מלכים ב פרק ח

(א) ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה ואת ביתו: (ב) והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל: (ג) וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה: (ד) ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת: (ה) ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח: (ו) ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו: (ז) כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה: (ח) מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה: (ט) ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו: (י) ואלה שרי הנציבים (הנצבים) אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם: (יא) ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה: (יב) אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם: (יג) ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות: (יד) ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים: (טו) ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר ולאצרות: (טז) ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה: (יז) אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום: (יח) וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות (אניות) ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה: