יהושע פרק טו | רבנים שונים | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ספר יהושע

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

2084

3 דק' קריאה

(א) ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן: (ב) ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה: (ג) ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה: (ד) ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה (והיו) תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב: (ה) וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן: (ו) ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן: (ז) ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל: (ח) ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפונה: (ט) ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים: (י) ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה: (יא) ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה: (יב) וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם: (יג) ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון: (יד) וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק: (טו) ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר: (טז) ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה: (יז) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה: (יח) ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך: (יט) ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות: (כ) זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם: (כא) ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור: (כב) וקינה ודימונה ועדעדה: (כג) וקדש וחצור ויתנן: (כד) זיף וטלם ובעלות: (כה) וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור: (כו) אמם ושמע ומולדה: (כז) וחצר גדה וחשמון ובית פלט: (כח) וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה: (כט) בעלה ועיים ועצם: (ל) ואלתולד וכסיל וחרמה: (לא) וצקלג ומדמנה וסנסנה: (לב) ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן: (לג) בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה: (לד) וזנוח ועין גנים תפוח והעינם: (לה) ירמות ועדלם שוכה ועזקה: (לו) ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה וחצריהן: (לז) צנן וחדשה ומגדל גד: (לח) ודלען והמצפה ויקתאל: (לט) לכיש ובצקת ועגלון: (מ) וכבון ולחמס וכתליש: (מא) וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן: (מב) לבנה ועתר ועשן: (מג) ויפתח ואשנה ונציב: (מד) וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן: (מה) עקרון ובנתיה וחצריה: (מו) מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן: (מז) אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגבול (הגדול) וגבול: (מח) ובהר שמיר ויתיר ושוכה: (מט) ודנה וקרית סנה היא דבר: (נ) וענב ואשתמה וענים: (נא) וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן: (נב) ארב ורומה ואשען: (נג) וינים (וינום) ובית תפוח ואפקה: (נד) וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן: (נה) מעון כרמל וזיף ויוטה: (נו) ויזרעאל ויקדעם וזנוח: (נז) הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן: (נח) חלחול בית צור וגדור: (נט) ומערת ובית ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן: (ס) קרית בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן: (סא) במדבר בית הערבה מדין וסככה: (סב) והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן: (סג) ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו (יכלו) בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה:

ספר יהושע