בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • ספר שופטים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

undefined
2 דק' קריאה
(א) ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה: (ב) ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול: (ג) ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד: (ד) ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים: (ה) ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת: (ו) וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל: (ז) מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים: (ח) ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל: (ט) ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד: (י) וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף: (יא) וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו: (יב) וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען: (יג) וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום: (יד) וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן: (טו) והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל: (טז) ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה: (יז) ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל: (יח) ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן: (יט) ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה: (כ) ויצו (ויצוו) את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים: (כא) וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן: (כב) והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב (לריב) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו: (כג) ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם: (כד) ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו: (כה) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה:
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il