יעקב אבינו וחג הסוכות | הרה"ג יעקב אריאל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
סוכות
עניני החג

קטגוריה משנית

7030

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"ויעקב נסע סוכותה"
יעקב אבינו הוא הנייד שבאבות. "ויברח יעקב שדה ארם" ואף שם לא ישב במנוחה כי אם נאלץ להתמודד עם נכליו של לבן. עם חזרתו ארצה ביקש יעקב לישב בשלוה "וישב יעקב" אולם מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. רק במצרים בערוב ימיו מצא שלוה יחסית. אולם גם שם לא נאמר "וישב יעקב במצרים" אלא נאמר רק "ויחי יעקב". חיים - כן, ישיבה - לא. אין ישיבת קבע בחו"ל.

ניידות וארעיות מנוגדות ליציבות וקביעות. אדם זקוק ליציבות נפשית. אחרת אישיותו עלולה להתערער. גדלותו של יעקב היא ששמר על יציבותו הנפשית בכל מצבי החיים הקשים שעימהם התמודד. עם לבן גרתי ותריג מצוות שמרתי. יעקב נאלץ להתפתל ביחסיו עם קרוביו, עשיו ולבן, עם עיקש תתפתל. הוא נאלץ לנקוט בדרכי עורמה והתחכמות כדי להערים על רמאים וצודים שהתנכלו לו על מנת להישרד. הוא גם שילם על כך מחיר כבד. אולם אישיותו לא התעקמה. הוא נשאר ישר ותם דרך. יעקב איש תם. תיתן אמת ליעקב.

אף שני שמותיו של יעקב מציינים את חוסנו הנפשי מול תנאי החיים בהם חי. הוא נקרא יעקב על שם העקב, החלק המעוגל בקצה הרגל. ומכאן נגזרות גם העקיפה והעקימה של החורג מהקו הישר. למילה עקב יש גם משמעות של סיבה המסובבת סיבות, כשם שהמילה "בגלל" מקורה בגלגול ובעיגול המסתובב ומביא בעקבותיו את יתר חלקי המעגל (עיין רמב"ן בתחילת פרשת עקב). השם ישראל מכיל בתוכו את המילה ישר ואכן כינויו של ישראל הוא גם ישורון. כי שרית עם אלהים ואנשים ותוכל, כלומר למרות מאבקיך והתמודדויותיך עם כוחות רבים וחזקים ממך נשארת ישר, לכן שמך יהיה ישראל.

ישראל - השאיפה ליושר לתום ולאמת - הוא השם האידיאלי. יעקב - הצורך להתמודד עם המציאות האכזרית והמרושעת בעולמנו - הוא השם הריאלי. המתח בין האידיאל והריאל מלווה את תולדות ימיו הארוכה והמסובכת של עם ישראל, שנקרא בעיקר על שמו האידיאלי של אבינו. ללמדך שלמרות כל ההסתבכויות וההתמודדויות השאיפה ליושר ולאמת לא התמוטטה, אדרבה התעצמה והתחזקה. היהודי הנודד, גם כאשר הלך בגיא צלמות לא ירא מהכוחות הרעים שניסו להעבירו על דתו ודעתו. וכאשר עינו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. עם ישראל בדרכו הארוכה והמפותלת נפגש עם תנאים משתנים ועם תרבויות שונות ומתחלפות אולם עקרונותיו הנצחיים נשארו מוצקים וקבועים. כבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ועובר בתוך כל העברים ימין ושמאל מזרח ומערב. גמישות מיוחדת זו, שעם כל גמישותה נשארת ישרה וזקופה, זהו כוחו המסתורי של יעקב שמבחינה זו לא מת. מה הוא בחיים אף זרעו בחיים.

יעקב וסוכות ע"פ הזוהר:
לפי הזוהר יש קשר ישיר בין יעקב אבינו לחג הסוכות. התורה אומרת בבראשית פרק לג:

"וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת"

הזוהר דורש את סמיכות הנושאים, שילוח עשיו שעירה וסוכות, כסמיכותו של יום הכיפורים, בו שולח השעיר לעזאזל, לכניסתו של עם ישראל לסוכה. לאחר שיעקב, איש הרוח, השתחרר מהשפעתו של עשיו, איש החומר והכוח, יכול הוא להסתופף בצל האמת והאמונה בסוכה. היא האנטי תיזה של הכוחנות, האלימות והרשעה. אין בה כמעט שום דבר פיזי אלא בעיקר הלכה ואמונה.

בעצם יש בסוכה מסר כפול: מצד אחד הסוכה מציינת את הניידות את הארעיות. לכשתמצי לומר את הגלות. סוכת עראי. מאידך, תשבו כעין תדורו, שבעה ימים עושה אדם את ישיבתו בסוכה קבע ואת ביתו ארעי. לכשתמצי לומר מקום קדוש מעין ארץ ישראל זוטא גם בנכר. ואין סתירה בין השנים. גם בגלות, בתנאים קשים, כשנדדנו במקומות פרוצים לכל רוח, בין חייתו טרף, גם שם ודווקא שם פיתחנו את תרבותנו והעצמנו את רוחנו.

ולמסר כפול זה יש השלכות אקטואליות מרחיקות לכת. הבית היום פרוץ. כלי התקשורת, הכתובה, האלקטרונית והמדוברת, לגווניהם הרבים, פרצו את הבית לעולם הרחב ורוחותיו חודרות לכל פינה. הבית אינו יציב עוד כבעבר, הוא רעוע. הוא אינו עוד מבצר מוגן כפי שהיה. עם זאת הוא בית יהודי, ויישאר כזה לעד חרף כל הנסיונות לקעקעו חלילה. בו, ובעיקר בו, יכולה וצריכה להישמר ולהתפתח רוחם של היחיד של המשפחה ושל העם. הדבר ניתן. יש בכוחותיו הפנימיים של עמנו, שירש מיעקב, להתמודד עם הבעיות הקשות והחמורות. ניתן להתגבר על הפיתויים ולמנוע את הסכנות. כולנו בני ישראל ששרה עם חזקים מאלו. יש בכוחנו לסנן ולקלוט רק את הטוב והיפה, הישר והאמיתי, ולפלוט את השקר והכיעור, הגס הפרוע והמרושע. גם אם דלה ורעועה נראית לכאורה סוכתנו כוחות רוח איתנים ממלאים את פרצותיה ומחזקים את בדקיה.

"כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני".

עניני החג

הרה"ג יעקב אריאל

נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן וארגון חותם. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

28 דק'
הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשס"ט
נטילת שכר עבור לימוד תורה במשנת הרמב"ם
כנס למורשת הרב קאפח תשס"ט
ט"ו תמוז תשס"ט
מדינת וממשלת ישראל
דינא דמלכותא בארץ ישראל
י' אייר התשס"א
נושאים שונים
לריענונה של הציונות הדתית
תשס"א
הדרכות כלליות
בית המדרש הנשי (א)
תשס"א

עניני החג

30 דק'
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד
הקשר בין ישראל לעמים, ומה מלמד אותנו חג הסוכות בכך
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
הרב שמואל אליהו | כ"א תשרי תשפ"ד
עניני החג
הַבֵּן שֶׁתָּבַע אֶת אִמּוֹ לְדִין תּוֹרָה
הרב דניאל קירש | תשרי תשפ"א
עניני החג
כשהעשיר צעק – הצילו!
הרב נתנאל יוסיפון | י"א תשרי תשפ"ה
5 דק'
פנינה לסוכה - תשפ"ה
מוח ולב בחג הסוכות
הרב חיים שרייבר | י""ז תשרי תשפ"ה

40 דק'
סליחות
שופר הלב: משברון לשמחה
הרב חיים בן שושן | י"ג אלול תשפ"ו
44 דק'
כי תבוא
שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קכ"ב
הרב אלי סטפנסקי | י"ז אלול תשפ"ו
21 דק'
אורות ישראל ותחייתו
יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
הרב משה גנץ | י"ד אלול תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הרב ינון גרוסברג
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג יעקב אריאל
הרב שלמה שושן
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

33 דק'
נצבים
תשובה פרטית ותשובה לאומית
שיבת ציון ושיבה למקורות הרוחניים שלובים זה בזה
הרב יצחק בן יוסף | אלול תשפ"ו
40 דק'
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין
סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
הרב אליהו ברין | י"ז אלול תשפ"ו
54 דק'
מידות הראי"ה
המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
הרב משה בר ציון | ט"ז אלול תשפ"ו
33 דק'
חולין
חולין דף קכ"ג
הרב אלי סטפנסקי | י"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
לנתיבות ישראל
עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ו אלול תשפ"ו
44 דק'
כי תבוא
שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קכ"ב
הרב אלי סטפנסקי | י"ז אלול תשפ"ו
35 דק'
יסודות הש"ס
פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
הרב דוד ניסים זאגא | י"ג אלול תשפ"ו
21 דק'
אורות ישראל ותחייתו
יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
הרב משה גנץ | י"ד אלול תשפ"ו
40 דק'
סליחות
שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
הרב חיים בן שושן | י"ג אלול תשפ"ו
39 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
הרב משה גנץ | י"ד אלול תשפ"ו
26 דק'
חולין
חולין דף קכ"א
הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אלול תשפ"ו
45 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
הרב יהודה מלמד | י"ג אלול תשפ"ו
29 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
הרב חיים כץ | י"ד אלול תשפ"ו
29 דק'
חולין
חולין דף ק"כ
הרב אלי סטפנסקי | ט"ו אלול תשפ"ו
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
הרב חיים כץ | י"ג אלול תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – כי תבוא
עלון מספר 615
עלון מספר 615
רבנים שונים | אלול תשפ"ו
12 דק'
כי תבוא
תקיעת שופר בשבת
מדוע לא תוקעים בשבת והפולמוס לגבי תקיעת שופר בשבת בירושלים.
הרב יצחק בן יוסף | אלול תשפ"ו
רביבים
ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
39 דק'
כי תבוא
פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
הרב יצחק חי זאגא | אלול תשפ"ו