בשורש השמחה, מצויה ההודאה על כל מה שמתרחש לפנים משורת הדין. החזרה שבחג הסוכות אל נקודת הבראשית, אל תחושת החוסר והאין, היא היא המאפשרת להגיע בו לידי שמחה.
איך עוברים מהשיא של חג הסוכות אל שמיני עצרת? שמיני עצרת - טפל לחג הסוכות? שמיני עצרת - שורש כל החגים; מהי המעלה הגדולה בנטישת פרי החג? הסוכה וארבעת המינים - אור מקיף ופנימי; הושענא רבה - מצוות ערבה ודוד המלך; מחג הסוכות אל שמיני עצרת; בין שבועות לשמיני עצרת;
ליל סוכות בשבת; יום טוב ראשון שחל בשבת; יעלה ויבוא בחול המועד; טעויות בתפילה; הלל; הוצאת ספר תורה; קריאת התורה לחג הסוכות; ערבית במוצאי יום טוב; הבדלה במוצאי יום טוב; הושענות; הוצאת ספר תורה; הושענות; הושענות בשבת.
האיסור להתאבד; כפירה בה'; אין אפשרות לחזור בתשובה; שאול המלך; היחס העקרוני והמעשי למתאבד; קבורה; הלוויה; קריעה; ישיבת שבעה; הספדים; קדיש; מי נחשב מתאבד? לעשות דברים מסוכנים; גידול כלב רע; חומרים מסוכנים; טיול מסוכן; עבודה מסוכנת.
בחנוכה השתדלנו כולנו להיות "מהדרין מן המהדרין", אך במהלך השנה האם עלינו לדרוש את חותמת "בד"ץ" או "מהדרין" על מוצרי המזון אותם אנו אוכלים?!
במידת ההקפדה על כשרות "בד"צים" למיניהם, או חיזוק הרבנות הממלכתית מאידך, תעסוק ה"קומה התורנית" השבוע.
כל שימוש בכוחניות במשפחה או בחברה, זו באמת עדות לחולשה. אדם החש שאינו יכול להנהיג את משפחתו בכוח השפעה חיובית, מנצל את כוחו להטיל אימה בביתו וע"י כך לשלוט, וכולם ניזוקים מכך.
במצור על שומרון היה רעב עד שנשים אכלו את ילדיהן. מלך ישראל שמע ואמר שהוא יהרוג את אלישע הנביא. כשהמלך הגיע, אלישע ניבא שהמצור והרעב יישברו. מדוע אלישע חיכה? מהעיון מתבאר שאלישע רצה שאנשים רבים יתפללו לביטול הגזירה, ואילו מלך ישראל התנגד לכך.
לאחר שלמדנו בתחילת הפיסקה על הצורך להאמין ביכולתה של התשובה, הרב ממשיך ואומר שעל האדם לנחם עצמו "כאיש אשר אמו תנחמנו". מה הייחודיות בניחומה של האם ומה ההקבלה בינה לבין הקב"ה?
הרב ממשיך ואומר שעל האדם לא להתייאש מהתשובה אע"פ שאין בידו לתקן את העבירות שבינו לחבריו. זה קשה מאוד, ממש נגד המשנה. האם עבירות אלו בטלות ברוב? כיצד ייתכן?
וכן מה החידוש בכך שיוה"כ אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו? הרי הלכה כחכמים שאם לא עשה תשובה לא מתכפר לו, זה דבר פשוט.
במבט הפשוט, ע"י חושי האדם, לא נראה כלל שאפשר לתקן ע"י התשובה. וצריך להעמיק הרבה באמונה בתועלת התשובה. וכל שכן שיש להעמיק ביכולתה לתקן את העולם.
התשובה פועלת ומשפיעה על לימוד התורה, התורה שנתן לנו ה' היא תורה של בעלי תשובה, שעוזרת לנו להתרומם מן החטא ולהתקרב אליו. וכן נותנת לאדם חכמה של ראיית הנולד, יראת שמיים שבאה כתוצאה מכך שהאדם מבין את אפסיותו ולעומתה את רוממות המלך. וכל שכן שדברים אלו מגיעים מתשובה הנובעת מאהבת ה'.
הנביא עובר לתיאור נבואות אשר עוד יהיו ואינם קשורים למציאות העכשיוית. נבואת קץ בבל נושאת בתוכה את גאולת ישראל, שהתכנון שבבל תיקח כעונש את המלכות מישראל, לזמן קצוב, ואז ישובו ישראל למלוכה.
הוכחה ממקורות רבים ברש"י, שעניינו של השופר הוא תפילה, ולא חרדה ושפלות. וגם השופר הכפוף, מסמל את ה'עיניו למטה' של המתפלל, לשכינה ששורה בארץ ישראל, ולא הכנעה.
הנביא "מזכיר" למלך אשור, שהוא רק כלי של ה' יתברך להעניש את ישראל. אשור מגיע לרמה גאוה כזאת, שהוא חושב שהוא פועל מעצמו עד שהוא מזלזל ברמת היערכותו לקרב על ירושלים.
