בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • עבודה זרה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

עבודה זרה - דף ל"ב

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

ז' תשרי תשע"א
10 דק' האזנה
(לב. שורה 3 - לב: 4 שורות מלמטה)

א. חרס הדרייני - שספוג ביין ופולט אותו
A. נקרא כך על שם אדריינוס קיסר.
B. ריב"ל - האיכות של היין הנפלט (אפילו בפעם השלישית) כמו יין משובח שלנו.
C. האם עצם החרס אסור (למשל - שימוש בו כדי לייצב מיטה) - מחלוקת ר"א ורי"ח.
a. מקשים על המתיר מברייתא שאוסרת שימוש בנאדות יין מעור לצרכים שונים. תירוץ - שם זה גזירה שמא יבקע הנוד וישתמש בנאד לתפירה הנאד שלו.
b. מקשים על האוסר - למה בקנקנים מתירים? כי בחרס המטרה היא שהיין יצא, בניגוד לקנקנים.
D. שמעון בן גודא העיד על ר"ג ששתה מכלי גוים, בברייתא אחת לא הודו לו ובברייתא אחרת הודו. תירוצים: חכמים לא הודו ור"ג הודה. 2. זה שני שמעון שונים.

ב. עורות לבובין - מנהג הגוים לנקב עור זה בחייה לע"ז. רשב"ג - דווקא בעגול.
A. בברייתא - יש שני תנאים לאיסור: 1. עגול (כרשב"ג). 2. שרואים טיפת דם (סימן שניקח מחיים. אא"כ כבר מלחו שאז אסור גם בלי דם).
B. רב יוסף - הלכה כרי"ש. למסקנת הסוגיא - לדעה אחת - ת"ק חולק על רי"ש, לדעה אחרת - אין חולק.

ג. בשר שכבר נכנס לבית הע"ז אסור, שמא זבחו אותו לע"ז, אך לפנ"כ - מותר.
A. ר"א חולק ואוסר גם לפני שנכנס (כי סתם מחשבת גוי לע"ז).
B. בשר שיצא אסור כתקרובת. המקור - היקש למתים (מכך שנקרא זבחי מתים. הובא גם במקור ליין נסך בדף כט).


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il