ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
שני מאורות ברא הקב"ה ביום הרביעי לבריאת העולם. שווים בגודלם נבראו. ואכן הגודל הנראה לעין של השמש ושל הירח הוא זהה בדיוק (וכבר עמד על כך פרופ' אביעזר בספרו "בראשית ברא"). אבל החמה נשארת בגודלה תמיד, ואילו הלבנה הולכת ומתמעטת וחוזרת ומתמלאת מידי חודש בחודשו. תופעה זו הוסברה על ידי חז"ל בגמרא (חולין דף ס):
"אמרה ירח לפני הקב"ה: רבונו של עולם! וכי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי עצמך".
אידיאל גדול הציב הקב"ה בפני עולמו: ליצור שני יצורים שווים שיחלקו ביניהם את תפקידי השליטה בעולם. הבריאה לא עמדה באתגר. גם כאשר כולם שווים, תמיד יש מי שרוצים להיות "שווים יותר". במקום לחשוב כיצד להיות "היא עצמה" ולמלא את תפקידה הייחודי בתור המאור המופיע בלילה, נושאת היא את עיניה על מעמד יותר בכיר כלפי אחרים. "קטרגה הירח. איבדה סיבוב פנימיותה, שמחת חלקה. חלמה על דבר הדרת מלכים חיצונה" (אורות הקודש). החל מרגע זה פורץ מאבק. במקום למלא את תפקידו, שואף כל אחד להתנשא על חבירו. השלום בעולם – המבטא את המקור האחד של הכל – לא מתממש.
התוצאה לא מאחרת לבוא. ברגע שנפתח מאבק - אמנם יש מנצחים, אבל יש גם מפסידים. שני המאורות הגדולים, שלא הצליחו להתאחד ולמלא את תפקידם המשותף בתור מאורות – בכתיב מלא, כפי שמופיע בציווי "יהי מאורות", נתגלו בתור "מארות" (=קללות) – בכתיב חסר, כפי שמופיע בפסוק "ויעש אלוקים את שני המארות...". דווקא הלבנה, שתלונתה היא שפתחה במערכה – נדרשת על ידי הבורא: לכי ומעטי את עצמך.
דוק ותשכח. מתי נחסרת הלבנה? כאשר היא עומדת באותו צד של השמש ומופיעה בשמים בשעות היום, זמן ממלכתה של החמה. כאשר היא לא ממלאת את תפקידה הייחודי ומנסה להתחרות ב"מגרש הביתי" של מלכות החמה. ומתי מתמלאת הלבנה? כאשר היא עומדת מול השמש ומבקשת להאיר בזמן המיועד לה והמיוחד בשבילה, שעת הלילה.
מתוך כך אפשר לראות את המשמעות העמוקה של ליקויי המאורות, המבטאים יותר מכל את המארות העלולים להימצא במאורות. תפקידם של השמש והירח הוא "להאיר על הארץ". כאשר השמש והירח עומדים שניהם באותו כיוון בדיוק, נוצר מצב שהלבנה מסתירה את אור החמה ומונעת ממנו להגיע אל הארץ. אורה של החמה לא יוכל להגיע אל הארץ אלא אם כן תנוע הלבנה במסלולה הייחודי, ולא תיגע במסלול אורה של החמה. מאידך גיסא, יכול להיווצר מצב הפוך. אם הלבנה עומדת בניגוד מוחלט לחמה, בדיוק מצידה השני של הארץ, הצריכה להיות מוארת באורם של שני המאורות - אזי הארץ חוצצת ביניהן, ואז לוקה אורה של הלבנה. הלבנה תאיר במילואה רק כאשר תעמוד מנגד לחמה, מן הצד המיוחד שלה, אך לא כמתנגדת לה אלא כמשלימה אותה.
תיקונם של המארות ושיבתם להיות מאורות יבוא באותו יום בו יתקיים: "והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא".
על הבכורה ועל הבחירה
שני בנים היו לו לאדם הראשון: קין והבל. קין היה הבכור; אך הבל זכה להיות הנבחר. ויכוח רעיוני עמוק קופל בפסוקים המעטים של התורה, כאשר הם מתארים את מעשיהם של שני האחים.
קין מביא "מפרי האדמה" – סתם. הבל, לעומתו מביא "מבכורות צאנו ומחלביהן" - דהיינו: את החלק הנבחר. ממה נבעו שתי גישות אלו? עלינו לומר שבשאלת הבחירה נחלקו. לדעתו של קין, הכל קדוש בשווה. אין הבדל בין פרי אדמה משובח לפרי רקוב. בפני הקב"ה כל בני האדם שווים. הבל, לעומתו, טען שיש בחירה. אמנם כל מה שיש בעולם הוא חלק מן היצירה הא-להית, אבל יש חלקים נבחרים, שהם שייכים יותר אל הקדושה. ואם לא הכל קדוש בשווה, והקב"ה שורה דווקא על בחיריו – יש לומר שגם מעשים נדרשים כדי לתת מקום לשכינה לשרות שם. אך אם בין כה וכה הכל קדוש בשווה, מדוע להתאמץ ולהתנהג כאיש קודש.
מסתבר שהמחלוקת לא צמחה בחלל ריק. לכל ארכו של ספר בראשית רואים אנו זוגות של אחים: הצעיר נבחר, והבכור נדחה. גם הבל היה הבן הנבחר, והדבר התבטא בכך שנולדו עמו שתי אחיות תאומות, בעוד שעם קין נולדה רק אחת. קין, כתגובה, ביקש לכפור בכל רעיון הבחירה, לאמור: אם לא אני הנבחר - אזי אין בחירה א-להית כלל. וכשראה שמן השמים הסכימו עם הבל, בכך שדווקא קרבנו התקבל - ביקש למחוק את בחירתו של הבל בדרך אחרת. "ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו".
בעימות שבין קין להבל, ניתן לראות אב-טיפוס בין עם ישראל, העם הנבחר, לבין העמים כולם. ומי שיעמיק יותר, ימצא כי טענותיו של קין שזורות הן בשיטתו האידיאולוגית של קורח, אשר טען כי "כל העדה כולם קדושים... ומדוע תתנשאו על קהל ה'". ובעקבותיהם צועדת הנצרות, אשר באה לבטל את סגולת ישראל, ומתוך כך הגיעה לביטול כל התורה כולה. וסופה שניסתה להוביל את העם הנבחר אל "הפיתרון הסופי"...
איש ואשה
מצלעו של האיש נבראה האשה. המדקדקים בסימני הטעמים יבחינו בכך שאין זו "צלע" במלעיל, דהיינו: עצם מעצמות החזה, אלא "צלע" במלרע, דהיינו: צד אחד שלם של הגוף. א"כ, לא היתה זו עצם אחת ויחידה שנלקחה מן האדם, כי אם צד שלם של כל גופו. ואכן אמרו חז"ל כי הקב"ה ברא יצור אחד שהוא דו-מיני, ולאחר מכן "חתך" אותו לאורך והפריד אותו לשניים. ומאליה עולה השאלה: מדוע? אם הקב"ה רצה שניים, מדוע ברא אחד? ואם רצה אחד, מדוע הפך אותו לשניים?
רעיון עמוק למדנו כאן מדברי חז"ל. "דרך גבר בעלמה" היא אחת מסודות הבריאה, שאפילו שלמה המלך בחכמתו לא הצליח לפענח. אבל דרך בריאתו של הזוג הראשון היא אב-טיפוס לכל הזוגות הבאים אחריהם. אמנם האיש והאשה באים לעולם כגופים נפרדים זה מזה, אבל נשמה אחת יש להם. עם בואם לעולם, "נחתכה" הנשמה ונחלקה לשני גופים. שני חצאיה של הנשמה משוטטים בעולם ומחפשים את השלמתם. אך לכשימצאו שני החצאים זה את זו, כאשר בהכרתם אינם "זוכרים" כלל את הזמן בו היו מאוחדים, והם בוחרים זה בזו מתוך הכרה אישית ובחירה חופשית – מתברר שבחירה "חפשית" זו לא באה אלא לחשוף את האחדות המקורית. קשר זה, כאשר הוא נוצר, מאחד בתוכו את הטבע הא-להי עם הבחירה האנושית גם יחד.
גם ביחסו של האדם לקב"ה ניתן לראות את אותו תהליך. הנשמה, מטבעה, שואפת להידבק בבוראה. האדם, משעה שננער לצאת ממעי אמו ויצא לאוויר העולם, לא חש בזה בהכרה הגלויה שלו. נדמה לו שאפשר אחרת. יש לו בחירה חפשית. אך אם זכה לקיים "ובחרת בחיים", זוכה הוא לחשוף את הטבע העמוק של נשמתו. גם כאן, ההיעלמות של הטבע הא-להי אל מתחת לסף ההכרה, הוא הנותן מקום לבחירה האנושית; וכאשר הוא בוחר בטוב, זוכה הוא לאחד את הטבע המקורי עם הבחירה האנושית.
לא תרצח!
מזועזעים אנו בכל פעם מחדש עקב מעשי הרצח הגואים בחוצותינו. לא לזאת פיללנו כאשר הקמנו את מדינתנו. סיבות שונות הן למעשי הרצח: על ממון ועל כבוד, על רומנטיקה ועל אידיאולוגיה, ולצערנו - גם על עוד דברים.
עיון בדברי חז"ל אודות הרצח הראשון בהיסטוריה האנושית יכול לשפוך אור על סוגיא כאובה זו. וכך אומר לנו המדרש (בראשית רבה, פר' כ"ב סי' ז'):
"על מה היו מדיינים? אמרו, בואו ונחלוק את העולם: אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר (=זה אמר): ארעא דאת קאים עליה – דידי (הארץ שאתה עומד עליה – שלי). ודין אמר: מה דאת לביש – דידי (=מה שאתה לובש - שלי). דין אמר: חלוץ (בגדיך ונעליך). ודין אמר: פרח (=באוויר). מתוך כך – "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".
הוויכוח כאן נסב על עניינים כלכליים. אך אין זה הסבר מספיק. אם כל העולם שייך לשני אנשים בלבד, האם יחסר משהו למישהו אם יתן דבר כלשהו לאחיו? עמידה זו "על הפרנציפ" – לא צורך כלכלי יש בה, כי אם עמידה עיקשת על כבוד מדומה. וכך גם בהמשך:
"רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: ...זה אומר: בתחומי בית המקדש נבנה. וזה אומר: בתחומי בית המקדש נבנה. ומתוך כך – "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".
כאן הוויכוח הוא על נושא דתי, ולפנינו אב-טיפוס לג'יהאד. אך גם כאן ניתן לראות כי לא האמת הדתית היא סלע המחלוקת ביניהם. איש אינו טוען לכך שהוא – ורק הוא – נושא את דגל האמת הדתית. לא נתווכחו אלא על השאלה הטכנית: בחלקו של מי ייבנה בית המקדש? מי יזכה ליוקרה השמורה לכוהני הא-ל (וליתר דיוק: כוחני הא-ל)? וכך גם בפיסקה הבאה:
"אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה, שאני בכור.
וזה אומר: אני נוטלה, שנולדה עמי. ומתוך כך – "ויקם קין...".כאן פוגשים אנו את הרצח הבא על רקע רומנטי. אך גם כאן, לא האישה היא האשמה ברצח. עם כל אחד מהם נולדה אחות תאומה. לכל אחד מהם יש אישה משלו. לא נתווכחו אלא על אותה "תאומה יתירה", שרכישתה נותנת לבעלה תוספת של יוקרה באותו עולם קטן.
לא הכסף ולא הרומנטיקה, לא הדת ולא האידיאולוגיה – הן המביאות למעשי הרצח הנוראים; כי אם יצר אחד: יצר הכבוד...
על כן לא יועילו כל המחשבות לבער את הרצחנות על ידי שיוויון כלכלי או חופש רומנטי, על ידי ביטול האידיאלוגיות וביעור הדתות, כל זמן שיצר הכבוד החבוי בלב האדם - רע מנעוריו. זוהי תשובתנו לשירו הנורא של איש ה"חיפושיות" – ג'ון לנון – "דמיין":
דמיין שאין גן עדן
- זה קל אם תנסה -
שאין שאול תחתינו,
ממעל דוק עבה;
דמיין את כל האנשים
חיים בשביל היום...
דמיין שאין מדינות
- זה לא דבר קשה -
שום דבר להרוג או למות למענו,
והיעלמות כל הדתות;
דמיין את כל האנשים
חיים חיי ש-לום.
אולי תאמר שאני סתם חולם,
אך אני איני היחיד;
מקווה שיום אחד תצטרף אלינו
והעולם יהיה אחד.
לא "מגדל בבל" חדש דרוש לנו, כי אם תיקון המידות, ובעיקר - ענווה. "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך... למען חייך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
