- משנה וגמרא
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
חולין - דף ח'
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ח. שורה 1 – ח: שליש תחתון)
חלק א – מכת סכין חמה – מה קודם החיתוך/מכה או השריפה?
נפק"מ:
A. ר' זירא-שמואל - שחט בסכן מלובנת – החידוד קודם וכשר. (והרי לפני חיתוך רוב הסימנים, צידי הלהב שורפים נקב בוושט? הם לא נוגעים (החיתוך מרווח)).
B. צרעת שחין/מכווה - הקדמות: a. שחין – מכה, מכווה – אש או דבר שהתחמם באש. b. דיניהם שווים (שבוע + שיער לבן או פסיון (התרחבות)) אך אינם מצטרפים לגריס. c. אם יש גם שחין וגם מכווה – האחרון קובע .
איבעיא להו – היה חצי גריס שחין, ואח"כ קיבל מכה מברזל מלובן – מה קודם? (האחרון קובע) אם השחין קדם – לא מצטרף, אם המכווה קדמה – מצטרף.
תא שמע: 1. משחיטה - ר' זירא שמואל הנ"ל – בשחיטה החידוד קודם. 2. מצרעת - ליבן שיפוד והכה – המכה ראשון והאש שני (-נחשב מכווה ) דחייה – בשניהם מדובר במחודד ולכן קודם.
חלק ב – בליעה והכשרת סכין (ח. שליש תחתון)
א. סכין של ע"ז - שתי בעיות –1. הנאה מע"ז. 2. בליעת איסור (רש"י – בליעת השמנונית).
A. ברייתא – מבחינת ע"ז – רק מה שנחשב הנאה – מותר לשחוט (-מקלקל), אסור לחתוך הבשר (-הנאה). ומוסיף רבא – יכול להיות גם להפך – שחיטת מסוכנת – אסור (מתקן), חיתוך בשר משובך – מותר (מקלקל).
קשה – מה עם האיסור (שמנונית)? 1. סכין חדשה (השתמשו בה עצים לע"ז, שהרי אם לא השתמשו כלל אלא רק ייחדו – משמשי ע"ז לא נאסרים). 2. הכשירו אותה (בליבון). [ האם צריך ליבון? לשמנונית לא בלועה – מספיק נעיצה כדלקמן, לבלוע – מחלוקת (ליבון/חמין (הגעלה)). רשב"א – הגמרא כתבה ליבון "לרווחא דמילתא"].
B. איתמר - מבחינת האיסור – שוחט בסכין ע"ז
C. סכין ששחט בו טריפה מחלוקת רב אחא ורבינא – אם בחם או צונן /מטלית מבד קשה. והלכתא בצונן.
[להלכה – הרי"ף קושר בין B ל-C, ולכן בשניהם לקולא, אך רש"י - הסכין בולעת רק בממש רותח אך מפליטה לבשר גם בחום של בית השחיטה/דוחק, וצריך קילוף].
חלק א – מכת סכין חמה – מה קודם החיתוך/מכה או השריפה?
נפק"מ:
A. ר' זירא-שמואל - שחט בסכן מלובנת – החידוד קודם וכשר. (והרי לפני חיתוך רוב הסימנים, צידי הלהב שורפים נקב בוושט? הם לא נוגעים (החיתוך מרווח)).
B. צרעת שחין/מכווה - הקדמות: a. שחין – מכה, מכווה – אש או דבר שהתחמם באש. b. דיניהם שווים (שבוע + שיער לבן או פסיון (התרחבות)) אך אינם מצטרפים לגריס. c. אם יש גם שחין וגם מכווה – האחרון קובע .
איבעיא להו – היה חצי גריס שחין, ואח"כ קיבל מכה מברזל מלובן – מה קודם? (האחרון קובע) אם השחין קדם – לא מצטרף, אם המכווה קדמה – מצטרף.
תא שמע: 1. משחיטה - ר' זירא שמואל הנ"ל – בשחיטה החידוד קודם. 2. מצרעת - ליבן שיפוד והכה – המכה ראשון והאש שני (-נחשב מכווה ) דחייה – בשניהם מדובר במחודד ולכן קודם.
חלק ב – בליעה והכשרת סכין (ח. שליש תחתון)
א. סכין של ע"ז - שתי בעיות –1. הנאה מע"ז. 2. בליעת איסור (רש"י – בליעת השמנונית).
A. ברייתא – מבחינת ע"ז – רק מה שנחשב הנאה – מותר לשחוט (-מקלקל), אסור לחתוך הבשר (-הנאה). ומוסיף רבא – יכול להיות גם להפך – שחיטת מסוכנת – אסור (מתקן), חיתוך בשר משובך – מותר (מקלקל).
קשה – מה עם האיסור (שמנונית)? 1. סכין חדשה (השתמשו בה עצים לע"ז, שהרי אם לא השתמשו כלל אלא רק ייחדו – משמשי ע"ז לא נאסרים). 2. הכשירו אותה (בליבון). [ האם צריך ליבון? לשמנונית לא בלועה – מספיק נעיצה כדלקמן, לבלוע – מחלוקת (ליבון/חמין (הגעלה)). רשב"א – הגמרא כתבה ליבון "לרווחא דמילתא"].
B. איתמר - מבחינת האיסור – שוחט בסכין ע"ז
| דין הבשר | ביאור 1 – האם בית השחיטה | ביאור 2 – לפי כולם חם | ביאור 3 – לפי כולם קר |
רב | קולף | חם | חם | בולע אגב דוחק הסכין. |
רבה בב"ח | מדיח | קר | כי פולט הדם אז לא בולע | קר |
C. סכין ששחט בו טריפה מחלוקת רב אחא ורבינא – אם בחם או צונן /מטלית מבד קשה. והלכתא בצונן.
[להלכה – הרי"ף קושר בין B ל-C, ולכן בשניהם לקולא, אך רש"י - הסכין בולעת רק בממש רותח אך מפליטה לבשר גם בחום של בית השחיטה/דוחק, וצריך קילוף].
איך מגדירים כללי מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
הלכות שטיפת כלים בשבת