^ 1. ברש"י לפנינו: ומה טעם פתח וכו'.
^ 2. שם: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש".
^ 3. כלומר על פי הרעיון שבגמרא בשבת שהיו שתי קבלות תורה ניתן לומר שהיו שני קנינים לארץ ישראל, הראשון בתנאי מהקב"ה, כמו מתן תורה, והשני בימי כורש בודאי, כמו קבלת תורה של הדור קיבלוה בימי אחשוורוש, ולכן השניה טובה יותר.
^ 4. לדעה שניה בגמרא שם, אחרי הדרשה של הדור קיבלוה: "אמר חזקיה: מאי דכתיב 'משמים השמעת דין, ארץ יראה ושקטה', אם 'יראה' למה 'שקטה'? ואם 'שקטה' למה 'יראה'? אלא בתחילה 'יראה' ולבסוף 'שקטה'. ולמה 'יראה'? כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי', ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". ומבין רבנו שדעה זו חולקת על הדעה הראשונה וסוברת שקבלת תורה בהר סיני שהיתה כבר קבלה שניה, היתה מוחלטת וברצון.
^ 5. כטעם ריש לקיש בגמרא, הסובר שמתן תורה היה מוחלט ולא בתנאי.
^ 6. עיין חולין צא: "חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה...".
^ 7. עיין שם יב, טו; יד , טו שיש מעין זה. אך מקור דברי רש"י במדרש ילמדנו.
^ 8. ד' למשה.
^ 9. ר"ל "עשות" דייקא, ואיך נאמר שמדבר פסוק זה המחשבה ולא במעשה. ומתרץ שמדובר על המעשה בהשלמת העולם שאז יקויים מחשבתו והוא המעשה השלם.
^ 10. "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים".
^ 11. ר"ל, היום רואים כך, שבמדינה זאת יום, ובאותו זמן במדינה אחרת לילה.