה דבר טבעי. בגלל שזה דבר טבעי, ההתייחסות צריכה להיות זהירה, ולכן גם מקילים עוד לפני ש"לא יכולה ללכת בכוחות עצמה".

יישוב הדעת של היולדת
יישוב הדעת של היולדת חשוב לנו מאוד. ככל שהאישה מיושבת בדעתה יותר, היא פחות מגיעה למצבי סיכון.
ויש לכך כמה השלכות:
יולדת הגרה במרחק מבית היולדות- יולדת לא חייבת לשבות בחודש התשיעי, בימים שבהם היא ראויה לילד, במקום קרוב לבית היולדות והיא יכולה להישאר בביתה.
תומכת לידה- יולדת שיש לידה "תומכת לידה" זהו מצב מצוין ומותר לתומכת לחלל שבת כדי לסייע. ההיתר לתומכת לידה אינו רק בלידה ראשונה, ששם זה בא לידי ביטוי מוחשי מחמת הפחדים הגדולים והתומכת לידה מיישבת את דעתה. גם בלידות מתקדמות, פעמים שיש תסבוכות בהריון, התומכת לידה אמורה לשחרר ממנה את הפחדים, אמורה להדריך אותה כיצד לנשום נכון ואת התנועות הנכונות. תומכת לידה זה מצב נפשי, ואף על פי כן מותר לה לחלל את השבת כדי ליישב את דעתה.
בית חולים שיש בו כשרות מהדרין- יש בתי חולים מסויימים שיש בהם כשרות מהדרין שלא ניתן להשיג בבתי חולים אחרים. אישה הרוצה ללדת במקום שתוכל להשיג אוכל למהדרין, זה כבר נקרא יישוב הדעת ובשביל סיבה כזו היא רשאית ליסוע לאותו בית חולים כדי שתתישב דעתה.

הגעה לבית החולים

ישנן שלוש אפשרויות להגעה לבית החולים: ברכב פרטי, במונית ובאמבולנס.
א. האפשרות המועדפת היא אמבולנס . אמבולנס נכון לקריאה בכל רגע, לאמבולנס אין בעיה לכבות את המנוע, לחזור ולהתניע, כיון שהוא צריך להיות מוכן לקריאה בכל רגע. גם נהג אמבולנס יהודי אמור לכבות את המנוע ולהניח אותו במצב שיהיה מוכן לזינוק מיידי לכל קריאה שיידרש.
ב. הדרגה השניה היא מונית . מותר ליסוע עם מונית, אין חובה לחשב חשבונות איך הוא יחזור, האם בגללי הוא יחלל שבת. אך צריך להשתדל מראש שיימצא סכום כסף בארנק, כשמכינים את המסמכים לקראת הלידה בתיק, יש להשאיר גם כסף. כשנוסעים לבית החולים, יש לפתוח את הארנק כדי שהנהג ייקח את הכסף. נהגי מוניות בדרך כלל חשדנים, הנהג דורש את כספו (בצדק) ואנו צריכים לתת לו את מה שמגיע לו.
ג. האפשרות הפחות טובה היא להשתמש ברכב הפרטי . בעבר, היו מכוניות עם הילוכים ידניים, ברכב ידני קל מאוד להורות איך מתנהגים במצב כזה. ברגע שמשחררים את הקלאצ' הרכב מייד כבה מאליו, הנהג לא עושה מעשה בידיים. בעת הירידה מהרכב, הבעל צריך לתמוך באשתו ולעזור לה לרדת מהמכונית, ויהיה לו מותר לנהוג כך ולשחרר את הקלאצ'. אם מראש עמדת החניה היא כזו שאפשר להחנות את הרכב ולהשאיר את המפתחות בפנים, אין שום בעיה. גם אם המצבר יגמר כיוון שלא כיבה את המנוע זה לא נורא (הלידה שווה חמש מאות שקל). כשהכיבוי נעשה בכניסה ולא בחניה, אין עצה אלא שהשומר יקח את הרכב. אם מורידים את האישה סמוך לכניסה ועכשיו הרכב עומד בכניסה וחוסם את המעבר לרכב הבא, מישהו יצטרך להניע את הרכב ולהכניס אותו לחניה. אם בעמדת השומר יש מישהו שאינו יהודי, הוא יכול לקחת את המפתחות ולעשות מה שהוא מבין. אם השומר יהודי, אין ברירה אחרת, אלא יניע את הרכב ויכניס אותו לחניה.

מי מצטרף לנסיעה ללידה?
אישה בשעת הלידה אמורה לקבל את הרוגע המקסימלי כדי שהלידה תעבור בשלום. לכן, כל מה שניתן לעשות כדי שהאישה תהיה רגועה, מי שבהימצאותו ליד היולדת יוכל להרגיע אותה, יכול להצטרף ולחלל שבת יחד עם היולדת.
תומכת לידה- מותר לתומכת לידה לחלל שבת בעצמה כדי להגיע לחדר הלידה ולתמוך ביולדת. תומכת לידה לא ישנה עם היולדת, היא גרה בביתה וצריכה להגיע עם האישה לבית החולים. עדיף לבקש מהנהג לעבור בביתה, לרדת ולבקש ממנה להצטרף. אמנם היא מחללת שבת, אך זה מותר כחלק מהתהליך של פיקוח נפש. אם אין ברירה, אם האישה מרגישה שלא יכולה להחזיק מעמד וצריכה להגיע במהירות, מטלפנים לתומכת הלידה ומבקשים ממנה שתיסע עם הרכב שלה ותבוא. מותר לה גם להניע את הרכב שלה בנפרד כדי להגיע אחרי היולדת אל בית היולדות.
אמא- יולדת הרוצה שאימה תהיה לידה בשעת הלידה, מותר לאימה להצטרף כיון שמסייעת לה ומרגיעה אותה.
בעל- במקרים לא מעטים כשאישה רואה את בעלה לידה היא נרגעת. הרוגע הזה בלידה נותן את כל התמיכה לאישה, את היכולת ללדת בצורה נכונה. לכן, מותר בהחלט לבעל להצטרף לאישה.
הסתפקות במועט- בדרך כלל, בלידה ראשונה החמות רוצה להצטרף והאימא בוודאי והבעל לא מוותר. צריך מראש לתת לאישה אפשרות לבחור את הנחוץ ביותר, ולבקש ממנה שתסתפק במועט. מדובר בשבת, אישה יראת ה' מבינה את ההבחנה ותסתפק במועט. לפעמים תגיד מספיק לי שבעלי יבוא איתי ולפעמים תאמר אני רוצה גם את אימא שלי. אם רוצה גם את האימא וגם את הבעל, מותר גם לבעל להצטרף אפילו שכבר האימא נמצאת לידה ויכולה בהחלט למלא את מקומו של הבעל. החוסר נחת, המחשבה 'איך יכול להיות שבעלי לא יהיה לידי בלידה', גורם למתח פנימי לאישה והאישה בשעת הלידה צריכה להיות רגועה כדי שהלידה תעבור בשלום.

הפלה
דיני יולדת כוללים גם מצב של הפלה ל"ע. דין המפלת שווה לדין היולדת. אישה שמקבלת דימום צריכה להגיע בדחיפות לבית היולדות. אישה שאמורה להפיל, וההפלה כרגע נמצאת במצב דחוף, שחייבת להתבצע בשבת, יכולה לבצע אותה בשבת. אין הבדל בין מפלת ליולדת. כמו שיולדת בשלשה ימים הראשונים ללידתה, בין אם היא רוצה שיחללו עליה שבת ובין אם לא רוצה, בין אם הרופא אומר ובין אם לא, נקראת 'מסוכנת' ומחללים עליה את השבת. כך גם הדין במפלת, אישה שהפילה והיא בתוך שלשה ימים להפלה, דנים אותה כמסוכנת, בין אם מבקשת ובין אם לא. לכן, גם לפני ההפלה, כאשר האישה מבינה שיש לה בעיה רפואית והיא מבינה שהיא נמצאת בתסבוכת שהפיתרון היחיד הוא להגיע בדחיפות לבית החולים, תיסע לבית החולים ברכב כרגיל.

צירים מוקדמים
אישה שמרגישה קצת צירים וכבר חושבת שהולכת ללדת, אם רואה את זה ביום שישי צריכה להשתדל כבר בערב שבת ללכת לבית היולדות. פעמים שהאישה לא מתקבלת ללידה כיון שיש עוד הרבה זמן עד שתלד ואומרים לה שאין מקום בשבילה והיא חייבת לחזור לבית. אם מדובר ביום שישי, אין שום בעיה, יכולה לחזור לביתה לפני שבת. הבעיה מתעוררת כשמדובר בשבת, בבית היולדות היא הרגישה צירים ובבית היולדות אחר בדיקה אומרים לה שעדיין מוקדם לפני הלידה. אסור לה בהחלט לחזור לביתה, אין שום סיבה לכך. צריך לעורר על כך בבתי היולדות שאישה שמגיעה ללידה והיא עדיין רחוקה מתהליך הלידה, אם היא אישה שומרת מצוות או כל יהודיה, צריך להשתדל להשאיר אותה שם (אולי לא במיטה אלא שתסתובב במסדרון או ברחבי בית החולים עד שיתפתחו צירי הלידה כמו שצריך) כיון שאסור לה לחזור, אין לחזרה גדר של פיקוח נפש.

חזרה מבית החולים בשבת
תומכת לידה שהגיעה לבית היולדות על פי קריאת האישה וכן הבעל בעצמו שהשאירו בבית ילדים קטנים וצריך מישהו שישגיח עליהם, הדין תלוי במיקום בית היולדות לעומת בתיהם. אם מדובר במקום עירוני כולו נחשב עיר אחת. לדוגמא: מקצה פתח תקווה ועד מערב ראשון לציון, מהצפון לדרום, הכל נחשב עיר אחת. יולדת הולכת ללדת בבית החולים מעייני הישועה והאבא רוצה לחזור לביתו במערב ראשון לציון, מותר לו לחזור עם נהג גוי לביתו. כך גם הדין בעניין תומכת לידה. הבעיה מתעוררת כאשר היולדת הלכה ללדת מחוץ לתחום וצריך לחזור לביתם. יש מחלוקת גדולה אם תחומין אסורים מדאורייתא או מדרבנן. לכן, בכל המצבים שבית היולדות נמצא רחוק, בשבתות של החודש התשיעי ראוי מאוד שההורים יסכמו מראש עם מישהו בוגר שיישאר עם הילדים אם יצטרכו ללכת ללדת, כך שהבעל לא יצטרך לחזור. לתומכת לידה אין פיתרון, ומחוסר לידה נתיר לאישה שהיא תומכת לידה וצריכה להניק את בנה, לחזור אפילו עם נהג אמבולנס יהודי שבין כה וכה אמור לחזור לאזור הסמוך לביתה, להצטרף לאותו האמבולנס ולהגיע לביתה.

* שיעור זה שוכתב לעלוי נשמתה של רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il