ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אמנם אין לדמות את מצב ארץ-ישראל בזמן הרמב"ן למצב היום. ב"ה היום בירושלים רבתי גרים מאות אלפי יהודים, ולארץ-ישראל כולה נתקבצו ובאו מליוני יהודים. אבל הביטוי של הרמב"ן "כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו" עדיין לצערנו הולם את המציאות.
איך להבין את התופעה הזו שבמקום הקדוש ביותר לנו, מקום השראת השכינה, אשר גם בעת החורבן נשאר בקדושתו, כפי שפסק הרמב"ם בהלכות בית-הבחירה (ו, טו) ובהלכות מעשה-הקרבנות (יט, א), כי קדושת בית-המקדש קדשה לשעתה וקדשה לעתיד-לבוא?
איך אפשר להבין את האפשרות הנוראה הזו, של חילול-השם נורא שכזה? זאת אנו שואלים ותמהים, ומבקשים בכל יום שני וחמישי: "עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר?".
איך אפשר להבין, שדוקא המקום המקודש ביותר, הוא החרב ביותר?
כעין זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא דף סט עמוד ב), שבזמן הקמת בית-המקדש השני, זעקו ישראל אל ה', ואמרו: אוי אוי, זהו שהחריב את בית-המקדש ושרף את ההיכל, והרג את כל הצדיקים, והגלה את ישראל מארצם, ועדיין מרקד בתוכנו. הכוונה ליצר-הרע של עבודה-זרה. אמרו: יצר-הרע ניתן כדי שנתגבר עליו ונקבל שכר. איננו רוצים אותו. ואיננו רוצים את שכרו. ואז ישבו בתענית שלושה ימים ושלושה לילות, ויצר-הרע נמסר בידם והוא יצא בדמות של גור אש מבית קודשי-הקדשים. וכשהוא יצא, אמר להם הנביא: זהו יצר-הרע של עבודה-זרה.
והדבר מפליא. מאיזה מקום יצא יצר-הרע של עבודה-זרה, היכן הוא, שכן הוא יצא מבית קודשי-הקדשים. ולדאבונינו הוא שוב חזר לשם, והחריב את בית-המקדש השני, והעמיד במקומו בית תפילה לנכרים, וכל זה מפני חטאינו, בגללם נתגבר כוחו של השטן.
אנו עצבים על חורבנו של בית-המקדש, וארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף בלא ראש ולב, בית-המקדש הוא ליבו של עם ישראל וארץ-ישראל. עלינו להעמיד את הצפייה לבנין בית-המקדש בראש מאויינו, לכאוב את כאב חורבן המקדש בכל ימינו, ולהעמידו בראש שמחתנו, לזכור את צערה הגדול של השכינה שגלתה ממקומה ונמצאת בשבי ביד צר, לדעת כי ארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף שלם בלי ראש ולב. בית-המקדש הוא לבו של עם ישראל, ליבה של ארץ-ישראל.
ככל שאנו עוסקים יותר ויותר בקדושתו של בית-המקדש, ומצפים ופועלים לבניינו, וככל שאנו נתפלל יותר ונעשה ככל יכולתנו להשיב את הר-הבית מקום מקדשנו אלינו, כן נתקרב יותר לקידוש ה' הגדול בבנין בית-המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.
(מתוך ידיעון הישוב "בית אל" לפרשת נח ה'תשס"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















