בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • כתובות
לחץ להקדשת שיעור זה

מסכת כתובות דף ל"ו

undefined

הרב אורי בריליאנט

כ' אדר התשע"ה
2 דק' קריאה 17 דק' האזנה



(לה: 6- עד לו: במשנה)


חלק א - ברייתא על נערות שאין להם קנס


סיבות אפשרויות – 1. לא ראויה להינשא לו. 2. לא בתולה. 3. קטנה.


א. עריות ושניות לעריות


תזכורת (כט:) ראינו שיש קנס רק במצב שאפשר "ולו תהיה לאישה", ושם ראינו מחלוקת לגבי האם יש קנס באיסורי לאו. בהתאם לזה גם כאן יש שתי הבנות:



  1. עריות – מיתת בי"ד, שניות – כרת. אך איסורי לאו - יש קנס, וכשמעון התימני.

  2. עריות – מיתת בי"ד + כרת, שניות – איסורי לאו, שגם להן אין קנס, וכר"ש בן מנסיא.

  3. המשנה כדעה שגם נערה ממאנת, ולכן א"א לדייק לקטנה.


(לו. 8+)


ב. הממאנת (לא בתולה)ואיילונית (נחשבת קטנה)


(לו. שליש תחתון)


B. לגבי איילונית (קושיא ותירוץ)


בברייתא א הנ"ל – אין קנס (תשובה: כר"מ (כט.), שלקטנה אין)


בברייתא ב – יש קנס (תשובה: כרבנן, שלקטנה יש)


A. סתירה לגבי קטנה בתוך ברייתא א


(הקדמה – האם נערה עדיין יכולה למאן – לר"מ לא, לר"י כן).


לאיילונית אין קנס, כי נחשבת קטנה, כלומר גם לקטנה אין – ר"מ.


ממאנת אין קנס, (ובהנחה שרק קטנה ממאנת, כר"מ) משמע שלקטנה יש - רבנן


תירוץ – באמת לקטנה אין (כר"מ, וכמו שרואים באיילונית)


            ולגבי מה שדייקנו מממאנת:


והתנא של הברייתא לגבי מיואן סובר כר"י, ולגבי קטנה כר"מ.



  1. רפרם – הדיוק לא נכון, והברייתא התכוונה לומר שהראויה למיאון,


ואכן רק קטנה ממאנת, וכל המשנה ר"מ.


קשה – למה המשנה לא פשוט אמרה קטנה? קשיא. (וראה תשובה בתוס').


(דילוג לו. שליש תחתון עד לו: 7+)


C. היוצאת משום שם רע


אם יש עדין שזינתה – פשיטא שאין לה קנס, היא לא בתולה באופן ודאי!


אלא החידוש – גם אם רק יצא עליה שם רע בילדותה.


            שתי הבנות:



  1. יצא לה שם מזנה.


דחייה – רבא: לא חוששים.



  1. עדים העידו שהיא תבעה אותם לאיסור, והם סירבו לה, מניחים שהיא זינתה.


רב פפא – אותו דבר גם בשטר,


כלומר שעדים העידו על ראובן שניסה לשכנעם שיזייפו עבורו שטר, אז השטרות האחרים של ראובן פסולים.


קשה – האישה ודאי תנמצא עם מי לזנות, אך אולי ראובן לא ימצא עדי שקר?


תשובה – ראובן יוכל לזייף הכל בעצמו.


           


(לו. רבע תחתון – לו: 7+)


חלק ב - מתי יש לבעל טענת בתולים (מקח טעות)?


הנחת היסוד היא שבעל שמגלה שאשתו בעולה, זה מקח טעות, אא"כ:



  1. טוענת שנאנסה אחרי הקידושין,

  2. 2.אכן לפני, אך מוכת עץ.

  3. 3.טוענת שעדיין בתולה.


א. בחרשת ושוטה


סתירה בין ברייתות ותירוץ רב ששת:


ברייתא ג – אין לו טענה, כי טוענים בשבילה "משארסתני נאנסתי"


[הברייתא כר"ג (יב:), שנאמנת בזה, ולחרשת ושוטה אף טוענים בשבילה ("פתח פיך לאילם")].


בברייתא ב – יש לו טענה –


            כר' יהושע, שאישה אינה נאמנת במשארסתני נאנסתי.
(לו: 3+)


ג. סומא


ת"ק – יש לבעל טענה,


סומכוס – אילו לו טענה,


טוענים בשבילה שהיא מוכת עץ ולא ידעה שיצאו בתוליה כי לא ידעה (כדעת רבא (יא:) שמוכת עץ אינו מקח טעות. אך לאישה רגילה לא טוענים בשבילה כי אם היתה מוכת עץ היתה יודעת ומראה לאימא והיתה טוענת זאת כבר מעצמה) (תוס').


(לו. 2-)


ב. בבוגרת, שהבעל טוען שאינה בתולה


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il