בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

שבת - דף נ'

שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות של אתר סיני

undefined

הרב אורי בריליאנט

ח' כסלו התשע"ג
2 דק' קריאה 24 דק' האזנה

(מט: 5 – עד נא. במשנה)

חלק א – הכנת מוקצה

סוגי ההכנה: מעשה > ייחוד במחשבה > שימוש.
(לרוב הראשונים).

עד כמה יש קשר בין הסוגיות שנראה:

  1. 1.מוכין וצמר:
    תוס' – נעמיד שם בהפתק. רמב"ן – מוכין זה יקר יותר ודורש יותר משימוש אחד כדי לשנות את ייעודו)
  2. 2.צמר וחריות:
    ריטב"א – אפשר לחלק: מצד אחד צמר יקר יותר אז אולי נחמיר יותר, מצד שני חריות פחות מיועדות לישיבה אז אולי נחמיר יותר.

 

 

 

מעשה

מחשבה

שימוש

א. צמר שהטמינו בו

 

 

 

אביי (מח.) לגבי מוכין

 

אביי - שימוש של פעם אחת לא מספיק

 

רבא אצלנו

 

2. צריך ייחוד

ובמשנתנו לא היה ייחוד.

1. מספיק שטמן פעם אחת.

קשה ממשנתנו שזה מוקצה ומטלטל מן הצד.

רבינא: במשנה מדובר בשל הפתק (לסחורה).

ב. חריות דקל
שנועדו להסקה, ונמלך עליהם לפני שבת לישיבה.

ברייתא:

ת"ק – צריך לקושרם יחד.

רשב"ג – לא צריך לקשור.

 

באמוראים

רב - קושר

שמואל – חושב

רב אסי – מספיק שישב עליהם אפילו בלי לחשוב.

עוד תנאים:

זה ר' חנינא בן יעקב, שהתיר לשבת על חריות דקל על ידי מחשבה בשביל משתה/אבל, ומדויק שאחרת צריך מעשה.

 

רב אסי כברייתא זו:
אם יצא בפקורין (פשתן סרוק שמיועד לטוייה) שעה אחת לפני שבת, אינו מוקצה ונחשב לבוש ויוצא בהן גם בשבת.

 

 

 

רב אשי – כך גם במשנה: הקש על המיטה הוא מוקצה, אא"כ שכב עליו מבעוד יום.

ג. חול

 

 

 

כמי רב יהודה – אם הכניס עפר לבית וייחד לו מקום (שלא יתבטל לקרקע), אינו מוקצה.

רב פפא -
אפשר גם לרבנן,
כיון שכאן אין מעשה שיכול לעשות, אז מספיקה מחשבה.

רבנן לפני רב פפא – כרשב"ג, שמספיקה מחשבה.

 

נימא כתנאי – מחלוקת בין הברייתות אם מותר לשפשף כלי כסף בנתר וחול.

הגמרא מבינה שהמחלוקת בדיני מוקצה בחול.

הברייתא שאוסרת

(בניגוד לרב פפא)

הברייתא שמתירה

 

 

דחייה: המחלוקת קשורה לדבר שאינו מתכוון (שימחק את הכלי).

 


שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il