בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

שבת - דף ס"ח

שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות של אתר סיני

undefined

הרב אורי בריליאנט

כ"ו כסלו התשע"ג
2 דק' קריאה 17 דק' האזנה

 

(סז: תחילת פרק כלל גדול – סט. 6+)

חלק א – למה כתוב "כלל גדול"?

הגמרא משווה 4 מקומות בהם כתוב כלל גדול או כלל:

 

אצלנו – כלל גדול אמרו בשבת.

(ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו...").

שביעית ז,א – כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור.

מעשרות א,א - כלל אמרו במעשרות:
כל שהוא אוכל ונשמר וגדוליו מן הארץ חייב במעשרות...

פאה ד,א – כלל אמרו בפאה:

כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה.

 

(ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו...").

ובמשנה אח"כ – "ועוד כלל אחר אמרו...".

בר קפרא גורס – גדול.

בהמשך המשנה – "ועוד כלל אחר אמרו"

 

1. "גדול" כשאח"כ יש כלל נוסף

מובן

מובן

לרבנן – לא מובן.

לבר קפרא מובן.

 

2. רי"ס בר"א

אבות ותולדות

אבות ותולדות

לבר קפרא קשה.

 

3. לפי החומרא

שבת חמורה משביעית – ששייכת גם במה שהיה תלוש לפני שבת.

שביעית חמורה ממעשר, שקדושת שביעית שייכת גם במאכל בהמה.

מעשר חמור כי שייך גם בתאנים וירקות.

(אין פאה ב:

1. תאנים – כי אין לקיטתו כאחת (באותו זמן).

2. ירק – אינו מכניסו לקיום.

 


 

חלק ב – כמה חטאות חייב שוכח

א. ביאור המשנה:
עשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה:

(בשיעור המוקלט תיארנו את שלושת ההבנות במקרה א, ואחר כך הבאנו שני דיונים על מקרה א: הראשון הוא החלק המודגש כאן בירוק, השני הוא סעיף ב להלן).

 

א. שכח עיקר שבת

ב. יודע עיקר שבת

ג. יודע שהוא שבת

הדין

1

1 על כל שבת

1 על כל מלאכה (אך לא לכל שבת).

 

A. תינוק שנשבה

B. הכיר ושכח

 

 

רב ושמואל 1

1
(שהיה "שכוח מעיקרו")

על כל שבת

דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (אB)?

תשובה - כתבו! ("יודע עיקר שבת" – שידע בילדותו).
ואילו במקרה ב – חייב על כל מלאה.

דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (ב)?

 

רב ושמואל 2

1

אפילו כאן חייב.

1

 

 

רי"ח ור"ל

0

1

 

 

 

ב. המחלוקת לגבי תינוק שנשבה

הכיר ושכח – 1.

תינוק שנשבה – רב ושמואל – חייב,

רי"ח ור"ל – פטור.

  1. A.מיתיבי מברייתא שמביאה דוגמא לשוכח עיקר שבת מתינוק שנשבה:

            רבנן – חייב – כרב ושמואל.
            מונבז – פטור –
תשובה – כרי"ח ור"ל.

  1. B.סברת מונבז -
    יש קשר בין מזיד לשוגג, ולכן גם שוגג צריך ידיעה מסוימת.

למה יש קשר:

  1. 1.בברייתא – (גז"ש) שניהם נקראים "חוטא".
  2. 2.בגמרא – (דרשה/היקש) – (במדבר טו, כט-ל) - הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:...".

ורבנן – הפרשייה מדברת על ע"ז, שבה יש בשוגג חטאת ובמזיד כרת,
כך גם בשאר עבירות שיש במזיד כרת, יש בשוגג חטאת.

 



שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il