בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • כתובות
לחץ להקדשת שיעור זה

מסכת כתובות דף ל"ב

undefined

הרב אורי בריליאנט

י"ח אדר התשע"ה
2 דק' קריאה 18 דק' האזנה



(לא: 4- עד לג. שליש עליון)


תשלומים ומלקות – האם לוקה או משלם?


מקור שאו זה או זה: במלקות – "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת, הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו, כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף" (דברים כה) – על רשעות אחת אתה מחייבו.


אך על איזה מהם? זה נושא השיעור...


(תחילת עמוד א ותחילת עמוד ב)


חלק א - המחלוקת בלאוים כמו אונס אחותו, ומשנתנו


עולא – משלם, רי"ח – לוקה.


קושיא בין משנתנו לברייתא לגבי אונס אחותו ותירוצים -





















 

משנתנו – משלם (ולא לוקה)



משנה במכות - לוקה



עולא (משלם ולא לוקה)



מסתדר



מדובר כשאין תשלום -


בוגרת (אין קנס), ובנוסף:
או – שוטה
(אין בושת ופגם) ומפותה (אין צער)
או מפותה ויתומה (כל התשלומים אליה, וכיון שהתרצתה מחלה עליהם, שלא כאביה שאינו מוחל על בושת ופגם)



רי"ח (לוקה ולא משלם)



מדובר כשאין מלקות -
שלא היתה התראה[1]




מסתדר




זה עיקר השיעור, ועכשיו נפרט לגבי מחלוקת עולא ורי"ח.


(לב: שליש תחתון)


חלק ב - פירוט לגבי המחלוקת בחובל ועדים זוממים משלם ולא לוקה


א. בחובל ועדים זוממים לפי כולם משלם ולא לוקה


A. המקור לר' אילעא -


עדים זוממים (דברים יט) – "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו... נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ, עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן, יָד בְּיָד...",


חובל (לחכמים, ויקרא כד) – "וְאִישׁ, כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּו. שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.


דבר שניתן מיד ליד/שיש בו נתינהממון.


            בדף הבא נראה מקורות נוספים.


(לב: באמצע)


B. הגמרא מדגישה שחובל משלם גם כשהיתה התראה,
שהרי רי"ח אמר שכשאין נזק של שוה פרוטה, לוקה ולא משלם, וזה ודאי בהתראה,
ממילא כשיש שווה פרוטה – משלם ולא לוקה.


ב. מקורות המחלוקת


(לב: שליש עליון)


רי"ח – לוקה


שצמוד ל"רשעתו" (-המקור שמקבל רק אחד מהם) כתוב "ארבעים יכנו".


ומה עם חובל? שם יש לימוד מיוחד, כדלעיל.


עולא - משלם


































המקור



פירכא


 

אם עולא בא להחמיר


(ממון > מלקות)



אם עולא בא להקל


(מלקות > ממון)



1. מחובל בבניין אב.



חובל חמור – שכן חייב 5 דברים
(נזק, צער, בושת, ריפוי, שבת)



חובל קל – שכן הותר מכללו בבי"ד
(יש מצב שבו מותר לחבול, וזה כשבי"ד נותנים מלקות)



2. מעדים זוממים בבניין אב



עדים זוממים חמורים - שהרי חייבים בעונשם ללא התראה



עדים זוממים קלים – לא עשו מעשה (ובדר"כ אין מלקות ללא מעשה)



3. מהצד השווה ביניהם



פירכא – בשניהם הקולא והחומרא יוצאים דופן, ולא ניתן ללמוד מהם גם ביחד.



4. מחובל בגזירה שווה –


"עין תחת עין" – " וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב, בפרשיית אונס)



א"א לפרוך גז"ש




            (לב: 1-)


דחיית רי"ח –



  1. אם אונס אחותו משלם ולא לוקה, ביטלת את הלאו של בא על אחותו!
    (לשון לאו "ערוות אחותך לא תגלה" נועד לחייב מלקות)


תשובה – לא ביטלנו, יש מלקות בבוגרת (הקנס רק בנערה ולחכמים גם בקטנה).


   כפי שגם בחובל ועדים זוממים לא ביטלנו את המלקות, שהרי:


    בחובל – יש מלקות בפחות משו"פ.


    עדים זוממים – יש מלקות בכמה מקרים, למשל שהעידו של כהן שהוא חלל.



  1. הלימוד מ"תחת" תפוס לאביי -


ללמד שלאנוסה יש בושת ופגם (שהחמישים קנס זה רק על העינוי, ולא על שאר הנזקים).


תשובה – ניתן ללמוד מרבא: "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף" – הכסף על השכיבה.


 




[1] בדף לה נראה שר"ל מסכים לרי"ח שלוקה ולא משלם, אך לדעתו גם כשלא לוקה, כי לא היתה התראה, בכל זאת לא משלם.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il