בראשית פרק ט

(א) ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ: (ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו: (ג) כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל: (ד) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו: (ה) ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם: (ו) שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם: (ז) ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה: (ח) ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר: (ט) ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם: (י) ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ: (יא) והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ: (יב) ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם: (יג) את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ: (יד) והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן: (טו) וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר: (טז) והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ: (יז) ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ: (יח) ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען: (יט) שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ: (כ) ויחל נח איש האדמה ויטע כרם: (כא) וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה: (כב) וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ: (כג) ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו: (כד) וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן: (כה) ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו: (כו) ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו: (כז) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו: (כח) ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה: (כט) ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת: