ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
במסגרת הכנתו לדפוס של כרך בראשית מחיבורו של האדר"ת "סדר פרשיות", ע"י ידידנו הרב בנימין זלצמן, הננו מביאים כאן מעט מהגליונות הראשונים תוך השלמת עריכתם. מילה בלתי מפוענחת מכתי"ק סומנה בסוגריים מרובעים כך: [ ].
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ (א, א)
בדברי רש"י [ד"ה בראשית], אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל מבראשית, ומכל מקום פתח בבראשית כו' 1 . לכאורה כפל לשון הוא.
ונראה, דהרמב"ם כתב [הלכות תרומות פרק א, ה, והלכות בית הבחירה פרק ו, טז], דהיינו טעמא דקדושה שניה קידשה לעתיד לבוא יותר מקדושה ראשונה, דקדושה ראשונה נכבשה בכיבוש, לכן בא כיבוש וביטל כיבוש, מה שאין כן בשניה, שהיה ברצון כורש וקנאוה בחזקה שאני. והתוספות יום טוב הקשה [עדויות ח, ו, ד"ה שקדושה ראשונה], דהא גם בראשונה היה בחזקה, עיין שם. ותירץ, דשם היה בעל כרחם, מה שאין כן בשניה, היה ברצון הנותן, עיין שם. ולכאורה יש לומר בפשיטות, על פי מאי דאיתא בשבת פח, א 2 , מודעה רבה לאורייתא, ואחר כך הדר קיבלוה בימי אחשוורוש. אם כן יש לומר דה-א' היה בתנאי, וה-ב' בודאי, ולכן קדשה לעתיד לבוא 3 (ועיין שם במר[ ] מה שכתב בזה), ולא קשה מידי.
והנה להרמב"ם היה נתינת כורש יותר טובה משל הקב"ה, להבדיל, ואם כן שפיר יש פתחון פה לאומות, דליכא למימר דהקב"ה ברצונו נתן, דאם כן מאי טעמא קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא. מה שאין כן לתירוץ ה-ב' 4 הרי אמרו חז"ל [שם], ארץ יראה ושקטה - בתחילה יראה ולבסוף שקטה, אם כן מתחילה היה בתנאי ולבסוף באמת, ואם כן אין פתחון פה כלל.
והנה חז"ל אמרו [ראש השנה לב, א], בראשית מאמר הוא, ולכאורה מאי טעמא לא אמרו ויאמר. אבל כבר אמרו חז"ל, תנאי התנה עם מעשה בראשית כו', ואם כן, אם היו אומרים ויאמר, היה כבר זה מוחלט, ואי אפשר עוד בתנאי, לכן אמרו בראשית. ואם כן, מוכח דהבריאה היתה בתנאי, ואם כן, צריך לומר כטעם ב' 5 .
לכן כתב רש"י, ומכל מקום פתח בבראשית, רצה לומר ולא בויאמר, דלפי זה שוב אין פתחון פה להאומות, וכאמור.
בראשית (שם)
במכילתא [דרשב"י בא, א] דרש מדכתיב בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ [א, א], ואחר כך אמר ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים [ב, ד], מלמד ששניהם שקולים זה כזה.
ויש לומר בפשוטו על פי זה, שיש לפרש מה שאמרו [תהלים סב, יב וראה סוף מכות וברש"י שם], אחת דבר אלוקים שתים זו שמענו. דהנה פרשו חז"ל [בראשית רבה יב, טו], מתחילה עלה רצון לברוא במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים, שיתף מידת הרחמים. ויש לומר, מאי טעמא אינו מתקיים במידת הדין, דאמרו ז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ולא מחשבה רעה [קידושין מ, א], וזהו מצד מידת הרחמים, אבל מידת הדין [ ] הם והרי אין אדם ניצול מהרהורי עבירה בכל יום [בבא-בתרא קסד, ב], אם כן אי אפשר להתקיים במידת הדין לבד. והנה אמרו ז"ל [בראשית רבה יז, א], בעשרה מאמרות נברא העולם וחד מינייהו בראשית.
וזהו שכתוב אחת (מאמר הראשון) דבר אלוקים (מידת הדין), שתיים (דכתיב אחר כך ביום עשות ד' אלוקים, גם מידת הרחמים) זו שמענו, לפי שעוז לאלוקים, ואי אפשר להתקיים, רק לך ד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו [תהלים סב, יג], ועל כן נברא במידת הרחמים.
וזהו שכתב המכילתא הנזכר, דמצד השכל הארץ חשובה מן השמים, דבארץ נמצא האדם שהוא במדריגת מהלך, חשוב יותר ממלאכי השרת שהוא עומד בשמים, וכמו שאמרו חז"ל 6 , חביבים צדיקים כו', אבל אם נברא במידת הדין, אז מלאכי השרת חביבים, דאי אפשר להיות צדיקים כלל. ועל כן בראשית ברא רק במידת הדין, על כן שמים קודם, אבל ביום עשות ד' אלקים - היה ארץ ושמים, שלפי מידת הרחמים הוא להפך (ובזה י"ל סמיכת התורה לעכו"ם משבירת הלוחות, מה שאמרו חז"ל [שבת פז, א], ישר כוחך ששברת, ודוק).
(שם)
עיין רש"י ז"ל [שם ד"ה ברא אלקים], מה דכתב המדרש רבה 7 , שיתף הש"י מידת הרחמים כו'. ותמוה, איך שייך שינוי רצון בבורא חס ושלום. אבל יש לפרש, דעיקר הבריאה בשביל הצדיקים, והם יכולים להתקיים אף במידת הדין, אבל אי אפשר דכל העולם יהיו צדיקים, והרי כתיב [ישעיה מה, יח], לא תהו בראה לשבת יצרה, לכן שיתף גם כן מידת הרחמים עבור כל העולם. וזה שאמר 8 [ ] [ ] על שאלתם 'זו תורה וזו שכרה': כך עלה במחשבה לפני [מנחות כט, ב], רצה לומר, צדיקים כאלו יהיו נידונים על פי מידת הדין, וכחו"ה ש'.
(שם)
בשינוים שכתוב, השמים והארץ, ואחר כך להיפוך [ב, ד]. הנה עיקר הבריאה בשביל התורה, וכמו שכתוב בשמות רבה פרשה מח [פסקא א], שאו מרום עיניכם וראו כו'. והנה עיקר קיומה הוא בתחתונים, ואם כן הארץ תחילה במחשבה, ולכן אחרונה במעשה, וכמו שכתוב, סוף מעשה במחשבה תחילה, ואתי שפיר סתירת השינוים.
ורק מה שכתוב, ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים [ב, ד], קשה 9 . אבל באמת לפי מחשבת הש"י בקיום התורה עוד לא נתקיימה בעולם הזה, דיצר הרע מעורב בכל דבר, ורק לעתיד לבא כשיבוטל היצר הרע מהעולם, אז יקויים קיום התורה כראוי, ואז נוכל לקרותו מעשה הבריאה. וזהו שכתוב בראשית, היינו בעת העולם רק בבחינת מחשבה השמים קודמים. וזהו שכתוב, אלא תולדות השמים והארץ, רק בהבראם, אבל ביום עשות, הוא ארץ ושמים. וזהו שכתוב, הללו את ד' מן השמים [תהלים קמח, א], ואחר כך מן הארץ [שם, ז], אבל לעתיד, כאשר נשגב שמו לבדו [שם, יג], הוא להיפוך 10 .
וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלקים בין האור ובין החשך (א, ד)
מה שכתב שם השפתי חכמים, בערבוביא, היינו אם אור כו' במקומות כו', זהו גם עתה כן כנודע 11 .
^ 1. ברש"י לפנינו: ומה טעם פתח וכו'.
^ 2. שם: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש".
^ 3. כלומר על פי הרעיון שבגמרא בשבת שהיו שתי קבלות תורה ניתן לומר שהיו שני קנינים לארץ ישראל, הראשון בתנאי מהקב"ה, כמו מתן תורה, והשני בימי כורש בודאי, כמו קבלת תורה של הדור קיבלוה בימי אחשוורוש, ולכן השניה טובה יותר.
^ 4. לדעה שניה בגמרא שם, אחרי הדרשה של הדור קיבלוה: "אמר חזקיה: מאי דכתיב 'משמים השמעת דין, ארץ יראה ושקטה', אם 'יראה' למה 'שקטה'? ואם 'שקטה' למה 'יראה'? אלא בתחילה 'יראה' ולבסוף 'שקטה'. ולמה 'יראה'? כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי', ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". ומבין רבנו שדעה זו חולקת על הדעה הראשונה וסוברת שקבלת תורה בהר סיני שהיתה כבר קבלה שניה, היתה מוחלטת וברצון.
^ 5. כטעם ריש לקיש בגמרא, הסובר שמתן תורה היה מוחלט ולא בתנאי.
^ 6. עיין חולין צא: "חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה...".
^ 7. עיין שם יב, טו; יד , טו שיש מעין זה. אך מקור דברי רש"י במדרש ילמדנו.
^ 8. ד' למשה.
^ 9. ר"ל "עשות" דייקא, ואיך נאמר שמדבר פסוק זה המחשבה ולא במעשה. ומתרץ שמדובר על המעשה בהשלמת העולם שאז יקויים מחשבתו והוא המעשה השלם.
^ 10. "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים".
^ 11. ר"ל, היום רואים כך, שבמדינה זאת יום, ובאותו זמן במדינה אחרת לילה.
^ 2. שם: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש".
^ 3. כלומר על פי הרעיון שבגמרא בשבת שהיו שתי קבלות תורה ניתן לומר שהיו שני קנינים לארץ ישראל, הראשון בתנאי מהקב"ה, כמו מתן תורה, והשני בימי כורש בודאי, כמו קבלת תורה של הדור קיבלוה בימי אחשוורוש, ולכן השניה טובה יותר.
^ 4. לדעה שניה בגמרא שם, אחרי הדרשה של הדור קיבלוה: "אמר חזקיה: מאי דכתיב 'משמים השמעת דין, ארץ יראה ושקטה', אם 'יראה' למה 'שקטה'? ואם 'שקטה' למה 'יראה'? אלא בתחילה 'יראה' ולבסוף 'שקטה'. ולמה 'יראה'? כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי', ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". ומבין רבנו שדעה זו חולקת על הדעה הראשונה וסוברת שקבלת תורה בהר סיני שהיתה כבר קבלה שניה, היתה מוחלטת וברצון.
^ 5. כטעם ריש לקיש בגמרא, הסובר שמתן תורה היה מוחלט ולא בתנאי.
^ 6. עיין חולין צא: "חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה...".
^ 7. עיין שם יב, טו; יד , טו שיש מעין זה. אך מקור דברי רש"י במדרש ילמדנו.
^ 8. ד' למשה.
^ 9. ר"ל "עשות" דייקא, ואיך נאמר שמדבר פסוק זה המחשבה ולא במעשה. ומתרץ שמדובר על המעשה בהשלמת העולם שאז יקויים מחשבתו והוא המעשה השלם.
^ 10. "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים".
^ 11. ר"ל, היום רואים כך, שבמדינה זאת יום, ובאותו זמן במדינה אחרת לילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











