ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נהוג לעשות סעודה לגמרה של תורה בשמחת תורה, וכן עושים מיד בשבת בראשית לכבוד התחלת התורה, להראות ששמחת הסיום היא על שזכינו להבין ש"לא נדע", כמאמר החכם "תכלית הידיעה שלא נדע", ועל החשק המחודש להתחיל מחדש את התורה, כפי שלמדונו חז"ל על הפסוק "והיה אם שמוע תשמע" - "אם תשמע בישן תשמע בחדש", ולהראות שדברי תורה אלו הם בשבילנו כחדשים "אשר אנכי מצוך היום", "יהיו בעיניכם בכל יום כחדשים, כלשון הפייטן ("רשות" לחתן בראשית) "ומסלסלים בה ישנה כחדשה".
מובא במדרש: "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן", הדבר הזה בא ללמד שהתורה אין לה התחלה וסוף, אלא היא מעגלים מעגלים של למוד, שבכל פעם עולים בדרגה של הבנה וחידוש, ולכן ההתחלה מתקשרת תמיד עם הסיום.
ועל פי זה יש לדרוש ולקשר את סיום התורה עם התחלתה. סיום התורה עוסק בשבחן של ישראל, הפסוקים שסיים משה לדבר עם ישראל הם (דברים פרק לג, כט) "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרך". ואחר כך באים שמונה פסוקים אחרונים שבתורה, שיש מי שאומר שיהושע כתכן, ויש האומר שמשה כתבן בדמע, ושם משמה מדבר בשבחו של משה באופן שמזה אתה למד שבחן של ישראל (דברים פרק לד,יב) "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל". ופרש רש"י שם "ולכל היד החזקה - שקבל את התורה בלוחות בידיו", ובמדרש שחטף את הלוחות, ונראה שזה בגלל המקטרגים שלא הסכימו להקב"ה יתן תורה לישראל, וכיון שמשה נצח אותם, גלה את ידו החזקה, וכביכול חטפן מן הקב"ה, "לעיני כל ישראל - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת", ויש להבין את הביטוי "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם", מה שייך כאן לומר נשיאות לב בשבירת הלוחות? אלא שמשה מסר נפשו למען הצלת ישראל, שלא יהיו נדונים "כנשואה", ויתחייבו כליה למקום, ואהבת ישראל זו מכונה "נשיאות לב". בכל אופן למדנו מכאן את מעלתם של ישראל שכל התורה היא בשבילהם, ואם ח"ו נתחייבו כליה אין טעם לתורה ומוטב לשוברה לעיניהם! וכן מובא בתנא דבי אליהו שישראל קדמו לתורה במחשבה.
וכן בתחילתה של תורה בשבחן של ישראל. "בראשית" - "בשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר ראשית תבואתו" (רש"י). עוד כתב רש"י שם:
בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
והקשו מפרשי רש"י דעדין אינו מתורץ למה הקדים מעשה בראשית ל"החודש הזה לכם", במיוחד שהתורה עיקרה ללמד אורחות חיים של הלכה, תורה מלשון הוראה?
אולם לפי הכלל שסופה נעוץ בתחילתה, אנו לומדים ששיאה של תורה הוא בגלוי מעלת ישראל, שעל ידיהם מתגלה שיש בורא לעולם, ולכן הקדים מעשה בראשית עבור כלל ישראל, להנחיל להם נחלת גויים, כיון שישראל בנחלתם יכולים לגלות לעולם שמעשה בראשית של הקב"ה.
מצאנו ברמב"ם שני דרכים להגיע לאהבת ה'. על ידי למוד התורה, כפי שכתב הרמב"ם בספר המצוות מצות עשה ג:
והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון סיפרי (פרשת שמע) לפי שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה כבר בארו לך כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח.
וזה שייך רק בישראל.
ודרך שניה על ידי הסתכלות בטבע העולם, כמובא ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה ב:
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו, ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם, כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם".
אולם גם דרך זו קשה להשגה, ורק ע"י ישראל מתגלה לעולם הכח להתבוננן בעולם ולהכיר את מי שאמר והיה העולם.
שנה זו תשס"א היא בגימטריה סך של הפסוק "לעיני כל ישראל", מי יתן ונזכה שיתקיים סופו נעוץ בתחילתו ויתגלה לעיני כל ישראל, בראשית בעבור ישראל שנקראו ראשית, וכח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים.
איך מוסרים את הנפש בימינו?
אנחנו קודש למענך
כל ההתחלות קשות
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
