- משנה וגמרא
- שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
שבת - דף ס"ח
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות של אתר סיני
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(סז: תחילת פרק כלל גדול – סט. 6+)
חלק א – למה כתוב "כלל גדול"?
הגמרא משווה 4 מקומות בהם כתוב כלל גדול או כלל:
| אצלנו – כלל גדול אמרו בשבת. (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | שביעית ז,א – כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור. | מעשרות א,א - כלל אמרו במעשרות: | פאה ד,א – כלל אמרו בפאה: כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה. |
| (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | ובמשנה אח"כ – "ועוד כלל אחר אמרו...". | בר קפרא גורס – גדול. בהמשך המשנה – "ועוד כלל אחר אמרו" |
|
1. "גדול" כשאח"כ יש כלל נוסף | מובן | מובן | לרבנן – לא מובן. לבר קפרא מובן. |
|
2. רי"ס בר"א | אבות ותולדות | אבות ותולדות | לבר קפרא קשה. |
|
3. לפי החומרא | שבת חמורה משביעית – ששייכת גם במה שהיה תלוש לפני שבת. | שביעית חמורה ממעשר, שקדושת שביעית שייכת גם במאכל בהמה. | מעשר חמור כי שייך גם בתאנים וירקות. | (אין פאה ב: 1. תאנים – כי אין לקיטתו כאחת (באותו זמן). 2. ירק – אינו מכניסו לקיום. |
חלק ב – כמה חטאות חייב שוכח
א. ביאור המשנה:
עשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה:
(בשיעור המוקלט תיארנו את שלושת ההבנות במקרה א, ואחר כך הבאנו שני דיונים על מקרה א: הראשון הוא החלק המודגש כאן בירוק, השני הוא סעיף ב להלן).
| א. שכח עיקר שבת | ב. יודע עיקר שבת | ג. יודע שהוא שבת | |
הדין | 1 | 1 על כל שבת | 1 על כל מלאכה (אך לא לכל שבת). | |
| A. תינוק שנשבה | B. הכיר ושכח |
|
|
רב ושמואל 1 | 1 | על כל שבת | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (אB)? תשובה - כתבו! ("יודע עיקר שבת" – שידע בילדותו). | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (ב)?
|
רב ושמואל 2 | 1 אפילו כאן חייב. | 1 |
|
|
רי"ח ור"ל | 0 | 1 |
|
|
ב. המחלוקת לגבי תינוק שנשבה
הכיר ושכח – 1.
תינוק שנשבה – רב ושמואל – חייב,
רי"ח ור"ל – פטור.
- A.מיתיבי מברייתא שמביאה דוגמא לשוכח עיקר שבת מתינוק שנשבה:
רבנן – חייב – כרב ושמואל.
מונבז – פטור – תשובה – כרי"ח ור"ל.
- B.סברת מונבז -
יש קשר בין מזיד לשוגג, ולכן גם שוגג צריך ידיעה מסוימת.
למה יש קשר:
- 1.בברייתא – (גז"ש) שניהם נקראים "חוטא".
- 2.בגמרא – (דרשה/היקש) – (במדבר טו, כט-ל) - הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:...".
ורבנן – הפרשייה מדברת על ע"ז, שבה יש בשוגג חטאת ובמזיד כרת,
כך גם בשאר עבירות שיש במזיד כרת, יש בשוגג חטאת.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך יוצרים את השבת ?
דיני פלסטר בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?