ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שמואל א פרק יח

דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר שמואל א Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


שמואל א פרק יח




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו: (ב) ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו: (ג) ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו: (ד) ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו: (ה) ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול: (ו) ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים: (ז) ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו: (ח) ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה: (ט) ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה: (י) ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול: (יא) ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים: (יב) וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר: (יג) ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם: (יד) ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו: (טו) וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו: (טז) וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם: (יז) ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים: (יח) ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך: (יט) ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה: (כ) ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו: (כא) ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום: (כב) ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך: (כג) וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה: (כד) ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד: (כה) ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים: (כו) ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים: (כז) ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה: (כח) וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו: (כט) ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים: (ל) ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il