חלק ראשון: חקירה ב"הבערה לחלק יצאת" (פסחים ו.) - האם על כל מלאכה ומלאכה בשבת יש לאו, או שמא באיסור מלאכה בשבת יש לאו אחד ושלושים ותשע דרכים לעבור עליו.
חלק שני:על מה חלה תוספת שבת ויו"ט, האם רק לאיסורים או גם לכל הדינים.
תוס' בדף ט. מבאר שאין עד נעשה דין מחמת שהדיין לא לא ירצה לקבל הזמה על עדותו וזו עדות שאי אתה יכול להזימה. מהלך השיעור מבאר מדוע כתב תוס' "שלא ירצו" במקום "שלא יוכלו".
כיצד יתכן שהעוסק במצוה פטור מלתת צדקה לעני מטעם 'עוסק במצוה פטור מן המצוה', והרי במצות צדקה יש גם שני לאוים "לא תקפוץ את ידך ולא תאמץ את לבבך"? בשיעור מוצעות שלש תשובות לשאלה זו.
עיון בסוגיית "השוחט בשבת", ועיון בחקירת האחרונים בגדרו של איסור 'לפני עיור': האם זהו איסור עצמאי וכללי, או שבכל איסור ואיסור יש גם סעיף שאסור להכשיל אחרים באותו איסור? לשאלה זו מספר השלכות מעניינות. הסיכום בכתב כולל רק את החלק הדן באיסור "לפני עיור".