ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שמואל א פרק ב

דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר שמואל א Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר


שמואל א פרק ב




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך: (ב) אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו: (ג) אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא (ולו) נתכנו עללות: (ד) קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל: (ה) שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה: (ו) יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל: (ז) יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם: (ח) מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל: (ט) רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש: (י) יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו: (יא) וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן: (יב) ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה: (יג) ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו: (יד) והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה: (טו) גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי: (טז) ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו (לא) כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה: (יז) ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה: (יח) ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד: (יט) ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים: (כ) וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקומו: (כא) כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה: (כב) ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד: (כג) ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה: (כד) אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה: (כה) אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם: (כו) והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים: (כז) ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגל

יתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה: (כח) ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל: (כט) למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי: (ל) לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו: (לא) הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך: (לב) והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים: (לג) ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים: (לד) וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם: (לה) והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים: (לו) והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il