בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • חולין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

חולין - דף י"ט

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

י"ג תמוז תשע"א
3 דק' קריאה 18 דק' האזנה
(יח. במשנה השנייה – יט: במשנה)
חשוב לחלק בין שני דברים - 1. מיקום השחיטה. 2. רוב סימן והגרמה. בסוגיא עצמה הנושאים מעורבים זב"ז.

חלק א - מיקום השחיטה
(משנה, יח: 3+, יח: 11-)
נדבר על חמישה מיקומים שונים (מימין לשמאל) – עד איפה אפשר לשחוט?

ריאה

טבעות סחוס

הטבעת הגדולה

בין הטבעת לכובע

בכובע עצמו

תחילת הכובע (לפני החיטי)

עד השיפוע / נוגע בחיטי

מהשיפוע

(ודאי כשר)[1]

משנתנו – ת"ק ורי"ס בר"י
רק נחלקו לגבי הגרמה ורוב

ר' חנינא בן אנטיגנוס (יח: 3+)

רב פפי-רבא: פגע בחיטי טריפה.

ר"ל

פגע ולא נגע - טריפה

פגע ונגע - טריפה

רב פפי 2

רב פפי 1ס

מר בר רב אשי – פגע בחיטי – כשירה, שייר בחיטי – טריפה.

רב פפא-רבא:[2] שייר בחיטי כשירה.

הלכתא – שיפוי כובע ולמטה,
וכן ר"נ (יט. 2+) ומביא אוסף אמוראים, ומדגיש שזה לא כרבנן ורי"ס הר"י (אלא כר' חנינא ב"א).

וכן ריב"ל (יט. 10+, ומדגיש שר"ח מקל יותר מרי"ס ולא רק יותר מרבנן). והלכה כמותו.




חלק ב - הגרמה ורוב בשחיטה
(תחילת הסוגיא – מהמשנה עד יח: רבע תחתון, יט. שליש עליון עד יט: במשנה)
א. המשנה ודעת רב ושמואל
שחט רוב במקום (טבעת גדולה) ומיעוט שלא במקום -
ת"ק – טריפה (אין רוב) (רש"י – אין רוב כלל, ראשונים – אם יחתוך רוב ויפרוש יש רוב).
רי"ס בר"י – כשירה.

ב. מה קובע – סיום הרוב, כל הרוב, סה"כ רוב?

2/3 בפנים, 1/3 בחוץ

1/3 בחוץ, 2/3 בפנים

1/3 בחוץ, 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ

1/3 בפנים, 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים

סברות

ראיות ותגובות

ראיות ותגובות

רב הונא-רב אסי -

המחלוקת:
רבנן – הכל, רי"ס - רוב

טריפה לכולם,

(ברור שטריפה)

כל הרוב הראשון קובע (יציאת החיות), והיה בחוץ

דחיית ראית רב חסדא – אולי זה כרי"ס?

רב חסדא

לפי כולם כשרה (יש רוב)

מחלוקת:

רבנן – טריפה,

רבנן – כל הרוב הראשון קובע,

תגובה לרי"ס - שם החצי הראשון במקום, כאן מחוץ למקום.

ראיה – שהרי במשנה (כז.) – "רובו של אחד כמוהו".

(לרש"י – הראיה מעצם הרוב, לראשונים אחרים – לפי כולם יש רוב כשפורש, וכאן הראיה מ"כמוהו" שנחשב חתוך, וממילא חיתוך המיעוט חוץ למקום לא ישפיע).

רי"ס - כשירה



רי"ס – נקודת סיום הרוב קובעת (והיתה בפנים).

כמו בחצי קנה פגום – לא חייב לשחוט כל הרוב, מה שקובע זה סיום הרוב

שלב ב – בדעת רי"ס בר"י בהנחה שמכשיר בשליש ראשון בחוץ (יט. 7-)

רב הונא - רב

כשירה

טריפה
(אמר בשם עצמו, ורצה לחזור בו בעקבות רב יהודה-רב, אך רב חסדא אמר לו לא לחזור בו)

מה שקובע זה סיום הרוב

רב יהודה-רב
(וכן אמר ר"י לרב כהנא בהמשך)

(לפי הסברא – טריפה)

כשירה

סה"כ יש רוב

על בפנים-בחוץ-בפנים:

א. רב נחמן רצה להוכיח מר"א בר מניומי שהכשיר שוחט במסרק (זיגזג), אך דחתה הגמרא ששם הכל בפנים (והחידוש שאין בעיה שאינה "מפורעת" (גלויה)).




(יט: 12+)
ג. נספחים
A. שוחט בצירוף נקב/גוי (במקום הכשר לשחיטה) (יט: 12+)
a. שליש גוי/קוץ-שליש יהודי – כשר, כי היהודי סיים את רוב השחיטה.
b. שליש יהודי - שליש גוי/קוץ – (שליש יהודי) –
גוי - פסול, כי הגוי השלים את הרוב.
קוץ - רב יהודה פסל – כמו בגוי,
אך רי"ח ורבא הכשירו – כיוון שהחתך של הקוץ היה שם לפני השחיטה, זה לא משנה איפה החתך – עדיין נחשב שיהודי השלים.
B. שאר טבעות (תחילת הגמרא יח.)
פוסקים כרי"ס בר"י אך מגבילים: בשאר הטבעות לא (ואילו ר"נ במחוזא הקל גם בשאר).
[רש"י – אינן מקום שחיטה (="הגרמה"), ראשונים – לא תמיד מספיק רוב הטבעת אלא רוב הקנה].
מקשים - מברייתא שלרי"ס בר"י גם בשאר הטבעות, ועונים – רב ושמואל פוסקים כמותו בהגרמה ורק חלקו עליו בשאר הטבעות.
[סיפור על זה – ר' זירא עלה מבבל והקל בניגוד לרב ושמואל.
a. שאלו עליו שתי שאלות:
1. איך פסקת נגדם? תשובה – הם לא אמרו זאת אלא זה רב יוסף בשמם, והוא לא אמין. (הגיב רב יוסף: זה בשם רב יהודה שמאוד מדייק בשם בעל השמועה).
2. הרי סוף סוף כך נהגו בבבל, ויש להחמיר כמנהג המקום משם יצא? תשובות: 1. אביי – מבבל לא"י – נוהג כא"י. 2. רב אשי – כשאין דעתו לחזור נוהג כמקומו העכשווי.
b. ושאלה על המקשים עליו – הרי במחוזא (ר"נ) גם הקלו? תשובה – במקומם של רב ושמואל החמירו (נהרא נהרא ופשטיה)].


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il