(א) משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ: (ב) על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים: (ג) אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי: (ד) קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה: (ה) באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ: (ו) הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא: (ז) על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס: (ח) ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם: (ט) הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה: (י) כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו: (יא) ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל: (יב) אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר: (יג) על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו: (יד) והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו: (טו) כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב: (טז) ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה): (יז) הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו: (יח) וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם: (יט) והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה: (כ) לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם: (כא) ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם: (כב) וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו: