ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
- מדורים
- מכון פוע"ה
- חידושים ברפואת נשים תשס"ט
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה גרינולד ע"ה בת רפאל
לפני שניגשים להדרכה הלכתית ליולדת, יש להבחין מהו הגדר של יולדת. כדי שנוכל לקרוא לה בשם "מסוכנת", יש להגדיר מהו התהליך המגדיר להלכה את תחילת הלידה.
ירידת מים
ירידת מים אינה נחשבת לתחילת לידה. כך גם ירידת מים לא נחשבת לטומאה. כך כתב אמו"ר הגר"ע יוסף שליט"א בכמה מקומות. פרופ' אברהם סופר התכתב עם הרב יצחק זילברשטיין האם ירידת מים נחשבת כתחילת לידה, מהמשא ומתן יוצא שאין תשובה סופית. זאת, כיון שאי אפשר להשליך מאישה אחת לחברתה, אין דמיון בין מקרה אחד למשנהו, כל מקרה צריך לדון לגופו. ישנן נשים שרק אחר חמש - שש לידות, ירידת מים מבשרת לידה קרובה, אך יש נשים שכבר בלידה הראשונה יש לה את אותה תחושה של אישה שילדה חמש - שש לידות. זהו עניין אישי ולא ניתן לקבוע על פיו קריטריון הלכתי לכלל הנשים.
הופעת צירים
הופעת הצירים היא ההגדרה המקובלת לתחילת לידה, צירים בתכיפות כזו שהאישה מבינה בעצמה שהיא כבר לא יכולה להחזיק מעמד. הפוסקים אמנם כתבו שמדובר בזמן שנתמכת על ידי חברותיה ולא יכולה ללכת בכוחות עצמה ורק אז זה נקרא לידה, אך בזמנם היו יולדים בבית. כיום, כולן הולכות לבית יולדות וההליכה לבית יולדות היא בעצמה חלק בלתי נפרד מהלידה. אם היא תאחר מעט, עלולים להתפתח מצבי סיכון. נמצא, שבהליכה לבית היולדות אני מונע את הסיכון מלהגיע וזה נקרא פיקוח נפש. להלכה, פיקוח נפש שעתיד להתרחש בוודאי, דנים אותו כפיקוח נפש של עכשיו. פיקוח נפש שיש ספק האם יגיע, אליו לא מתייחסים כפיקוח נפש, אלא כספק רחוק. יולדת זהו פיקוח נפש וודאי, שהרי אישה יולדת זה דבר טבעי. בגלל שזה דבר טבעי, ההתייחסות צריכה להיות זהירה, ולכן גם מקילים עוד לפני ש"לא יכולה ללכת בכוחות עצמה".
יישוב הדעת של היולדת
יישוב הדעת של היולדת חשוב לנו מאוד. ככל שהאישה מיושבת בדעתה יותר, היא פחות מגיעה למצבי סיכון.
ויש לכך כמה השלכות:
יולדת הגרה במרחק מבית היולדות- יולדת לא חייבת לשבות בחודש התשיעי, בימים שבהם היא ראויה לילד, במקום קרוב לבית היולדות והיא יכולה להישאר בביתה.
תומכת לידה- יולדת שיש לידה "תומכת לידה" זהו מצב מצוין ומותר לתומכת לחלל שבת כדי לסייע. ההיתר לתומכת לידה אינו רק בלידה ראשונה, ששם זה בא לידי ביטוי מוחשי מחמת הפחדים הגדולים והתומכת לידה מיישבת את דעתה. גם בלידות מתקדמות, פעמים שיש תסבוכות בהריון, התומכת לידה אמורה לשחרר ממנה את הפחדים, אמורה להדריך אותה כיצד לנשום נכון ואת התנועות הנכונות. תומכת לידה זה מצב נפשי, ואף על פי כן מותר לה לחלל את השבת כדי ליישב את דעתה.
בית חולים שיש בו כשרות מהדרין- יש בתי חולים מסויימים שיש בהם כשרות מהדרין שלא ניתן להשיג בבתי חולים אחרים. אישה הרוצה ללדת במקום שתוכל להשיג אוכל למהדרין, זה כבר נקרא יישוב הדעת ובשביל סיבה כזו היא רשאית ליסוע לאותו בית חולים כדי שתתישב דעתה.
הגעה לבית החולים
ישנן שלוש אפשרויות להגעה לבית החולים: ברכב פרטי, במונית ובאמבולנס.
א. האפשרות המועדפת היא אמבולנס . אמבולנס נכון לקריאה בכל רגע, לאמבולנס אין בעיה לכבות את המנוע, לחזור ולהתניע, כיון שהוא צריך להיות מוכן לקריאה בכל רגע. גם נהג אמבולנס יהודי אמור לכבות את המנוע ולהניח אותו במצב שיהיה מוכן לזינוק מיידי לכל קריאה שיידרש.
ב. הדרגה השניה היא מונית . מותר ליסוע עם מונית, אין חובה לחשב חשבונות איך הוא יחזור, האם בגללי הוא יחלל שבת. אך צריך להשתדל מראש שיימצא סכום כסף בארנק, כשמכינים את המסמכים לקראת הלידה בתיק, יש להשאיר גם כסף. כשנוסעים לבית החולים, יש לפתוח את הארנק כדי שהנהג ייקח את הכסף. נהגי מוניות בדרך כלל חשדנים, הנהג דורש את כספו (בצדק) ואנו צריכים לתת לו את מה שמגיע לו.
ג. האפשרות הפחות טובה היא להשתמש ברכב הפרטי . בעבר, היו מכוניות עם הילוכים ידניים, ברכב ידני קל מאוד להורות איך מתנהגים במצב כזה. ברגע שמשחררים את הקלאצ' הרכב מייד כבה מאליו, הנהג לא עושה מעשה בידיים. בעת הירידה מהרכב, הבעל צריך לתמוך באשתו ולעזור לה לרדת מהמכונית, ויהיה לו מותר לנהוג כך ולשחרר את הקלאצ'. אם מראש עמדת החניה היא כזו שאפשר להחנות את הרכב ולהשאיר את המפתחות בפנים, אין שום בעיה. גם אם המצבר יגמר כיוון שלא כיבה את המנוע זה לא נורא (הלידה שווה חמש מאות שקל). כשהכיבוי נעשה בכניסה ולא בחניה, אין עצה אלא שהשומר יקח את הרכב. אם מורידים את האישה סמוך לכניסה ועכשיו הרכב עומד בכניסה וחוסם את המעבר לרכב הבא, מישהו יצטרך להניע את הרכב ולהכניס אותו לחניה. אם בעמדת השומר יש מישהו שאינו יהודי, הוא יכול לקחת את המפתחות ולעשות מה שהוא מבין. אם השומר יהודי, אין ברירה אחרת, אלא יניע את הרכב ויכניס אותו לחניה.
מי מצטרף לנסיעה ללידה?
אישה בשעת הלידה אמורה לקבל את הרוגע המקסימלי כדי שהלידה תעבור בשלום. לכן, כל מה שניתן לעשות כדי שהאישה תהיה רגועה, מי שבהימצאותו ליד היולדת יוכל להרגיע אותה, יכול להצטרף ולחלל שבת יחד עם היולדת.
תומכת לידה- מותר לתומכת לידה לחלל שבת בעצמה כדי להגיע לחדר הלידה ולתמוך ביולדת. תומכת לידה לא ישנה עם היולדת, היא גרה בביתה וצריכה להגיע עם האישה לבית החולים. עדיף לבקש מהנהג לעבור בביתה, לרדת ולבקש ממנה להצטרף. אמנם היא מחללת שבת, אך זה מותר כחלק מהתהליך של פיקוח נפש. אם אין ברירה, אם האישה מרגישה שלא יכולה להחזיק מעמד וצריכה להגיע במהירות, מטלפנים לתומכת הלידה ומבקשים ממנה שתיסע עם הרכב שלה ותבוא. מותר לה גם להניע את הרכב שלה בנפרד כדי להגיע אחרי היולדת אל בית היולדות.
אמא- יולדת הרוצה שאימה תהיה לידה בשעת הלידה, מותר לאימה להצטרף כיון שמסייעת לה ומרגיעה אותה.
בעל- במקרים לא מעטים כשאישה רואה את בעלה לידה היא נרגעת. הרוגע הזה בלידה נותן את כל התמיכה לאישה, את היכולת ללדת בצורה נכונה. לכן, מותר בהחלט לבעל להצטרף לאישה.
הסתפקות במועט- בדרך כלל, בלידה ראשונה החמות רוצה להצטרף והאימא בוודאי והבעל לא מוותר. צריך מראש לתת לאישה אפשרות לבחור את הנחוץ ביותר, ולבקש ממנה שתסתפק במועט. מדובר בשבת, אישה יראת ה' מבינה את ההבחנה ותסתפק במועט. לפעמים תגיד מספיק לי שבעלי יבוא איתי ולפעמים תאמר אני רוצה גם את אימא שלי. אם רוצה גם את האימא וגם את הבעל, מותר גם לבעל להצטרף אפילו שכבר האימא נמצאת לידה ויכולה בהחלט למלא את מקומו של הבעל. החוסר נחת, המחשבה 'איך יכול להיות שבעלי לא יהיה לידי בלידה', גורם למתח פנימי לאישה והאישה בשעת הלידה צריכה להיות רגועה כדי שהלידה תעבור בשלום.
הפלה
דיני יולדת כוללים גם מצב של הפלה ל"ע. דין המפלת שווה לדין היולדת. אישה שמקבלת דימום צריכה להגיע בדחיפות לבית היולדות. אישה שאמורה להפיל, וההפלה כרגע נמצאת במצב דחוף, שחייבת להתבצע בשבת, יכולה לבצע אותה בשבת. אין הבדל בין מפלת ליולדת. כמו שיולדת בשלשה ימים הראשונים ללידתה, בין אם היא רוצה שיחללו עליה שבת ובין אם לא רוצה, בין אם הרופא אומר ובין אם לא, נקראת 'מסוכנת' ומחללים עליה את השבת. כך גם הדין במפלת, אישה שהפילה והיא בתוך שלשה ימים להפלה, דנים אותה כמסוכנת, בין אם מבקשת ובין אם לא. לכן, גם לפני ההפלה, כאשר האישה מבינה שיש לה בעיה רפואית והיא מבינה שהיא נמצאת בתסבוכת שהפיתרון היחיד הוא להגיע בדחיפות לבית החולים, תיסע לבית החולים ברכב כרגיל.
צירים מוקדמים
אישה שמרגישה קצת צירים וכבר חושבת שהולכת ללדת, אם רואה את זה ביום שישי צריכה להשתדל כבר בערב שבת ללכת לבית היולדות. פעמים שהאישה לא מתקבלת ללידה כיון שיש עוד הרבה זמן עד שתלד ואומרים לה שאין מקום בשבילה והיא חייבת לחזור לבית. אם מדובר ביום שישי, אין שום בעיה, יכולה לחזור לביתה לפני שבת. הבעיה מתעוררת כשמדובר בשבת, בבית היולדות היא הרגישה צירים ובבית היולדות אחר בדיקה אומרים לה שעדיין מוקדם לפני הלידה. אסור לה בהחלט לחזור לביתה, אין שום סיבה לכך. צריך לעורר על כך בבתי היולדות שאישה שמגיעה ללידה והיא עדיין רחוקה מתהליך הלידה, אם היא אישה שומרת מצוות או כל יהודיה, צריך להשתדל להשאיר אותה שם (אולי לא במיטה אלא שתסתובב במסדרון או ברחבי בית החולים עד שיתפתחו צירי הלידה כמו שצריך) כיון שאסור לה לחזור, אין לחזרה גדר של פיקוח נפש.
חזרה מבית החולים בשבת
תומכת לידה שהגיעה לבית היולדות על פי קריאת האישה וכן הבעל בעצמו שהשאירו בבית ילדים קטנים וצריך מישהו שישגיח עליהם, הדין תלוי במיקום בית היולדות לעומת בתיהם. אם מדובר במקום עירוני כולו נחשב עיר אחת. לדוגמא: מקצה פתח תקווה ועד מערב ראשון לציון, מהצפון לדרום, הכל נחשב עיר אחת. יולדת הולכת ללדת בבית החולים מעייני הישועה והאבא רוצה לחזור לביתו במערב ראשון לציון, מותר לו לחזור עם נהג גוי לביתו. כך גם הדין בעניין תומכת לידה. הבעיה מתעוררת כאשר היולדת הלכה ללדת מחוץ לתחום וצריך לחזור לביתם. יש מחלוקת גדולה אם תחומין אסורים מדאורייתא או מדרבנן. לכן, בכל המצבים שבית היולדות נמצא רחוק, בשבתות של החודש התשיעי ראוי מאוד שההורים יסכמו מראש עם מישהו בוגר שיישאר עם הילדים אם יצטרכו ללכת ללדת, כך שהבעל לא יצטרך לחזור. לתומכת לידה אין פיתרון, ומחוסר לידה נתיר לאישה שהיא תומכת לידה וצריכה להניק את בנה, לחזור אפילו עם נהג אמבולנס יהודי שבין כה וכה אמור לחזור לאזור הסמוך לביתה, להצטרף לאותו האמבולנס ולהגיע לביתה.
* שיעור זה שוכתב לעלוי נשמתה של רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
